אליהו צבי סולובייצ'יק – הבדלי גרסאות
מ תיקון כותרת שאינה "קישורים חיצוניים", כגון "קשרים חיצוניים" ==> "קישורים חיצוניים" (תג) |
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ליטאים שנולדו ב-1802 ל קטגוריה:ליטאים שנולדו במאה ה-19 שימוש בCat-a-lot |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
[[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]] |
[[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]] |
||
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] |
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]] |
||
[[קטגוריה:ליטאים שנולדו |
[[קטגוריה:ליטאים שנולדו במאה ה-19]] |
||
[[קטגוריה:ליטאים שנפטרו ב-1881]] |
[[קטגוריה:ליטאים שנפטרו ב-1881]] |
גרסה מ־12:18, 25 בספטמבר 2021
לידה |
העשור הראשון של המאה ה־19 ה'תקס"ב קובנה |
---|---|
פטירה |
1881 ה'תרמ"א פפד"מ |
מדינה | ליטא |
תקופת הפעילות | ?–1881 |
חיבוריו | קול קורא, ביאור לברית החדשה, ביאור לרמב"ם. |
שם השושלת | משפחת סולובייצ'יק |
אב | יצחק זאב |
אם | רעלקא |
צאצאים | שמחה סולובייצ'יק |
אליהו צבי סולובייצ'יק (קובנה ה'תקס"ב בערך – פפד"מ ה'תרמ"א) היה רב ומחבר ספרים, אשר טען שהברית החדשה הוא ספר יהודי והנוצרים טעו בהבנת דבריו.
ביוגרפיה
- ערך מורחב – משפחת סולובייצ'יק
אבי משפחת סולובייצ'יק היה רבי יצחק בן רבי יוסף סג"ל סולובייצ'יק אשר היגר מבריסק לאחד מפרברי קובנה בנו משה ונכדו רבי יוסף היו מחשובי העיר ורבניה, רבי יוסף נשא את רלקה בתו של רבי חיים מוולוז'ין אשר הייתה גם אחיינית של רבי זלמן מוולוז'ין, מזיווג זה נולדו שני ילדים, הראשון, היה יצחק זאב – אביו של רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) אשר ממנה יצאה שושלת בריסק.
השני היה נשוא הערך אליהו צבי, שנת לידתו אינה ידועה במדויק, ככל הנראה בתקס"ב בשנת תר"ד או תר"ה הוכרח לעזוב את קובנה מטעמים בריאותיים ואחרים. ומאז רוב חייו חי בנדודים, תחנתו הראשונה הייתה בעיר גדנסק אשר לשם הגיע בחוסר כל, ככל הנראה לצורך מחייתו הדפיס את ספר תולדות אדם אשר עוסק בתולדות דודו רבי זלמן מוולוז'ין עם הערות רבות ודרשות מאת רבי יחזקאל פייוויל, במהדורה זה השמיט את כל הדרשות והשאיר רק את התולדות,[1] באותה שנה הדפיס גם את ספר המדע לרמב"ם ובנפרד את הלכות עכו"ם לרמב"ם עם באור קצר משלו, הספרים נדפסו בהסכמת הרב ישראל ליפשיץ בעל התפארת ישראל ועוד, הספר נדפס גם בקניגסברג בגרמנית אין ידוע אם סולו' היה המתרגם או עורך, כמו כן תורגם על ידי כמה מלומדים לאנגלית ונדפס באנגליה ה'תרכ"ג בהסכמת הרב נתן מרקוס אדלר הרש"ר הירש ועוד. לאחר השואה הספר במהדורה העברית נדפס שוב במינכן על ידי הרב יצחק מאיר זעמבא (אחיינו של רבי מנחם זעמבא).
על אף ריחוקו הגאוגרפי והנפשי, מישיבת וולוז'ין בספרייה לאומית קיים מכתב אשר מעודד אספת כספים למען הישיבה.[2]
קול קורא
בין 1863–1868 כתב סולו' ספר בשם קול קורא אשר מיועד לאחד את התנ"ך התלמוד והברית החדשה, המהדורה הראשונה המצויה היא תרגום לאנגלית משנת 1868, הספר תורגם על ידי כמרים נוצרים, בתחילת הספר מבאר את י"ג עיקרי אמונה ומטם קצת לאמונה הנוצרית, ולאחר מכן מבאר את מתי על פי היהדות.
ב-1870 – ה'תר"ל היגר לצרפת והדפיס שם את הספר בתרגום לצרפתית (על ידי רבין וואג) וב-1875 הדפיס את באורו למרקוס, ב-1877 הדפיס בלייפציג את קול קורא על מתי בגרמנית שתורגם על ידי פרופסור מוריץ גרינוואלד, ב-1879 הספר על מתי תורגם בהדרכת קורצג בארניצקי לפולנית ונדפס בפריז, רק אחרי כל אלו נדפס הספר בעברית ב-1880 בפריז, היו שכתבו שעל ספר זה נמצאו הסכמות מאת הרב הרפורמי נחמיה בריל ועמו הרש"ר הירש אך לא סביר ששניהם יחתמו יחד ולא סביר שרש"ר יתן הסכמה לספר זה, ועל כן יש שפקפקו על עדות זו.
את פירושו לברית החדשה מעקם כדי שיתאים ליהדות, ומתפאר שהוא היחיד אשר הבין אותו לאמיתו בהנחתו זאת הסתמך על רבי יעקב עמדין אשר גם כתב דברים מעין אלו.[3]
בהקדמה למהדורה העברית כותב:
על כן אודה את ה' אשר הנחני בדרך אמת לכוון ולמלאות את דברו בבאורי זה ולהראות לכל אמתת כוונת הברית החדשה וכל מבאריו הראשונים שגו ברואה, מי יתן ויבוא אלוה שאלתי לבצע מעשי אשר החילותי ואז עין בעין יראו שהב"ח הולך אחוי יד עם התלמוד ואחינ בני ישראל ואחינו הכריסטען יתנו יד זה לזה לעבוד את ה' אחד ואז יקויים בנו מקרא שכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד
המוציאים לאור של ספר זה היו מסיונרים וכן עמותות נוצרית שונות, הספר נדפס בירושלים על ידי יהודי שהתנצר בשם יוסף עצמון, וכן ב-1985 על ידי ג. אקרוט.
משפחתו
אליהו צבי הוא נינו של רבי חיים מוולוז'ין, דודו של הבית הלוי וממנו של משפחת סולובייצ'יק.
בנו, שמחה, היגר מסלוצק ללונדון ומשם לישראל. בנו של שמחה, זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק, היה רוקח ואיש ציבור; בתו חיה שרה נישאה לרב מרדכי יהושע קרויזר, מאבות משפחת קרויזר.
כתביו
- ספר תולדות אדם תולדות רבי זלמן מוולוז'ין עם הערות רבות ודרשות מאת רבי יחזקאל פייוויל, במהדורה זה השמיט את כל הדרשות והשאיר רק את התולדות, דנציג ה'תר"ה.[4]
- באור קצר על ספר המדע והלכות עכו"ם לרמב"ם, דנציג ה'תר"ה ונדפס שוב במינכן ה'תש"ז. הספר תורגם לגרמנית ויצא בקניגסברג. ולאנגלית, באנגליה ה'תרכ"ג.
- קול קורא באור לברית החדשה – מתי על פי היהדות, באנגלית – אנגליה 1868, בצרפתית – צרפת 1870 דפוס שני 1874, בגרמנית – לייפציג 1877, בפולנית – צרפת 1879, בלשון הקודש – פריז, 1880, הבאור למרקוס נדפס פעם אחת בצרפתית ב-1875.
לקריאה נוספת
- דב היימן מסה על אליהו צבי סולובייצ'יק האיש וכתביו (באתר הספרייה הלאומית) הספר נדפס בחמשים עותקים ממוספרים, ירושלים ה'תשנ"ה, (להורדה)
- חיים קרלינסקי הראשון לשושלת בריסק ירושלים, ה'תשמ"ד עמוד 42 הערה 74.
- ישראל יעקב דינסטאג, בתוך: חסד לאברהם ספר היובל לאברהם גולומב לוס אנג'לס ה'תש"ל ע' 481, וכן, מחקרים במדעי היהדות לכבוד יצחק קיוב ניו יורק ה'תשל"ב ע' 4 מס' 19. ע' סג מס' 35.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראה שרגא אברמסון "על דפוסי מוסר השכל וספר תולדות אדם לר' יחזקאל פייוויל, סיני עב עמוד קכו ואילך
- ^ המכתב באתר הספרייה הלאומית
- ^ "לפיכך מרגלא בפומי לא כמחניף חלילה... שהנוצרי עשה טובה כפולה בעולם, מצד אחד חזק תורת משה בכל עוז כנ"ל ואין אחד מחכמינו שדבר יותר מזה בפה מלא בחיוב קיום נצחי לתורה ומצד אחד לאומות העולם היטיב הרבה ובזה תסתלק הסתירה גם מדברי הנוצרי עצמו שבאיזה מקומות מהאוונגליון משמע למלומדי הנוצרים שבא לתת תורה חדשה במקום תורת משה ואיך יאמר בפרוש שלא בא אלא לקיימה, אבל הוא הדבר אשר דברתי שלא בא זה במחשבת כותבי האוונגליון שבא הנוצרי לבטל דת היהדות לגמרי רק לאומות בא ליסד להם דת מן אז והלאה ואף לא חדשה רק ישנה הלא הם שבע מצוות בני נח ושכחום וחזרום שלוחי ישו ויסדום מחדש". נספח לסדר עולם רבה שבהוצאתו
- ^ 15 עמודים ממהדורה חדשה של מהדורת סולובייצ'יק להורדה