צבי הירש אשכנזי – הבדלי גרסאות

**צבי הירש אשכנזי**
לידה	1660; א' באלול ה'תי"ח; טרביטש, כתר בוהמיה
פטירה	3 במאי 1718 (בגיל 58 בערך); א' באייר ה'תע"ח; לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי
תקופת הפעילות	? – 3 במאי 1718
בת זוג	שרה רבקה (לבית מירלש)
צאצאים	ראו להלן

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:34, 16 בפברואר 2021

ערך זה עוסק בה"חכם צבי". אם התכוונתם לר' צבי הירש אשכנזי "חריף"; רבה של הלברשטאדט, מחבר "כוס ישועות" ו"עטרת צבי", ראו צבי הירש ביאלה.

צבי הירש אשכנזי (1656 או א' באלול ה'תי"ח, 30 באוגוסט 1658, טרביטש, מוראביה – א' באייר ה'תע"ח, 3 במאי 1718, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף מאה ה-17 ובתחילת מאה ה-18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.

ביוגרפיה

נולד בעיר טרביטש שבמוראביה, לרב יעקב בן בנימין ז"ק^[1] ולנחמה בת הרב אפרים הכהן. בתחילה למד אצל אביו, ובהמשך נסע לעיר אובן (בודה; אחת משתי הערים המרכיבות את בודפשט המודרנית), בירת הונגריה, ולמד אצל סבו, הרב אפרים הכהן (רב קהילת אובן) מחבר ספר "שער אפרים", צאצא של רבה הראשי של ירושלים אפרים פיש (סבו זה היה חתנו של אחד מבני בניו של רבי אליהו בעל שם מחלם)^[2]. כמו כן נדד לעיר סלוניקי שבחבל הבלקן, שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו, וגם אצלו הכיר ולמד את שיטת הלימוד הספרדית.

בהמשך חזר לאובן, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "מגילת ספר" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת 1686 (ה'תמ"ו) כאשר בעת המצור של צבא אוסטריה על העיר פגע פגז תותח בביתו ומוטט אותו על האשה והבת. והוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע לסרייבו שבבוסניה, שם כיהן כרב הקהילה עד 1689. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו בברלין, ובדרכו התארח אצל רבי שמואל אבוהב בוונציה, ועבר גם באנשבך, בפיורדה ובפראג.

בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב משולם זלמן מירלש נוימרק אב"ד קהילות אה"ו. אחר נישואיו ישב בעיר אלטונה 18 שנים, ייסד שם ישיבה, ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה מרוטנברג, בהסכם רוטציה של שישה חודשים. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד^[3]. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים באמסטרדם. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 גילדן לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר.

בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר אמדן, והוא עצמו נדד לאנגליה, לבקשת הקהילה הספרדית בלונדון שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי דוד ניטו. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת ה'תע"ח ללבוב שבגליציה, שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו בא' באייר ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.

בנו, רבי יעקב עמדין, בא ללבוב להספידו, והדפיס את ההספד בספר "יציב פתגם". את תולדותיו כתב בספרים "תורת הקנאות" ו"מגילת ספר".

ילדיו

לחכם צבי היו 16 ילדים, יחד עם בתו הקטנה שנספתה באובין, כנזכר למעלה.

מרים, אשתו של רבי אריה לייב מאמסטרדם.
רחל, אשתו של רבי יצחק, בנו של רבי מאיר איזנשטט.
נחמה, אשתו של הרב נפתלי הירץ שכיהן כרב בפשדבורז. הייתה אלמנה שנים רבות, והתגוררה בבית גיסה רבה של אמסטרדם.
רבי יעקב עמדן, היעב"ץ.
הרב אפרים, מרבני הקלויז בברודי.
הרב נתן, מרבני הקלויז בברודי, אבי אביו של רבי יעקב מליסא.
הרב אברהם משולם זלמן, כיהן כרב באוסטרהא ובלונדון.
הרב משה, אב"ד בקמינקא.
הרב דוד, אב"ד יריטשוב. סבם של הרב דוד מטרניגרוד, סבו של רבי חיים הלברשטאם ושל הרב דב בריש אשכנזי רבה של לובלין.
הרב אליקים גצל, אב"ד רקובי.
דבורה.
פריידה, אשתו של הרב יעקב חריף, רבה של לשנוב וגליל פודוליה.
אשתו של הרב יעקב מרדכי כ"ץ אב"ד ברודא, בנו של רבי נפתלי כ"ץ, בעל ה"סמיכת חכמים".
לאה, שדעות כותבי היוחסין חלוקות בדבר זהות בעלה וצאצאיה.
אסתר^[4].

דרכו

החכם צבי התנגד רבות לשבתאות, דבר המתבטא במלחמתו נגד נחמיה חייא חיון כאשר האחרון שאף להדפיס את ספרו דברי נחמיה על התורה, בשנת תע"ג. באותו זמן כיהן החכם צבי כרב הקהילה האשכנזית, ובעקבות מלחמתו הסתכסך עם קהילת הספרדים בראשותו של רבי שלמה אאיליון, שטענו שהחכם צבי מתערב בעניינם. בעקבות המחלוקת נאלץ לעזוב את אמסטרדם, יחד עם רבי משה חגיז שסייע לו באותה מלחמה.

בלימודו העיוני שילב החכם צבי את שיטת הלימוד הספרדית עם שיטת הלימוד האשכנזית.

יצירתו

בעת שהותו באמסטרדם הוציא לאור, בשנת תע"ב, את חיבורו חכם צבי, המהווה שילוב בין שו"ת לבין חידושים תלמודיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צבי הירש אשכנזי בוויקישיתוף

מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' צבי אשכנזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1219-1215, באתר היברובוקס
צבי הירש אשכנזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי צבי הירש אשכנזי מלבוב (בעל ה„חכם צבי”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
צבי הירש אשכנזי, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
שו"ת חכם צבי, באתר היברובוקס

הערות שוליים

^ ראשי תיבות: זרע קודש - מגלת ספר לרבי יעקב עמדין
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יעקב עמדין, מגלת ספר, באתר היברובוקס
^ מחלת "תגבורת הירוקה", מחלה התמתאפינת בהתנהגות עצבנית וכעוסה. מגילת ספר עמוד 83. שם מסופר גם על מחלה נוספת, "מרה שחורה", שנגרמה לו בעקבות עוקץ של שותפו, שגרם לו להפסד כל ממונו.
^ נולדה בשנת תע"ה ונפטרה בשנת תע"ט. נפטרה יום אחרי אמה, ובמצבת אמה נכתב 'וילדה הקטנה אסתר אשר לקחה לה לבת לשכב אצלה'.

[1] ראשי תיבות: זרע קודש - מגלת ספר לרבי יעקב עמדין

[2] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יעקב עמדין, מגלת ספר, באתר היברובוקס

[3] מחלת "תגבורת הירוקה", מחלה התמתאפינת בהתנהגות עצבנית וכעוסה. מגילת ספר עמוד 83. שם מסופר גם על מחלה נוספת, "מרה שחורה", שנגרמה לו בעקבות עוקץ של שותפו, שגרם לו להפסד כל ממונו.

[4] נולדה בשנת תע"ה ונפטרה בשנת תע"ט. נפטרה יום אחרי אמה, ובמצבת אמה נכתב 'וילדה הקטנה אסתר אשר לקחה לה לבת לשכב אצלה'.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=ה"חכם צבי"|אחר=ר' צבי הירש אשכנזי "חריף"; רבה של [[הלברשטאדט]], מחבר "כוס ישועות" ו"עטרת צבי"|ראו=צבי הירש ביאלה}}
 {{אישיות רבנית
 | שם =
 | שם בשפת המקור =
 | תמונה =
 | כיתוב =
 | כינוי =
 | תאריך לידה =
 | מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרומית הקדושה}} [[טרביטש]], [[כתר בוהמיה]]
 | תאריך פטירה =
 | מקום פטירה = {{דגל|האיחוד הפולני-ליטאי}} [[לבוב]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
 | סיבת המוות =
 | מקום קבורה =
 | מדינה =
 | תאריך לידה עברי = [[א' באלול]] [[ה'תי"ח]]
 | תאריך פטירה עברי = [[א' באייר]] [[ה'תע"ח]]
 | מקום פעילות =
 | השתייכות =
 | תחומי עיסוק =
 | תפקידים נוספים =
 | רבותיו =
 | תלמידיו =
 | בני דורו =
 | חיבוריו =
 | בן זוג =
-| בת זוג =
+| בת זוג = שרה רבקה (לבית מירלש)
-| צאצאים =
+| צאצאים = [[צבי הירש אשכנזי#ילדיו|ראו להלן]]
 | פרסים והוקרה =
 | חתימה =
 }}
 '''צבי הירש אשכנזי''' ([[1656]] או [[א' באלול]] [[ה'תי"ח]], [[30 באוגוסט]] [[1658]], [[טרביטש]], [[מוראביה]] – [[א' באייר]] [[ה'תע"ח]], [[3 במאי]] [[1718]], [[לבוב]]) היה [[רב]] ו[[פוסק]], מחשובי הרבנים בסוף [[המאה ה-17|מאה ה-17]] ובתחילת [[המאה ה-18|מאה ה-18]], מכונה ה'''חכם צבי''' על שם ספרו. אביו ורבו של רבי [[יעקב עמדין]].
+==ביוגרפיה==
-==חייו ופעליו==
 נולד בעיר [[טרביטש]] שב[[מוראביה]], לרב יעקב בן בנימין ז"ק{{הערה|ראשי תיבות: זרע קודש - מגלת ספר לרבי יעקב עמדין}} ולנחמה בת הרב אפרים הכהן. בתחילה למד אצל אביו, ובהמשך נסע לעיר [[בודה (עיר)|אובן]] (בודה; אחת משתי הערים המרכיבות את [[בודפשט]] המודרנית), בירת [[הונגריה]], ולמד אצל סבו, הרב [[אפרים הכהן]] (רב קהילת אובן) מחבר ספר "שער אפרים", צאצא של רבה הראשי של ירושלים [[אפרים פיש]] (סבו זה היה חתנו של אחד מבני בניו של רבי [[אליהו בעל שם מחלם]]){{הערה|{{HebrewBooks|[[יעקב עמדין]]|מגלת ספר|37017|עמוד=12}}}}. כמו כן נדד לעיר [[סלוניקי]] שב[[חבל הבלקן]], שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו, וגם אצלו הכיר ולמד את שיטת הלימוד הספרדית.
-בהמשך חזר לאובן, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "[[מגילת ספר]]" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת [[1686]] ([[ה'תמ"ו]]) כאשר בעת המצור של צבא [[אוסטריה]] על העיר פגע פגז [[תותח]] בביתו ומוטט אותו על האשה והבת. והוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע ל[[סרייבו]] שב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]], שם כיהן כרב [[יהדות סרייבו|הקהילה]] עד [[1689]]. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו ב[[ברלין]], ובדרכו התארח אצל רבי [[שמואל אבוהב]] ב[[ונציה|וונציה]], ועבר גם ב[[אנסבך|אנשבך]], ב[[פיורדה]] וב[[פראג]].
+בהמשך חזר לאובן, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "[[מגילת ספר]]" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת [[1686]] ([[ה'תמ"ו]]) כאשר בעת המצור של צבא [[אוסטריה]] על העיר פגע פגז [[תותח]] בביתו ומוטט אותו על האשה והבת. והוא עצמו ברח מהעיר לפני שנכבשה, נדד והגיע ל[[סרייבו]] שב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]], שם כיהן כרב [[יהדות סרייבו|הקהילה]] עד [[1689]]. בהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו ב[[ברלין]], ובדרכו התארח אצל רבי [[שמואל אבוהב]] ב[[ונציה|וונציה]], ועבר גם ב[[אנסבך (עיר)|אנשבך]], ב[[פיורדה]] וב[[פראג]].
-בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב [[משולם זלמן מירלש]] נוימרק [[אב"ד]] [[קהילות אה"ו]]. אחר נישואיו ישב בעיר [[אלטונה]] 18 שנים, ייסד שם [[ישיבה]], ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה מרוטנברג, ב[[הסכם רוטציה]] של 6 חודשים. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד{{הערה|מחלת "תגבורת הירוקה", מחלה התמתאפינת בהתנהגות עצבנית וכעוסה. מגילת ספר עמוד 83. שם מסופר גם על מחלה נוספת, "[[מרה שחורה]]", שנגרמה לו בעקבות עוקץ של שותפו, שגרם לו להפסד כל ממונו.}}. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים ב[[אמסטרדם]]. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 [[גילדן]] לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר.
+בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב [[משולם זלמן מירלש]] נוימרק [[אב"ד]] [[קהילות אה"ו]]. אחר נישואיו ישב בעיר [[אלטונה]] 18 שנים, ייסד שם [[ישיבה]], ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב קהילות אה"ו לצד הרב משה מרוטנברג, ב[[הסכם רוטציה]] של שישה חודשים. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, דבר שהיסב לו חולי כבד{{הערה|מחלת "תגבורת הירוקה", מחלה התמתאפינת בהתנהגות עצבנית וכעוסה. מגילת ספר עמוד 83. שם מסופר גם על מחלה נוספת, "[[מרה שחורה]]", שנגרמה לו בעקבות עוקץ של שותפו, שגרם לו להפסד כל ממונו.}}. לאחר מכן מונה לרב קהילת האשכנזים ב[[אמסטרדם]]. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 [[גילדן]] לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני שתי הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ לעזוב את העיר.
 בעזבו את אמסטרדם, שלח את משפחתו לעיר [[אמדן]], והוא עצמו נדד ל[[אנגליה]], לבקשת הקהילה הספרדית ב[[לונדון]] שהעריכה אותו, ובעבר פנתה אליו בשאלת מעמדו של דרשן הקהילה, רבי [[דוד ניטו]]. עבר בקהילות רבות באשכנז ובפולין, כשבחלקן השתהה מספר חודשים, עד שהגיע בחורף של שנת [[ה'תע"ח]] ל[[לבוב]] שב[[גליציה]], שם כיהן כרב מספר חודשים, עד יום מותו ב[[א' באייר]] ה'תע"ח (1718), והספיק לתקן בעיר מספר תקנות חשובות.