רב כהנא (הראשון) – הבדלי גרסאות
דיוק להערה 2 |
תיקון ע" |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות רבנית |
{{אישיות רבנית |
||
| שם = |
| שם = |
||
| תואר = |
| תואר = |
||
| תמונה = |
| תמונה = |
||
| כיתוב = |
| כיתוב = |
||
| תאריך לידה = |
| תאריך לידה = |
||
| מקום לידה = |
| מקום לידה = |
||
| תאריך פטירה = |
| תאריך פטירה = |
||
| מקום פטירה = |
| מקום פטירה = |
||
| סיבת המוות = |
| סיבת המוות = |
||
| מקום קבורה = |
| מקום קבורה = |
||
| מקום מגורים = |
| מקום מגורים = |
||
| תאריך לידה עברי = |
| תאריך לידה עברי = |
||
| תאריך פטירה עברי = |
| תאריך פטירה עברי = |
||
| מקום פעילות = |
| מקום פעילות = |
||
| השתייכות = [[ישיבת סורא]] |
| השתייכות = [[ישיבת סורא]] |
||
| רבותיו = [[רב (אמורא)|רב]] |
| רבותיו = [[רב (אמורא)|רב]] |
||
| תלמידיו = |
| תלמידיו = |
||
| בני דורו = [[רב אסי]], בני [[רבי חייא]] |
| בני דורו = [[רב אסי]], בני [[רבי חייא]] |
||
| אב = |
| אב = |
||
| אם = |
| אם = |
||
| בן זוג = |
| בן זוג = |
||
| בת זוג = |
| בת זוג = |
||
| צאצאים = |
| צאצאים = |
||
|שנות הפעילות=ראשון (תקופת המעבר) [[אמוראים]]}} |
|שנות הפעילות=ראשון (תקופת המעבר) [[אמוראים]]}} |
||
'''רב כהנא (הראשון)''' היה |
'''רב כהנא (הראשון)''' היה [[אמוראים|אמורא]] [[בבל]]י מהדור הראשון. יש אומרים שהיה כהן. |
||
== חייו == |
|||
== תולדותיו ומפעליו == |
|||
היה תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]] |
היה תלמידו של [[רב (אמורא)|רב]] וקיבל ממנו שמועות מדורות קודמים, אך לא קיבל ממנו [[סברא]]. היה חברו של [[רב אסי]] (שהיה צעיר ממנו ושמו מוזכר תמיד אחרי רב כהנא), ויחד היו דנים עם רב בהלכה. שיטת לימודם הייתה אחרת מרב והם לא קיבלו את דעתו, ולכן פעמים רבות הם שאלו את רב שאלות בסברה, ורב שתק מכיוון שסבר שלא ניתן להסביר דברים התלויים בסברא. כך למשל הם נחלקו בדין דופן שלישית בהלכות [[סוכה]], שמקובל כ[[הלכה למשה מסיני]] שדי ב[[טפח]] אחד. חכמי הגמרא נחלקו היכן להעמיד דופן זו, באופן שתיראה כחלק מהסוכה, ותשלים את מראה כדירת עראי במידת האפשר. בעוד שרב סבר שיש להעמידה ליד סיומה של אחת מהדפנות כדי שתיראה בבירור שהיא המשך של הסוכה, הקשו רב כהנא ורב אסי שיש להעמידה בקצה המקביל, בדיוק מול המקום בו נפגשות שתי הדפנות באלכסון. כאשר הקשו רב כהנא ורב אסי שאלה זו לרב, הוא שתק. לפי הסבר התוספות הסיבה לשתיקתו היא מכיוון שלא ידע מה להשיב להם{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סב|א|מפרש=תוספות}}.}}. |
||
נחשב לגדול חכמי בבל, וכאשר רב בא מארץ ישראל לבבל הוא מצא אותו, ולמד ממנו שמועות שקיבל מחכמי הדור הקודם שהיו בארץ ישראל, כמו [[רבי יהודה הנשיא]] ו[[רבי חייא]], למרות שלא נחשב לתלמיד שלו, מכיוון שלא קנה ממנו את דרך הסברה ורק היה זקוק לשמועותיו{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|לו|ב}}.}}. |
|||
לאחר זמן קצר בו שהה עם רב ב[[בבל]], בזקנותו של רב כהנא, הוא עלה ל[[ארץ ישראל]], ומסיבה זו - משערים החוקרים - כמעט לא נמצאות בתלמוד מחלוקות בינו לבין רב, בשונה מרב אסי. כאן מצא את [[בני רבי חייא|בניו של רבי חייא]], ועימם נשא ונתן בהלכה{{הערה|{{בבלי|מנחות|כג|ב}}.}}, לפעמים גם חלק על אחד מהם{{הערה|חזקיה בן רבי חייא, ב{{בבלי|בבא קמא|י|א}}, וב{{ירושלמי|ערלה|א|ה}}.}}. |
לאחר זמן קצר בו שהה עם רב ב[[בבל]], בזקנותו של רב כהנא, הוא עלה ל[[ארץ ישראל]], ומסיבה זו - משערים החוקרים - כמעט לא נמצאות בתלמוד מחלוקות בינו לבין רב, בשונה מרב אסי. כאן מצא את [[בני רבי חייא|בניו של רבי חייא]], ועימם נשא ונתן בהלכה{{הערה|{{בבלי|מנחות|כג|ב}}.}}, לפעמים גם חלק על אחד מהם{{הערה|חזקיה בן רבי חייא, ב{{בבלי|בבא קמא|י|א}}, וב{{ירושלמי|ערלה|א|ה}}.}}. |
||
בתלמוד מסופר שרב אמר לרב כהנא לפשוט נבילה בשוק ולא לומר "כהנא אנא וגברא רבה אנא"{{הערה|{{בבלי|פסחים|קיג|א}}}}, ובמקום אחר כונה רב כהנא "מסייע לכהני"{{הערה|{{בבלי|עירובין|קה|א}}}}. יש שטענו ע"פ זה שרב כהנא היה כהן, אך ה[[תוספות]] דחו פירושים אלו וכתבו ש"כך היה שמו"{{הערה|{{בבלי|פסחים|מט|ב|מפרש=תוספות}}}}. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
|||
* {{תולדות תנאים ואמוראים|כ|רב כהנא א)}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
גרסה מ־23:32, 12 בינואר 2021
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| השתייכות | ישיבת סורא |
|---|---|
| רבותיו | רב |
| בני דורו | רב אסי, בני רבי חייא |
  | |
רב כהנא (הראשון) היה אמורא בבלי מהדור הראשון. יש אומרים שהיה כהן.
חייו
היה תלמידו של רב וקיבל ממנו שמועות מדורות קודמים, אך לא קיבל ממנו סברא. היה חברו של רב אסי (שהיה צעיר ממנו ושמו מוזכר תמיד אחרי רב כהנא), ויחד היו דנים עם רב בהלכה. שיטת לימודם הייתה אחרת מרב והם לא קיבלו את דעתו, ולכן פעמים רבות הם שאלו את רב שאלות בסברה, ורב שתק מכיוון שסבר שלא ניתן להסביר דברים התלויים בסברא. כך למשל הם נחלקו בדין דופן שלישית בהלכות סוכה, שמקובל כהלכה למשה מסיני שדי בטפח אחד. חכמי הגמרא נחלקו היכן להעמיד דופן זו, באופן שתיראה כחלק מהסוכה, ותשלים את מראה כדירת עראי במידת האפשר. בעוד שרב סבר שיש להעמידה ליד סיומה של אחת מהדפנות כדי שתיראה בבירור שהיא המשך של הסוכה, הקשו רב כהנא ורב אסי שיש להעמידה בקצה המקביל, בדיוק מול המקום בו נפגשות שתי הדפנות באלכסון. כאשר הקשו רב כהנא ורב אסי שאלה זו לרב, הוא שתק. לפי הסבר התוספות הסיבה לשתיקתו היא מכיוון שלא ידע מה להשיב להם[1].
נחשב לגדול חכמי בבל, וכאשר רב בא מארץ ישראל לבבל הוא מצא אותו, ולמד ממנו שמועות שקיבל מחכמי הדור הקודם שהיו בארץ ישראל, כמו רבי יהודה הנשיא ורבי חייא, למרות שלא נחשב לתלמיד שלו, מכיוון שלא קנה ממנו את דרך הסברה ורק היה זקוק לשמועותיו[2].
לאחר זמן קצר בו שהה עם רב בבבל, בזקנותו של רב כהנא, הוא עלה לארץ ישראל, ומסיבה זו - משערים החוקרים - כמעט לא נמצאות בתלמוד מחלוקות בינו לבין רב, בשונה מרב אסי. כאן מצא את בניו של רבי חייא, ועימם נשא ונתן בהלכה[3], לפעמים גם חלק על אחד מהם[4].
בתלמוד מסופר שרב אמר לרב כהנא לפשוט נבילה בשוק ולא לומר "כהנא אנא וגברא רבה אנא"[5], ובמקום אחר כונה רב כהנא "מסייע לכהני"[6]. יש שטענו ע"פ זה שרב כהנא היה כהן, אך התוספות דחו פירושים אלו וכתבו ש"כך היה שמו"[7].
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רב כהנא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף ס"ב, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ג, עמוד ב'.
- ^ חזקיה בן רבי חייא, בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף י', עמוד א', ובתלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק א', הלכה ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ק"ה, עמוד א'
- ^ תוספות, מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד ב'