אוניברסיטת אריאל בשומרון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:03, 25 באוקטובר 2009

תבנית:מוסד אקדמי

המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון הוא מוסד ציבורי ישראלי להשכלה גבוהה השוכן באריאל.

במוסד 26 מחלקות לימוד בארבע פקולטות ושני בתי-ספר. מרבית הסטודנטים הלומדים בו מגיעים מרחבי ישראל, ורק מיעוטם (כ-15%) מהשומרון. הסטודנטים מגיעים ממגזרים שונים באוכלוסייה, לרבות המגזר הערבי-ישראלי (המוסד קרוב למדי ליישובי "משולש"), כאשר רוב הסטודנטים מגיעים מאזור המרכז. סטודנטים רבים מעדיפים לעבור להתגורר באריאל, ומשום כך נבנו בעיר ובסביבותיה מעונות סטודנטים, המהווים זרז לגידול אוכלוסיית אריאל והאזור.

היסטוריה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המוסד קם כמכללה בשנת 1982 בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, אך מאז 2005 הוא עצמאי. נכון לשנת 2009, לומדים בו למעלה מ-9,000 סטודנטים לתואר ראשון ותואר שני, ועוד כ-1,500 בלימודי מכינה קדם-אקדמית. לצד המוסד פועל המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה אריאל בשומרון, ובו לומדים למעלה מ- 1,000 סטודנטים נוספים לתואר הנדסאי.

במרכז האוניברסיטאי למעלה מ- 20 יחידות לימוד בארבע פקולטות ושני בתי ספר (ראה פירוט). מרבית הסטודנטים הלומדים בו מגיעים מרחבי הארץ, ורק מיעוטם (כ- 15%) מן השומרון. הסטודנטים מגיעים ממגזרים שונים באוכלוסייה, לרבות המגזר הערבי-ישראלי. סטודנטים רבים מעדיפים לעבור להתגורר בעיר, ומשום כך נבנו בה ובסביבותיה מעונות סטודנטים, המהווים זרז לגידול אוכלוסיית אריאל והאזור.

לאור החלטת מל"ג יו"ש לשדרג את מעמד המוסד למרכז אוניברסיטאי, אישר רשם העמותות-משרד המשפטים את שינוי שמו של המוסד. המועצה להשכלה גבוהה טוענת ששינוי השם דורש את חתימתו של מפקד האזור. מיקומו של המוסד בעיר אריאל הפף אותו למוסד שנוי במחלוקת פוליטית. ארגונים בריטיים ואחרים הכריזו על כוונה להחרים את המוסד.

הפיכה למרכז אוניברסיטאי

בשנת 2005 החליטה ממשלתו של אריאל שרון להסב את המכללה לאוניברסיטה ^[1]. ההחלטה נומקה בצורך לחזק את מערכת ההשכלה הגבוהה באזור, אם כי יש להחלטה גם משמעות פוליטית. בהמשך להחלטת הממשלה, הטילה שרת החינוך, לימור לבנת, על המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) לבחון את שאלת הסבתה של המכללה לאוניברסיטה. במקביל, החליטו הוועדה לתכנון ולתקצוב ובעקבותיה המועצה להשכלה גבוהה שבעתיד הקרוב אין צורך להקים בישראל אוניברסיטה נוספת. היו מי שראו בכך סוף פסוק לניסיון להסב את מכללת אריאל לאוניברסיטה או להקים אוניברסיטה חדשה בגליל.^[2] לאור החלטות אלו, החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) שלא לאשר את הסבתה של המכללה לאוניברסיטה, אולם אישרה למכללה כינוי "מרכז אוניברסיטאי" בכפוף למספר תנאים אקדמיים. המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) אינה שקולה למועצה להשכלה גבוהה, ואין לה הסמכות לאשר כינוי ארגון כ"אוניברסיטה".

שמו של המוסד עודו נתון במחלוקת אקדמית ופוליטית. המועצה להשכלה גבוהה הכריזה שאינה מכירה בשינוי השם והדגישה כי לא חל שינוי בתקצוב המוסד והתארים הניתנים בו, אך לשכת ראש הממשלה בירכה על שדרוג המוסד כחלק מחיזוק גושי ההתיישבות ביהודה ושומרון^[3]. משרד המשפטים, לעומת זאת, הכריז כי שינוי השם אינו תקף חוקית^[4]. למרות טענות המוסד כי שינוי השם הוא חוקי ובוצע בשקיפות כלפי המל"ג וות"ת^[5], המחלוקת לא נפתרה וביוני 2008 אף הודיעה המל"ג כי היא אינה מכירה בתארים המוענקים לבוגרי המוסד עד שיפסק השימוש בשם מרכז אוניברסיטאי^[6], אולם שר החינוך הנוכחי גדעון סער תומך בשינוי שם המוסד ושמו החדש של המוסד מופיע בכל הפרסומים מטעמו באמצעי התקשורת. מאמרים המפורסמים על ידי אנשי הסגל של המרכז, נחתמים בכתבי עת אקדמיים תוך ציון שם המוסד כמרכז אוניברסיטאי. גם שלטי משרד התחבורה מציינים את שם המוסד כמרכז אוניברסיטאי.

הכרזת המוסד כמרכז אוניברסיטאי נעשתה על דעת המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון), אך בניגוד לעמדת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומשרד החינוך. למרות שינוי השם, המוסד מתוקצב כמכללה (ללא תמיכת ות"ת בפעילות המחקרית המתקיימת בו). מעמד התארים המוענקים במרכז לא השתנה. שמו של המוסד עדיין נתון במחלוקת, שהיא בחלקה אקדמית ובחלקה פוליטית.

יחידות אקדמיות ותחומי לימוד עיקריים

בית הספר לאדריכלות
הפקולטה למדעי הטבע: ביולוגיה מולקולרית, פיזיקה רפואית, פיזיקה יישומית, כימיה ביולוגית, מדעי המחשב ומתמטיקה.
הפקולטה להנדסה: הנדסה אזרחית, הנדסת כימיה במגמות ביוטכנולוגיה וחומרים, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות-מכטרוניקה.
הפקולטה למדעי החברה והרוח: כלכלה ומנהל עסקים, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, עבודה סוציאלית, קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, ישראל במזרח התיכון, ב.א. רב-תחומי.
בית הספר למדעי הבריאות: מנהל מערכות בריאות, פיזיותרפיה, מדעי התזונה, פיזיקה רפואית, הפרעות בתקשורת.
בית הספר לתקשורת
לימודי תעודה בשמאות מקרקעין.

פעילות המחקר במרכז האוניברסיטאי

במרכז האוניברסיטאי מתנהלים עשרות רבות של פרויקטי מחקר בתחומים שונים של מדעי הטבע והרפואה, הנדסה, אדריכלות ומדעי החברה והרוח.

מחקריהם של חברי הסגל האקדמי של המרכז האוניברסיטאי זוכים למימון של הקרן הלאומית למדע, משרד המדע, משרד הביטחון, לשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת ומשרדי ממשלה אחרים, וכן קרנות מחקר ממלכתיות ופרטיות ישראליות וזרות.

חלק מפרויקטי המחקר נערכים במסגרת של מרכזי מו"פ רב-תחומיים הפועלים במרכז:

המרכז למקורות ושימושי קרינה (FEL)
המרכז למערכות אנרגיה משולבות
המרכז להנדסת תחבורה
המרכז לרובוטיקה
המרכז לביטחון מולדת
במרכז למדעי המוח
המרכז לחקר חומרים
המרכז למו"פ אזורי שומרון ובקעת הירדן
המרכז לחקר תקשורת

חלק ניכר מפרויקטי המחקר מתבצעים בשיתוף פעולה עם חוקרים ממוסדות השכלה אחרים בארץ וכן אוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים ברחבי העולם. כמו כן מבצעים חוקרי המרכז האוניברסיטאי פרויקטים רבים של מחקר ופיתוח לפי הזמנות ו/או בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית, אלתא, אלביט, רפא"ל, חברות ישראליות אחרות וכן חברות אמריקאיות ואירופיות. סך כל תקציבי המחקר והפיתוח במכללה הינם למעלה מ- 30 מיליון ש"ח לשנה (לא כולל שכר החוקרים שהם חברי הסגל הבכיר).

הפעילות המחקרית של חברי הסגל האקדמי של המרכז האוניברסיטאי זוכה להכרה בינלאומית. חוקרי המרכז מפרסמים בכתבי עת בינלאומיים ומציגים את תוצאות מחקריהם בכנסים בינלאומיים ברחבי העולם. גם במרכז האוניברסיטאי נערכים כנסים מדעיים בינלאומיים בהם משתתפים עשרות רבות של מדענים מחו"ל.

בנוסף, מפעיל המרכז האוניברסיטאי את חברת יישום, אריאל בע"מ. החברה היא הכלי לבחינה, פיתוח ומסחור הקניין רוחני של המרכז וחוקריה. החברה מטפלת במסחור של פרויקטי מו"פ אשר מקורם בהמצאות של חברי הסגל האקדמי של המרכז האוניברסיטאי. המצאות אלו הנן בתחומים מגוונים כגון ביולוגיה וביו-רפואה, הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, תוכנה, הנדסת חומרים, אופטיקה ותקשורת, מכטרוניקה ורובוטיקה, ביטחון המולדת ועוד.

מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן

קובץ:Ariel University Center of Samaria Annual Conference of Judea and Samaria Research Studies.jpg

כנס מחקרי יהודה ושומרון - 2008

המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן הוקם בשנת 1998 על ידי ד"ר יעקב אשל. הוא ממוקם במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, מקיים קשר הדוק עם המרכז האוניברסיטאי ונתמך על ידו. הסמיכות למרכז האוניברסיטאי מקנה לו יתרונות, בין השאר בזכות התשתית למחקר הכוללת מכוני מחקר וחוקרים בתחומי מדעי החברה והרוח, הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה להנדסה והפקולטה למדעי הבריאות.

מחקר ופיתוח אזורי השומרון ובקעת הירדן הוקם ביוזמת משרד המדע, התרבות והספורט, יחד עם המרכזים למחקר ופיתוח (מו"פ) ברחבי הארץ. המו"פ עוסק במחקרים בתחום מדעי הטבע והסביבה, מדעי החברה והחקלאות באזור.

לאור אפיונו של האזור בתנאים גאוגרפיים, אקלימיים ודמוגרפיים ייחודיים פותחו תחומי הפעילות הבאים ‏‏^[7]:

מדעי הסביבה והחקלאות - מניעת זיהום מי התהום באקוויפר ההר; שימוש במי קולחין בחקלאות ותעשייה; אפיון המערכת ההידרולוגית באזור; שיפור מערכות השקיה והזנה בגידול הפרח אדמונית, ימי עיון והשתלמות לחקלאים באזור; יחס עובי – שטח – משך הגשם בשומרון, השפעת השקיה במי קולחין בשטחי מרעה.
מדעי החברה - לימוד המוטיבציה של דור ההמשך למתיישבי האזור להישאר ולהתגורר באזור; מעקב אחר קליטת עולים חדשים ביישובי האזור; שילוב משקים חקלאיים ביישובים קהילתיים בשומרון, מתיישבי הגבעות בשומרון ויהודה.
מחקרי יהודה ושומרון – עריכת כנס שנתי והוצאה לאור של קובץ שנתי של מחקרי יהודה ושומרון. המתקיים מדי שנה, החל משנת 1991.

מינואר 2009 עומדת בראש המרכז לפיתוח ד"ר מרים ביליג , מרצה בכירה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.

מדרשת נצר אריאל

מדרשת "נצר אריאל" ממוקמת במרכז האוניברסיטאי. המדרשה הוקמה על ידי מתיישבי נצרים שעברו לגור באריאל לאחר שפונו מיישובם במסגרת תוכנית ההתנתקות, מתוך מגמה להתחבר אל העיר אריאל ואל המרכז האוניברסיטאי. המדרשה הוקמה יחד עם בית המדרש לבנים "עוז רועי" לזכר רועי קליין, בשנת תשס"ז. בראש המדרשה עומדת הרבנית אפרת טוויל מנצרים, ובראש בית המדרש עומד הרב ציון טוויל. המדרשה מונה כ-110 בנות. המדרשה מיועדת לסטודנטיות דתיות המעוניינות להמיר את לימודי מורשת ישראל בלימוד תורה. המדרשה פועלת בעיקר בערבים. המשתתפות בה נוטלות חלק גם בפעילות בלתי פורמלית הכוללת שבתות, ימי עיון ומסיבות ראש חודש. התוכנית מקנה נקודות זכות אקדמיות.

קישורים חיצוניים

אתר המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
אתר הבית של בית הספר לתקשורת באריאל
אתר הבית של אגודת הסטודנטים של המכללה האקדמית יהודה ושומרון
מורן זליקוביץ', "אריאל: הפגנה נגד הפיכת המכללה לאוניברסיטה", באתר ynet
מורן זליקוביץ', "לא לטפל ב'מרכז האוניברסיטאי' באריאל", באתר ynet
עקיבא אלדר, פעם עוד נהיה פרינסטון, באתר הארץ, 17.8.07
משה ידיד, נחמן: באריאל יש אוניברסיטה. זו עובדה, באתר ערוץ שבע

הערות שוליים

^ הסבת המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל לאוניברסיטה, נוסח החלטת ממשלה
^ נדחתה בקשת מכללת אריאל להפוך לאוניברסיטה, תמרה טראובמן, הארץ, אתר וואלה!
^ אולמרט לא מחכה למל"ג: ברכות לאוני' אריאל, מורן זליקוביץ', אתר Ynet
^ מכללת אריאל לא תוכר כמרכז אוניברסיטאי, עפרי אילני, אתר הארץ
^ [1]
^ המועצה להשכלה גבוהה: לא נכיר בתארים של מכללת אריאל, עפרי אילני, אתר הארץ
^ ‏מקור: אתר משרד המדע‏

[1] הסבת המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל לאוניברסיטה, נוסח החלטת ממשלה

[2] נדחתה בקשת מכללת אריאל להפוך לאוניברסיטה, תמרה טראובמן, הארץ, אתר וואלה!

[3] אולמרט לא מחכה למל"ג: ברכות לאוני' אריאל, מורן זליקוביץ', אתר Ynet

[4] מכללת אריאל לא תוכר כמרכז אוניברסיטאי, עפרי אילני, אתר הארץ

[5] [1]

[6] המועצה להשכלה גבוהה: לא נכיר בתארים של מכללת אריאל, עפרי אילני, אתר הארץ

[7] ‏מקור: אתר משרד המדע‏

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 {{להשלים}}
-המוסד קם כמכללה בשנת [[1982]] בחסות ובפיקוח אקדמי של [[אוניברסיטת בר-אילן]], אך מאז [[2005]] הוא עצמאי. נכון לשנת [[2008]], לומדים בו למעלה מ-8,500 סטודנטים ל[[תואר ראשון]] ו[[תואר שני]], ועוד כ-1,500 בלימודי [[מכינה קדם-אקדמית]]. לצד המוסד פועל המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה אריאל בשומרון, ובו לומדים למעלה מ- 1,000 סטודנטים נוספים לתואר [[הנדסאי]].
+המוסד קם כמכללה בשנת [[1982]] בחסות ובפיקוח אקדמי של [[אוניברסיטת בר-אילן]], אך מאז [[2005]] הוא עצמאי. נכון לשנת [[2009]], לומדים בו למעלה מ-9,000 סטודנטים ל[[תואר ראשון]] ו[[תואר שני]], ועוד כ-1,500 בלימודי [[מכינה קדם-אקדמית]]. לצד המוסד פועל המרכז לעיצוב ולטכנולוגיה אריאל בשומרון, ובו לומדים למעלה מ- 1,000 סטודנטים נוספים לתואר [[הנדסאי]].
 במרכז האוניברסיטאי למעלה מ- 20 יחידות לימוד בארבע פקולטות ושני בתי ספר (ראה פירוט). מרבית הסטודנטים הלומדים בו מגיעים מרחבי הארץ, ורק מיעוטם (כ- 15%) מן השומרון. הסטודנטים מגיעים ממגזרים שונים באוכלוסייה, לרבות המגזר הערבי-ישראלי. סטודנטים רבים מעדיפים לעבור להתגורר בעיר, ומשום כך נבנו בה ובסביבותיה מעונות סטודנטים, המהווים זרז לגידול אוכלוסיית אריאל והאזור.