שבע מצוות בני נח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן כל העמים, להבדיל מתרי"ג מצוות שנצטוו עליהן רק בני ישראל.

שבע המצוות הן;

  1. חובת הקמת מערכת משפט
  2. איסור לגדף את האלוה
  3. איסור עבודה זרה
  4. איסור גילוי עריות
  5. איסור רצח
  6. איסור גזל
  7. איסור אכילת אבר מן החי.

על פי המסורת, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והמצווה השביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו בברית הקשת, לאחר המבול, עת הותר להם, לראשונה, להמית בעלי חיים לצורך אכילתם. אך לדעת רש"י,[1] גם אבר מן החי נאסר כבר לאדם הראשון.

בתלמוד ובספרי הרמב"ם, ישנו עיסוק רב בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת "שבע מצוות בני נח" בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו או של יוזמות עצמיות בקרב גויים, נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח.

מקור המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המדרש [דרוש מקור], ניתן ללמוד את מצוות בני נח מדברי אלוהים לנח לאחר המבול:

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו, וַיֹּאמֶר לָהֶם: (א - רמז לאיסור ברכת השם)
פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. (ב - נשיאת פרי (בריא): רמז לאיסור גילוי עריות)
וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ, וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, (ג - השלטון: רמז לדינים)
בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם: - בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ!
כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי - לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה: כְּיֶרֶק עֵשֶׂב - נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל.
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ, דָמוֹ - לֹא תֹאכֵלוּ. (ד - אבר מן החי)
וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם - אֶדְרֹשׁ: (ה - איסור רצח)
- מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ. וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו - אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. (ו - דרישת דם החיה: רמז לאיסור גזל)
שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם - בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת הָאָדָם! (ז - צלם אלהים: רמז לאיסור עבודה זרה)
וְאַתֶּם, פְּרוּ וּרְבוּ, שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּרְבוּ בָהּ!

שתי המצוות המפורשות במקרא הן האיסור על הרצח ואיסור על אכילת אבר מן החי. בתלמוד מובאות עוד חמש מצוות שעל פי המקובל בידם נצטוו עליהן בני נח, כפי שפורטו בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד א': ”תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח: דינין (מינוי דיינים), וברכת (קללת) השם, עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, גזל, ואבר מן החי”

פעילות שליחי חב"ד להפצת שבע מצוות בני נח בכפר בית ג'ן

המקור בתלמוד הבבלי בפרק "ארבע מיתות" (פרק שביעי של מסכת סנהדרין):

מנהני מילי? אמר רבי יוחנן: דאמר קרא - וַיְצַו ה' אֱלֹהִים, עַל הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ הַגָּן - אָכֹל תֹּאכֵל...
וַיְצַו - אלו הדינין, וכן הוא אומר: (לאברהם בברית בין הבתרים) כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו ...
ה’- זו ברכת השם, וכן הוא אומר (פרשיית המקלל, בפרשת אמור) וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת
אֱלֹהִים - זו עבודת כוכבים, וכן הוא אומר עשרת הדיברות בפרשת יתרו) ...לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי.
עַל הָאָדָם - זו שפיכות דמים, וכן הוא אומר (אחרי המבול בפרשת נח) שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ...
לֵאמֹר - זו גילוי עריות, וכן הוא אומר (נבואת מה מצאו אבותיכם בי עוול. תחילת ספר ירמיהו) ...לֵאמֹר: הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ, וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, - הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד? ...
מִכֹּל עֵץ הַגָּן - ולא גזל
אָכֹל תֹּאכֵל - ולא אבר מן החי
כי אתא רבי יצחק - תני איפכא: וַיְצַו - זו עבודת כוכבים, אֱלֹהִים - זו דינין...

הרמב"ם מציין[2] כי שש ממצוות אלה ניתנו כבר לאדם הראשון, ואחת - אבר מן החי - ניתנה לנח.
כל נוכרים וכל הנוכריות מצווים ב-7 מצוות בני נח. אפילו אם הם והן לא קיבלו על עצמם ועצמן. כנאמר בפרשיה המקבילה בתחילת ספר בראשית:

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, (רמז ז - עבודה זרה)
וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ... (רמז ג - דינים)
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: (רמז א - ברכת השם)
פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, (רמז ב - גילוי עריות)
וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ.
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ,
וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע
- לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ - אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה... (רמז ה - יש לדאוג גם לחיות, ולא לגזול מהם)
אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה. (רמז ו - רצח: אסור לשפוך דם - אפילו של חיה! ואילו ד - אבר מן החי, לא ניתן לאדם הראשון.)

קיום המצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע מצוות בני נח כוללות שישה איסורים ומצוות עשה אחת. סדרן על פי הרמב"ם:

  1. איסור עבודה זרה: איסור עבודת אלילים.
  2. ברכת השם: נאמר בלשון סגי נהור - זהו איסור על קללת שם האל
  3. איסור שפיכות דמים: כגון לא תרצח.
  4. איסור גילוי עריות, הכולל את העריות: אם, אשת האב, אחותו מאמו, אשת איש, משכב זכר, ובהמה.[3]
  5. איסור גזל
  6. איסור אכילת אבר מן החי (אין לאכול איבר של בעל החיים כשבעל החיים עדיין חי)
  7. מצוות דינים: הקמת מערכת משפט (לדעת הרמב"ם: לאכוף את שמירת שש המצוות הקודמות, ולדעת הרמב"ן: לשפוט בין בני האדם בכלל, כפי שנצטוו ישראל, כגון ענישה על הגזל, העושק, הנזיקין וכדומה)

שבע מצוות אלה הן כעין שבעה כללים, שלהם פרטים רבים. פרטיהן כונסו על ידי הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק ט). לדעת הרב מנחם עזריה מפאנו שבע מצוות בני נח מתפרטות לשלושים מצוות, והן אותן אלה שאמרו עליהן במסכת חולין (צב א) שבני נח קיבלו על עצמם שלושים מצוות ואינם מקיימים אלא שלוש מתוכן.[4]

באותו עניין פוסק הרמב"ם (ראו גם דיון בפסיקתו זו):

כל גוי שלא קבל מצות שנצטוו בני נח הורגים אותו אם ישנו תחת ידינו... כל המקבל שבע מצוות, ונזהר לעשותן - הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן, מפני שציווה בהן הקדוש ברוך הוא בתורה, והודיענו על ידי משה רבנו, שבני נח מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת - אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם.

המשותף לעשרת הדיברות ולשבע מצוות בני נח הם שלושת האיסורים החמורים של ייהרג ובל יעבור - עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות.

ישנו סימן לזכירת שבע המצוות: ג' מצוות שיהרג ובל יעבור (עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות), א- אבר מן החי, ב- ברכת ה', ג- גזל, ד- דינים.

הפצת שבע מצוות בני נח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער שבועון "כפר חב"ד" מכ"ח בניסן תשמ"ט - "מנהיגי מדינות מצטרפים ליוזמת רייגן בעניין שבע מצוות בני נח"
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הרמב"ם פוסק כי כאשר יש בידי עם ישראל סמכות שלטונית - הוא מצווה לאכוף את המצוות האלה על כל התושבים בארץ ישראל, עד כדי הוצאה להורג של מי שמסרב לקיימן. וכך הרמב"ם כותב[5]: "ציווה משה רבנו מפי הגבורה, לכוף את כל באי העולם לקבל כל מצוות שנצטווה נוח, וכל מי שלא קיבל, ייהרג".

לא ידוע על ניסיונות מצד עם ישראל לאכוף על אחרים לקיים את שבע מצוות בני נח. הרבי מלובביץ' רבי מנחם מנדל שניאורסון סבר כי הדבר נובע משהות העם בגלות והחשש שפעילות מסוג זה תסכן את חיי העוסקים בה.[6] הוא סבר כי חשש זה כבר איננו תקף, ועל כן מוטלת על היהודים החובה לעודד את האנושות לקיים את שבע המצוות. מאז קריאתו זו ב-1981, פועלים חסידיו בעולם להנחיל את שבע המצוות,[7][8] ובפרט הביאו להתייחסות הצהרתית בספר החוקים האמריקאי בדבר ערכן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.[9]

לעומת זאת, הרב משה שטרנבוך מהעדה החרדית סבר כי אין לעודד לא-יהודים לקיים את שבע מצוות בני נח, במיוחד כשמדובר בנוצרים. לטענתו אין זה מעשי להציע להמונים לעזוב את הנצרות, והאמונה הנוצרית עצמה היא בגדר "עבודה זרה" האסורה לבני נח, ולכן אף אם ישמרו מצוות אחרות לא ניתן להציג זאת כשמירה על מצוות בני נח. לטענתו הצגה כזו של הדברים תהווה לגיטימציה לעבודה זרה, הטעיית האנשים כלפיהם היא מופנה, וזיוף של עמדת היהדות. הרב שטרנבוך הוסיף וטען שהרביית זכויות רוחניות לעמים האחרים עלולה להזיק לעם ישראל. עם זאת, הוא לא התנגד "להשפיע עליהם לחיות חיי צדק ויושר", כל עוד אין הדבר מוצג כשמירת מצוות בני נח.[10]

מחויבות היהודים לסייע לגויים לחיות חיי מוסר על פי התורה, נהגתה כבר על ידי משה מנדלסון, ובעת החדשה פרופ' יהושע השל בתנועה הקונסרבטיבית, כמצוות תיקון עולם - הערך המרכזי והחשוב ביהדות, לשיטתם.[11]

פוסקים מהציונות הדתית עסקו בסוגיה בכמה היבטים.

לדעת הרב אורי שרקי לשעבר ראש המחלקה הישראלית לחוזרים בתשובה במכון מאיר, ישנה שליחות לאומית-דתית-אוניברסלית לעם ישראל להדריך את בני אומות העולם כיצד לקשר את חייהם עם הקב"ה כגויים, ובכלל זה בקיום שבע מצוות בני נח. בהדרכת רבו מניטו ובעקבות פניות של אישים שאינם יהודים מרחבי העולם, הוא הקים למטרה זו את ארגון "ברית עולם" במסגרת זו פועלים עשרות קהילות של בני נח ברחבי העולם, וחובר עבורם סידור תפילה וקיצור שולחן ערוך מותאם.[12]

הרב ישראל אריאל מימית (ולאחר הפינוי, מהעיר העתיקה בירושלים), עודד את הקשרים עם כת המאקויה היפנית, וראה בהם מקיימי שבע המצוות. כך גם הרב בני אלון ראש ישיבת בית אורות בהר הזיתים, קבע שהנוצרים האוונגליסטים, איתם היה בקשר פוליטי וכלכלי, אינם עובדי עבודה זרה, ומקיימים את שבע המצוות.[13] הרב דניאל שפרבר כתב ספר על המאמינים בבודהה, אשר לדעתו מקיימים את שבע המצוות.

אחד מיוזמי חידוש הסנהדרין בירושלים, בראשות הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) בה'תשס"ז (2007) היה ונדל ג'ונס מייסד ארגון "בני נח" המאמינים שיש להפיץ את קיום מצוות בני נח בעולם.[14] בכנסים שלהם השתתפו מנהיגים דתיים מדתות שונות הרואים עצמם מחויבים לקיום שבע המצוות, דוגמת האחמדים.[15] אב בית הדין של הסנהדרין החדשה רואה בה בעיקר כלי לקשר עם אומות העולם המעוניינים לשמור את שבע מצוות בני נח.[16]

בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מעשי השליחים בברית החדשה מתוארת ועידה של השליחים ויתר מנהיגי המשיחיים בשאלה האם המאמינים שאינם יהודים צריכים לקיים את תורת משה ואת המילה. החלטת הוועדה בהצהרתו של יעקב אחי ישו הייתה:

וְעַל־כֵּן אֲנִי דָן שֶׁלּא לְהַחֲמִיר עַל־הַשָּׁבִים מִן־הַגּוֹיִם לֵאלֹהִים, רַק לִכְתֹּב אֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר יִרְחֲקוּ מִטֻּמְאוֹת הָאֱלִילִים וּמִן־הַזְּנוּת וּמִבְּשַׂר הַנֶּחֱנָק וּמִן־הַדָּם. כִּי מִדֹּרֹת עוֹלָם יֶשׁ־לְמשֶׁה דֹרְשִׁים בְּכָל־עִיר וָעִיר וּמִדֵּי שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ יִקָּרֵא בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת.

קיימת הקבלה בין האיסורים המוזכרים, ובין האיסורים על עבודה זרה, רצח, גילוי עריות ואכילת איבר מן החי שבמצוות בני נוח, ויש הרואים בכך עדות מוקדמת לקיומו של הרעיון בקרב היהודים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב משה ויינר, שבע מצוות השם, הספר בסגנון השולחן ערוך ע"פ שבע מצוות בני נח. הספר מתייחס גם לבודהיזם, וללימוד קבלה.
  • יואל שוורץ, האמנת בני נח, המאורע ההיסטורי של קבלת מנהיגי בני נח את סמכות הסנהדרין החדשה, ירושלים תשס"ו.
  • Law and the Noahides: law as a universal value, by Nahum Rakover, Jerusalem 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ז, עמוד א', ד"ה "למישרי" נו, ב תוד"ה אכל תאכל
  2. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק ט', הלכה א'
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ד, הלכה י'.
  4. ^ עשרה מאמרות, מאמר חקור דין חלק ג פרק כא.
  5. ^ משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ח הלכה יג
  6. ^ "בדורות שלפנינו, כל ניסיון לפעול על אומות העולם בענייני אמונה, היה כרוך עם סכנת נפשות ממש", ספר ההתוועדויות תשמ"ז, כרך ג' עמוד 67
  7. ^ נח זבולוני, חסידי חב"ד פושטים על הערבים ללמדם "שבע מצוות בני נח", עיתון "דבר", 19/11/1985, עמוד 14.
  8. ^ חסידי חב"ד מהזרם המשיחיסטי, הקימו בשנים האחרונות אתר אינטרנט להפצת שבע המצוות אתר 7 ל-70, הפיקו חומרי הסברה בשפות שונות ויוצאים במסעות הסברה בנושא ערבים יקרים, אנא שמרו את שבע המצוות יפה ברנס mynet 18.11.10. שבע מצות בני נח
  9. ^ הצהרת הקונגרס האמריקני, 3.1.1991
  10. ^ תשובות והנהגות, חלק ג סימן שיז (באתר ספרים עבריים).
  11. ^ על מקורן של שבע מצוות בני נח (אתר אוניברסיטת בר-אילן)
  12. ^ אתר הבית של הארגון
  13. ^ ראו בעניין זה את מאמרו של תומר פרסיקו המקשר לעיתון הניו יורק טיימס על דיון בקרב האוונגליסטים עצמם בעניין זה (אנגלית)
  14. ^ צופיה הירשפלד, נוח עם שבע מצוות, באתר ynet, 11 בינואר 2011
  15. ^ הרצאתו של אימעם האחמדים על עיקרי דתו
  16. ^ הקראת שמש הסנהדרין, מתוך ספרו של אב בית הדין הרב יואל שוורץ, 'אתם עדיי' (סרטון ביוטיוב)