רב כהנא (הראשון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב כהנא
תקופת הפעילות ראשון (תקופת המעבר) אמוראים
השתייכות ישיבת סורא
רבותיו רב
בני דורו רב אסי, בני רבי חייא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רב כהנא (הראשון) היה אמורא בבלי מהדור הראשון. יש אומרים שהיה כהן.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה תלמידו של רב וקיבל ממנו שמועות מדורות קודמים, אך לא קיבל ממנו סברא. היה חברו של רב אסי (שהיה צעיר ממנו ושמו מוזכר תמיד אחרי רב כהנא), ויחד היו דנים עם רב בהלכה. שיטת לימודם הייתה אחרת מרב והם לא קיבלו את דעתו, ולכן פעמים רבות הם שאלו את רב שאלות בסברה, ורב שתק מכיוון שסבר שלא ניתן להסביר דברים התלויים בסברא. כך למשל הם נחלקו בדין דופן שלישית בהלכות סוכה, שמקובל כהלכה למשה מסיני שדי בטפח אחד. חכמי הגמרא נחלקו היכן להעמיד דופן זו, באופן שתיראה כחלק מהסוכה, ותשלים את מראה כדירת עראי במידת האפשר. בעוד שרב סבר שיש להעמידה ליד סיומה של אחת מהדפנות כדי שתיראה בבירור שהיא המשך של הסוכה, הקשו רב כהנא ורב אסי שיש להעמידה בקצה המקביל, בדיוק מול המקום בו נפגשות שתי הדפנות באלכסון. כאשר הקשו רב כהנא ורב אסי שאלה זו לרב, הוא שתק. לפי הסבר התוספות הסיבה לשתיקתו היא מכיוון שלא ידע מה להשיב להם[1].

נחשב לגדול חכמי בבל, וכאשר רב בא מארץ ישראל לבבל הוא מצא אותו, ולמד ממנו שמועות שקיבל מחכמי הדור הקודם שהיו בארץ ישראל, כמו רבי יהודה הנשיא ורבי חייא, למרות שלא נחשב לתלמיד שלו, מכיוון שלא קנה ממנו את דרך הסברה ורק היה זקוק לשמועותיו[2].

לאחר זמן קצר בו שהה עם רב בבבל, בזקנותו של רב כהנא, הוא עלה לארץ ישראל, ומסיבה זו - משערים החוקרים - כמעט לא נמצאות בתלמוד מחלוקות בינו לבין רב, בשונה מרב אסי. כאן מצא את בניו של רבי חייא, ועימם נשא ונתן בהלכה[3], לפעמים גם חלק על אחד מהם[4].

בתלמוד מסופר שרב אמר לרב כהנא לפשוט נבילה בשוק ולא לומר "כהנא אנא וגברא רבה אנא"[5], ובמקום אחר כונה רב כהנא "מסייע לכהני"[6]. יש שטענו ע"פ זה שרב כהנא היה כהן, אך התוספות דחו פירושים אלו וכתבו ש"כך היה שמו"[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]