המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) ("מל"ג יו"ש") היא הגוף שהיה אחראי על מוסדות אקדמיים ישראליים שהוקמו בשטחי יהודה ושומרון. ביחס למוסדות אלה, יש למל"ג יו"ש סמכויות מקבילות לסמכויות של המועצה להשכלה גבוהה ("מל"ג") כלפי המוסדות האקדמיים בישראל. בפברואר 2019 תעבור סמכות זו למועצה להשכלה גבוהה.

הקמת מל"ג יו"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, מדינת ישראל נמנעת מהחלה ישירה של חוקיה על שטחי יהודה ושומרון. בין היתר, אין ביו"ש תחולה ישירה לחוק המועצה להשכלה גבוהה. לפיכך, המועצה להשכלה גבוהה, הפועלת מכוח חוק זה, אינה מוסמכת לפקח על המוסדות האקדמיים אשר הוקמו ביו"ש מאז 1967.

בשנת 1992 הגישה מכללת אריאל בקשה למועצה להשכלה גבוהה לקבל הכרה בשתי המחלקות העצמאיות הראשונות שלה לתואר ראשון (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסת כימיה וביוטכנולוגיה). תשובת המל"ג, הייתה כי על פי חוק המל"ג, אין גוף זה יכול לטפל בפניית המכללה, בשל מיקומה הגאוגרפי מעבר לקו הירוק, שכן חוק המל"ג אינו חל בו.

כדי לפתור בעיה זו החליטו משרדי הממשלה הרלוונטיים, המשפטים, החינוך והביטחון, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, כי:

  1. חוק המל"ג יחול מעבר לקו הירוק באמצעות צו המפקד הצבאי, דהיינו אלוף פיקוד המרכז. זאת, כפי שנעשה גם לגבי חוקים ישראליים רבים אחרים שהוחלו על היישובים ביו"ש באמצעות צו המפקד הצבאי.
  2. יוקם גוף בשם "מל"ג יו"ש", שסמכותו תחול לגבי מוסדות להשכלה גבוהה מעבר לקו הירוק. "צו מל"ג יו"ש" קובע כי בגוף זה יהיו חברים חברי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג ירושלים), או כאלה שהיו בעבר חברים בו. סמכות מל"ג יו"ש לגבי המוסדות להשכלה גבוהה שברחבי יהודה ושומרון, תהיה זהה לזו של המל"ג לגבי מוסדות הממוקמים בתחומי הקו הירוק.

עם הקמת מל"ג יו"ש נפתחה האפשרות לקבלת היתרים להפעלת מסלולי לימוד במוסדות אשר מעבר לקו הירוק, ולאחר מכן, להכרה מלאה בהם. המסלול הראשון שהוכר היה הנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללת אריאל. בד בבד, קיבלה מכללת אריאל הכרה כ"מוסד מוכר להשכלה גבוהה" במשמעותו בחוק המל"ג.

הרכב מל"ג יו"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמתה של מל"ג יו"ש, ההרכב הפרסונלי שלה היה זהה להרכב של מל"ג. עם זאת, כאשר מנימוקים אידאולוגיים, ובהתבסס על חוק המל"ג, חלק מהחברים של מל"ג סירבו להשתתף בישיבות של מל"ג יו"ש, ולמעשה גרמו להקפאת עבודתה, שינה אלוף פיקוד המרכז את ההרכב הפרסונלי של מל"ג יו"ש. נכון להיום, מל"ג יו"ש מורכבת בחלקה מחברים בהווה במל"ג, ובחלקה מחברים לשעבר במל"ג.

ב-30 במאי 2006 החליטה מל"ג לפנות למפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש, כדי שיקבע כי כל חברי מל"ג (למעט שר החינוך) יכהנו כחברי מל"ג יו"ש[1].

בראש מל"ג יו"ש עומד פרופ' עמוס אלטשולר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב[2]. באפריל 2008 מינה מפקד כוחות צה"ל באזור יו"ש, אלוף גדי שמני, את פרופ' מאיר חת, פרופ' עמוס רולידר, פרופ' זאב דרוקמן, עו"ד אריה הרמלין, איתי שונשיין ותומר עובד לחברי מל"ג יו"ש[3]. ברבות השנים צורפו למל"ג יו"ש פרופ' אליעזר גלעדי, פרופ' יהודה פרידלנדר, ד"ר אברהם רוכלי, פרופ' ברכה רגר, פרופ' מינה טייכר, פרופ' מרדכי פרל, פרופ' יוסף ישורון, פרופ' אריה מלניק, ד"ר אופיר העברי, ד"ר לאה בם, פרופ' חיים טייטלבאום ופרופ' אלי פולק.

מל"ג יו"ש ומערכת ההשכלה הגבוהה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ההפרדה בין מערכת ההשכלה הגבוהה ביו"ש לבין מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, קיימת ביניהן זיקה במישור התקציבי, שכן שתי המערכות ניזונות מאותה קופה ציבורית דרך הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת).

בחוק מל"ג יו"ש, נקבע כי "הוראות חוק זה יחולו על מדינת ישראל" (בזהות לאמור בחוק המל"ג). משמעות סעיף זה, כי המדינה ומוסדותיה חייבים להכיר ולכבד את ההכרה הניתנת לתארים על ידי מל"ג יו"ש. ב-1995 תוקן חוק המל"ג על ידי הכנסת, ונקבע בו כי המל"ג רשאית להכיר בתואר שהוכר על ידי מל"ג יו"ש בהתאם לכללים שייקבעו על ידי המל"ג. בהתאם לכללים אלו, לאחר הכרה בתואר על ידי מל"ג יו"ש, על מל"ג ירושלים לבדוק:

  1. האם הרכב הוועדה המקצועית שהמליצה על ההכרה ראוי מבחינה אקדמית.
  2. ייבדק דוח הוועדה המקצועית שהמליצה על ההכרה, כדי לוודא שהדו"ח הוכן בצורה מקצועית - במתכונת ואופן הדומים לדו"חות המוגשים למל"ג, לקראת הכרה בתארים.

סמכותה של מל"ג יו"ש חלה על שלושה מוסדות להשכלה גבוהה:

העברת הסמכות למועצה להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בפברואר 2018 אושר בכנסת תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, לפיו סמכות המועצה להשכלה גבוהה תחול, החל מפברואר 2019, גם על מוסדות ישראליים ביהודה ושומרון, כגון אוניברסיטת אריאל בשומרון (ובכך יתבטל הצורך במל"ג יו"ש).[4]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]