פועלי אגודת ישראל

תבנית:מפלגה בישראל פועלי אגודת-ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר יצאה משורות אגודת-ישראל והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית. היא פעלה כמפלגה שהתמודדה בבחירות לכנסת והיא מוּכרת כ"תנועה מיישבת" שמשתייכים לה 14 יישובים, ביניהם 9 מושבים ושני קיבוצים.

יש לציין כי גם קבוצה אופוזיציונית אנטי ציונית בתוך אגודת ישראל, שפעלה תקופת מה בשנות ה-50 של המאה ה-20 השתמשה באותו שם.

פא"י התמודדה בבחירות לאספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, במסגרת החזית הדתית המאוחדת. בבחירות לכנסת השנייה התמודדה עצמאית. בבחירות לכנסת השלישית, והרביעית התמודדה במסגרת החזית הדתית התורתית עם אגו"י. במהלך הכנסת ה-4 פרשה מהסיעה המאוחדת ובכנסות החמישית, שישית, ושביעית התמודדה עצמאית. בבחירות לכנסת השמינית חזרה להתמודד במסגרת חזית דתית תורתית, אך במהלך כהונת הכנסת השמינית פרשה ממנה שוב, ולכנסת התשיעית התמודדה עצמאית וזכתה במנדט אחד. בבחירות לכנסת העשירית לא עברה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת האחת עשרה התמודדה יחדיו עם מפלגת מצ"ד הציונית דתית (שפרשה מהמפד"ל) במסגרת מפלגת מורשה, והרשימה המשותפת החדשה זכתה לשני מנדטים. במהלך כהונת הכנסת עזב נציג מצ"ד חיים דרוקמן את הסיעה המשותפת וחזר למפד"ל, ונציג פא"י אברהם ורדיגר שינה את שם הסיעה למורשה-פא"י. לאחר מכן התאחד עם אגודת ישראל.
במהלך כהונת הכנסת ה-4 הצטרף ח"כ בנימין מינץ לממשלת מפא"י ומונה לשר הדואר.

בשנת 1953 עוררה עליה פא"י את חמתם של רבנים רבים מהזרם החרדי, כדוגמת החזון איש, הרב מבריסק, הרב אלעזר מנחם שך והרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר). בעקבות כך אסרו הרבנים החרדים להצביע למפלגה זו. בבחירות לכנסת שנערכו אחר כך התמודדה פא"י במסגרת אחת עם "אגודת ישראל" כך שלא הייתה לאיסור משמעות מיוחדת, אולם בבחירות לכנסת החמישית, השישית והשביעית, שבהן התמודדה פא"י בגפה, אסרו הרבנים החרדים להצביע לה. למרות האיסור, היו אז רבים שבכל זאת הצביעו למפלגה - אנשי עבודה ועמל כפיים שלא הסכימו לדרכה הקיצונית מדי, לטעמם, של "אגודת ישראל". בשנים מאוחרות יותר התמעטו המצביעים הפוטנצייאלים של המפלגה, עד שהתקשתה לעבור את אחוז החסימה.

כיום פא"י כמעט חדלה להתקיים כמפלגה. נשארו לה נכסים והיישובים שהקימה, אולם היא מהווה בעיקר סמל. ביטאון התנועה "שערים" נסגר זה מכבר, ואפילו בתי כנסת של תומכי התנועה ברחבי הארץ נסגרים או מחליפים פנים. דוגמה לדבר ניתן למצוא בחיפה, שם בית הכנסת של אנשי פא"י משמש את אנשי חסידות ויז'ניץ ואנשי חסידות ביאלה. כיום מנסה בנו של חבר הכנסת לשעבר אברהם ורדיגר חנוך ורדיגר, שהיה חבר במועצת עיריית ירושלים ומועמד מס' 9 מטעם פועלי אגודת ישראל ביהדות התורה לכנסת ה-14, להחיות את המפלגה ומוסדותיה.

נציגי המפלגה ומועמדיה לכנסת

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

מועצת המדינה הזמנית (1948)
נציג אחד: קלמן כהנא

הכנסת ה-1 (1949) במסגרת החזית הדתית המאוחדת
3 מנדטים (מתוך 16 לרשימה כולה): אברהם יהודה גולדראט, קלמן כהנא, בנימין מינץ

הכנסת ה-2 (1951)
2 מנדטים: קלמן כהנא, בנימין מינץ
1. ^

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אברהם יהודה גולדראט, יעקב כ"ץ 

הכנסת ה-3 (1955) במסגרת חזית דתית תורתית
3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): יעקב כ"ץ, קלמן כהנא, בנימין מינץ
1. ^

ב-3 בנובמבר 1955 שינתה הסיעה את שמה ל"אגודת ישראל-פועלי אגודת ישראל". 

הכנסת ה-4 (1959) במסגרת חזית דתית תורתית
3 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): יעקב כ"ץ, קלמן כהנא, בנימין מינץ^[1]
1. ^

ב-9 באוגוסט 1960 התפלגו המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל שהרכיבו את החזית הדתית תורתית לשתי סיעות נפרדות.

2. ^

ב-30 במאי 1961 נפטר בנימין מינץ. החליף אותו שלמה יעקב גרוס חבר אגודת ישראל. 

הכנסת ה-5 (1961)
2 מנדטים: יעקב כ"ץ, קלמן כהנא
1. ^

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן, יעקב ברונר

הכנסת ה-6 (1965)
2 מנדטים: אברהם ורדיגר^[2] , יעקב כ"ץ^[1] , קלמן כהנא
1. ^

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן

2. ^

ב-21 בדצמבר 1967 נפטר יעקב כ"ץ. החליף אותו אברהם ורדיגר. 

הכנסת ה-7 (1969)
2 מנדטים: אברהם ורדיגר, קלמן כהנא
1. ^

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן, זאב שוורץ 

הכנסת ה-8 (1973) במסגרת חזית דתית תורתית
2 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר, קלמן כהנא
1. ^

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: חיים קהן

2. ^

ב-15 במרץ 1977 התפלגו המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל שהרכיבו את החזית הדתית תורתית לשתי סיעות נפרדות.

הכנסת ה-9 (1977)
מנדט אחד: קלמן כהנא
1. ^

מועמדים בולטים ברשימה שלא נכנסו לכנסת: אברהם ורדיגר, חיים קהן

מועמדי המפלגה לכנסת ה-10 (1981)
אברהם ורדיגר, שלום שכנא רותם, שמעון גד אליטוב

הכנסת ה-11 (1984) במסגרת מורשה
מנדט אחד (מתוך 2 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר
1. ^

ב-29 ביולי 1986 פרש חיים דרוקמן נציג מצ"ד מהסיעה המשותפת וחזר למפד"ל. בעקבות כך שונה שם הסיעה ל"מורשה-פא"י". 

הכנסת ה-12 (1988) במסגרת אגודת ישראל
מנדט אחד (מתוך 5 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר

הכנסת ה-13 (1992) במסגרת יהדות התורה
מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): אברהם ורדיגר^[1]

1. ^

ב-28 ביוני 1994 פרש מנחם פרוש מהכנסת במסגרת הסכם רוטציה. החליף אותו אברהם ורדיגר. 

מועמדי המפלגה לכנסת ה-14 (1996) במסגרת יהדות התורה
חנוך ורדיגר

מועמדי המפלגה לכנסת ה-15 (1999) במסגרת יהדות התורה
חנוך ורדיגר