אמיר בר-שלום – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות תקשורת |
{{אישיות תקשורת |
||
|תאריך לידה=[[ |
|תאריך לידה=[[17 ביוני]] [[1966]] |
||
}} |
}} |
||
'''אמיר בר-שלום''' (נולד ב-[[ |
'''אמיר בר-שלום''' (נולד ב-[[17 ביוני]] [[1966]]) הוא [[עיתונאי]], [[כתב (מקצוע)|כתב]] ו[[פרשן (עיתונות)|פרשן]] [[ישראלי]], מגיש [[שבע אקטואלי]] בערוץ [[כאן 11]], בעבר שימש ככתב המדיני של [[תאגיד השידור הישראלי|תאגיד השידור הישראלי "כאן"]] וככתב לענייני [[צבא]] ו[[ביטחון לאומי|ביטחון]] של [[הערוץ הראשון]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
גרסה מ־19:14, 27 בדצמבר 2017
לידה | 17 ביוני 1966 (בן 57) |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מעסיק | רשות השידור, תאגיד השידור הישראלי |
אמיר בר-שלום (נולד ב-17 ביוני 1966) הוא עיתונאי, כתב ופרשן ישראלי, מגיש שבע אקטואלי בערוץ כאן 11, בעבר שימש ככתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי "כאן" וככתב לענייני צבא וביטחון של הערוץ הראשון.
ביוגרפיה
בר-שלום נולד בשם אמיר פרידמן. בנעוריו למד בתיכון רנה קאסן שבירושלים.
עם גיוסו לצה"ל שובץ בחטיבת גבעתי. במהלך שירותו הצבאי עיברת את שמו ל"אמיר בר-שלום". בחטיבת גבעתי עבר בר-שלום מסלול הכשרה כלוחם, את קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר מכן שב בר-שלום לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה. בשנת 1988 השתלם בקורס מפקדי פלוגות[1] ובהמשך שימש כמפקד פלוגה בגבעתי ולקח חלק בלחימה בדרום לבנון[2]. לאחר כמספר שנים בשירות הקבע השתחרר מצה"ל בדרגת סרן.
את דרכו כעיתונאי החל בר-שלום במחלקת הספורט של הערוץ הראשון ואף סיקר את אולימפיאדת סידני. בשנת 2000, בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך לכתב ופרשן לענייני צבא וביטחון, בערוץ[1]. בהמשך מונה לראש הדסק הצבאי של הערוץ הראשון ושימש גם כמגיש "מבט".
עם סגירת רשות השידור והקמת תאגיד השידור הישראלי, מונה בר-שלום לתפקיד הכתב המדיני של תאגיד השידור הישראלי[3]. מאוקטובר עד לרדת התוכנית בסוף דצמבר 2017 הגיש את התוכנית שבע אקטואלי בערוץ כאן 11.
בינואר 2018 החל להגיש את מהדורת יומן בערבי שבת בערוץ כאן 11 .
לבר-שלום תואר ראשון במדעי המדינה ובהיסטוריה של ארצות הברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בת הדודה של אביו היא סוכנת המוסד יהודית נסיהו.
קישורים חיצוניים
- יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
- אסף כרמל, אמיר בר-שלום וירון דקל מועמדים להגשת "מבט", באתר הארץ, 16 באוקטובר 2007
- ניר ליברך, "אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר מאקו, 20 בינואר 2009
- ערן סויסה, זמן פציעות: ראיון עם אמיר בר שלום, באתר nrg, 10 באפריל 2011
- עוזי בנזימן, אין מה לדווח, באתר העין השביעית, 21 בינואר 2015
הערות שוליים
- ^ 1 2 יעקב בר-און, מלחמה ובר שלום, באתר ynet, 27 בנובמבר 2002
- ^ ניר ליברך, "אני עוצר את השידור. יורים עליי", באתר מאקו, 20 בינואר 2009
- ^ אלכסנדר כץ, התאגיד: אמיר בר שלום כתב מדיני, רועי ינובסקי למשטרה, באתר אייס, 3 במאי 2017