מעגל תנועה
מעגל תנועה (בלשון העם: כיכר תנועה) הוא מקום מפגש בין מספר כבישים היוצר טבעת כביש המקיפה שטח הפרדה עגול (בדרך כלל) כאשר מהטבעת יוצאים הכבישים השונים. הנסיעה במעגל תנועה סטנדרטי מותרת רק בכיוון אחד: במדינות בהן התנועה מתנהלת בצד ימין של הכביש (רוב מדינות העולם, ובהן ישראל) – הנסיעה במעגל התנועה היא נגד כיוון השעון, ואילו ביתר המדינות, בהן התנועה מתנהלת בשמאלו של הכביש, הנסיעה במעגל התנועה היא עם כיוון השעון. זכות הקדימה שייכת לרכב שכבר נמצא במעגל התנועה. התמרור המסמן מעגל תנועה הוא עיגול כחול ובו ישנם 3 חצים לבנים, במעגל, המורים על כיוון הנסיעה במעגל התנועה.
היסטוריה והנדסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התפתחות מעגלי התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדריכל הצרפתי אז'ן אנאר (Eugène Hénard) תכנן צומת מעגלי חד-כיווני כבר ב-1877.[1] האדריכל האמריקאי ויליאם פלפס אינו (William Phelps Eno) אהב מעגלי תנועה קטנים והוא תכנן את מעגל תנועה קולומבוס (כיכר קולומבוס), שנבנה ב-1905. מאז נבנו מעגלי תנועה רבים בארצות הברית, רבים מהם היו "סיבובונים" בעלי קוטר גדול שאפשרו השתלבות במהירות גבוהה, ונתנו עדיפות לתנועה הנכנסת למעגל. תכנון זה נכשל משתי סיבות עיקריות:
- דרוש מעגל בקוטר גדול כדי לאפשר מקום להשתלב במהירות גבוהה. למרות שמספר מעגלים כאלה היו ענקיים (קוטר של מעל 100 מטר) הם לא היו גדולים מספיק להשתלבות במהירות.
- מתן עדיפות לתנועה נכנסת פירושו שיכולים להיכנס לדרך המעגלית יותר כלי רכב מאשר היא מסוגלת להכיל. התוצאה היא עומס בתוך מעגל התנועה.
הניסיון של ארצות הברית עם מעגלי תנועה היה ברובו שלילי, והתאפיין בריבוי תאונות ובעיות עומס. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 בניית מעגלי תנועה פסקה כמעט לחלוטין. הניסיון של מדינות אחרות עם מעגל תנועה לא היה טוב יותר עד פיתוח מעגל התנועה מסוג Roundabout בבריטניה בשנות ה-60 של המאה ה-20. בניגוד למעגל התנועה הישן במעגל זה זכות הקדימה היא לרכב הנמצא במעגל התנועה, דבר החוסך מהנהג בלבול בכניסה לכיכר והקטנת כמות המצבים בהם אין מתן זכות קדימה, והנסיעה בו היא במהירות איטית, דבר המקטין את הסיכוי לתאונות. שימוש במעגל תנועה זה היה טוב למקומות בהן אין עומסי תנועה גדולים וחסך את השימוש בצומת מרומזר. גודלם של מעגלי תנועה אלה היה כגודל צומת והרבה פחות ממעגלי התנועה הישנים.
שטח ההפרדה במרכז מעגל התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח ההפרדה במרכז מעגל התנועה הוא עגול, אלא אם צורת מעגל התנועה היא אינה מעגל, כפי שיפורט בהמשך.
אי תנועה בנוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שטח הפרדה אופייני הוא אי תנועה בנוי. על-פי רוב, בשוליו החיצוניים ישנן אבני שפה המגדירות באופן ברור את הגבול בין הכביש לאי התנועה. ברוב המקרים, מאבני השפה, כלפי פנים המעגל, ישנו ריצוף של אבנים משתלבות, או כאלה שאינן משתלבות, כגון חלוקי נחל. שכבה פנימית נוספת יכולה לכלול פריטים לנוי, כגון: דשא, ערוגות פרחים, עצים או פסלים.
לכל הפריטים שנזכרו, מעבר לשימוש האסתטי, ישנו גם תפקיד בטיחותי של סימון שטח ההפרדה של מעגל התנועה בבירור. אלמנט בטיחותי נוסף הרווח באיי התנועה הבנויים הוא גובה פני השטח ההולך ועולה כלפי מרכזו של מעגל התנועה, שנועד למנוע גישה של כלי רכב לצידו השני של מעגל התנועה: במקרים רבים אבני השפה יהיו משופעות כלפי מעלה, הריצוף הפנימי או הדשא יהיו משופעים אף הם או מדורגים, ועצים או פסלים המוצבים במרכז אי התנועה יהוו את שיא הגובה באי.
במקרים מועטים, אי התנועה הבנוי יהיה גבוה מאוד החל משפתו או קרוב לשפתו. מקרה נדיר אף יותר ניתן למצוא במעט מעגלי תנועה הנמצאים בתוך חניונים מקורים בעלי יותר ממפלס אחד: אי התנועה בנוי לכל גובה המפלס, בשל היותו גם עמוד תמך רחב התומך בתקרת הקומה או המבנה.
ככלל, איי תנועה גבוהים מדי עשויים להקשות על שדה הראייה של הנהגים הנוסעים במעגל התנועה, ובייחוד של אלה הבאים מחוצה לו ומתכוונים להיכנס אליו. לכן, מספרם של מעגלי תנועה מסוג זה הולך ופוחת.
שטח הפרדה המסומן בצבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם מקרים, הנפוצים פחות, בהם במרכז מעגל התנועה שטח ההפרדה אינו בנוי, אלא מסומן בצבע בלבד. הצבע על-פי רוב הוא לבן, צהוב או כתום, והעיגול יכול להיות חלול או מלא, הכל בהתאם לחוקי התנועה של המדינה בו הוא נמצא. מעגל תנועה מסוג זה הוא בטיחותי פחות, שכן הוא מאפשר לכלי רכב להגיע בקלות לצידו השני של מעגל התנועה. על-פי רוב, סימון של מעגלי תנועה מסוג זה יכול להתרחש בשל לפחות אחת מהסיבות הבאות:
- שיקולים תקציביים
- מעגל התנועה נמצא באזור בו התנועה דלילה, כמו בשכונות מגורים.
- שטח מעגל התנועה קטן מכדי לבנות בו אי תנועה הנראה בבירור לעין הנהגים. לרוב מקרה זה מתרחש כאשר מעגל התנועה מחליף צומת קיים שתחום מצדדיו על-ידי מבנים או שטחים שלא ניתן לגלוש לתוכם.
- מעגל התנועה נמצא במבנה מקורה, ואי תנועה בנוי יגביל את שדה הראייה בו.
- מעגל התנועה נמצא בשטח תפעולי שנעים בו כלים כבדים (כגון: משאיות רחבות או ארוכות, עגורנים, מטוסים) הדורשים גמישות בתנועה, ואיי תנועה בנויים יכול להפריע להם בתנועה זו. דוגמאות לשטחים תפעוליים כאלה: מפעלים, אזורי תעשייה, נמל תעופה ונמל ים.
צורת מעגל התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שרוב מעגלי התנועה הם עגולים, ייתכנו מעגלי תנועה בצורות מעוגלות שאינן מעגל. לרוב מעגלי תנועה אלה נבנים כך בשל לפחות אחד מהסיבות הבאות:
- צורך תנועתי הנדסי, כגון בשל הצורך בחיבור של כבישים שאינם מאונכים זה לזה בזוויות ישרות
- השטח הפנוי לבניית מעגל התנועה מוארך או ברוחב משתנה.
- מגבלות תקציביות, כגון במקרה ששני צמתים סמוכים ממוזגים יחד למעגל תנועה אחד מוארך
להלן דוגמאות לצורות גאומטריות שונות של מעגלי תנועה:
- מעגל
- אליפסה
- צורה גאומטרית מוארכת, סימטרית לאורכה וקמורה, שקצוותיה מהווים קשתות של שני מעגלים שונים, השווים בשטחם, וצדדיה הארוכים ישרים
- צורה גאומטרית מוארכת, סימטרית לאורכה ושאינה קמורה, שקצוותיה מהווים קשתות של שני מעגלים שונים, השווים ברדיוסיהם, וצדדיה קעורים כלפי מרכז מעגל התנועה
- צורה גאומטרית מוארכת, סימטרית לאורכה וקמורה, שקצוותיה מהווים קשתות של שני מעגלים השונים ברדיוסיהם.
- צורה גאומטרית א-סימטרית לאורכה ולרוחבה.
מעגל תנועה מרומזר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרים לא רבים, ייתכן מעגל תנועה שבחלק מהצמתים המרכיבים אותו, או בכולם, מוצבים רמזורים. מצב זה מתרחש בדרך כלל כאשר ישנם בצומת תנועה ערה, יותר מכפי שצומת מרומזר רגיל יכול להכיל, וישנו צורך לפזר את העומס על פני מספר צמתים מרומזרים. בישראל, הסדר תנועה זה אינו נחשב באופן רשמי למעגל תנועה, אלא הוא נחשב למספר צמתי הסתעפות נפרדים. בכניסות לצומת, בנוסף לרמזורים, מוצבים תמרורים המחייבים פנייה ימינה, ולא תמרורי מעגל תנועה. דוגמה לצומת כזה ניתן למצוא בצומת נצרת, המחבר בין כבישים 60 ו-75.
רחובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם ערים או יישובים בעולם בהן מצויים מעגלי תנועה הנקראים בשם: מעגל ולא כיכר או שחלקם משמשים בתור: "רחוב מעוגל".
תרומה לבטיחות בדרכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעגלי תנועה בטוחים יותר מצמתים, ובמחקר שנעשה בארצות הברית נמצא שמתרחשים בהם 40% פחות התנגשויות כלי רכב, 80% פחות פציעות ו-90% פחות פציעות קשות והרוגים. מעגלי תנועה גם מפחיתים נקודות מגע בין כלי רכב להולכי רגל. בנוסף לבטיחות גבוהה יותר לכלי רכב והולכי רגל, ולמרות המהירויות הנמוכות יותר, בעומסים לא גבוהים מעגלי תנועה יעילים יותר בוויסות תנועה, הן ממעגלי התנועה הישנים והן מצמתים מרומזרים. בעומסים גדולים, צמתים מרומזרים עדיפים. אחת הסיבות לכך היא שברגע שכביש אחד נסתם כל מעגל התנועה נסתם ואז העומס, או פקק התנועה, מתפשט גם לשאר הכבישים המתחברים למעגל התנועה.
לעומת זאת, מעגלי תנועה אינם בטוחים לרוכבי אופניים מאחר שהתנועה בכיכר כל הזמן זזה. ניסיון לסמן במעגל התנועה נתיבים מיוחדים לרוכבי אופניים רק הגדיל את הסכנה הנשקפת להם. כמו כן, מאחר שמעברי חצייה שלפני מעגל התנועה אינם מרומזרים ישנה סכנה להולכי רגל כבדי ראייה, בגלל שמהירות היציאה מהכיכר יחסית גבוהה לזו של צומת.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל מתרחבת מגמת הקמת מעגלי תנועה במקום צמתים מרומזרים, כאשר זכות הקדימה היא של הנמצאים במעגל.
מעגלי תנועה היו נפוצים בערים רבות בישראל עוד מימי המנדט הבריטי. החל משנות ה-50 הם הלכו ונעלמו ורובם הפכו לצמתים מרומזרים. מעגלי התנועה, שנקראו אז כיכרות, היו לרוב קטנים ומסומנים באופן מינימלי בלבד. ככל הידוע, הם מילאו את תפקידם בהצלחה.[2]
השימוש בצמתים בישראל היה נהוג עד לסוף שנות ה-80. בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 החלו יותר ויותר ערים לבנות מעגלי תנועה, בעיקר בתוך שכונות ובכבישים המחברים בין שכונות. לעומת זאת, בראשון לציון בוטלה ב-2006 הכיכר במפגש הרחובות שד' ההסתדרות, שד' יצחק רבין, רח' התקומה ורח' חומה ומגדל עקב אי עמידה בעומסי התנועה הגדולים.
ערך מורחב – כיכרות בבאר שבע
בבאר שבע לבדה ישנם למעלה מ-250 מעגלי תנועה, כשמרביתם כוללים פיתוח מושקע. תופעה ייחודית זו במרחב הציבורי היא מהגדולות בישראל. לכ-50 מעגלי תנועה אלה יש שם ייחודי והם מקושטים באלמנטים מעוצבים, פסל, מזרקה או גינון מושקע, על ידי אמנים ידועי שם. חלק מהם מנציחים אנשים ידועים, ארגונים בין-לאומיים ומקומיים וחלק מציינים אירועים חשובים ומשמשים כאנדרטה.[3][4] ביישוב שוהם, נכון לשנת 2022 נבנו 79 כיכרות.
בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוערך כי בצרפת יש מעל ל-30,000 מעגלי תנועה, בבריטניה כ-25,000 מעגלי תנועה, ובארצות הברית כ-4,000, ו-3% מתוכם[5] נמצאים בעיר כרמל (אינדיאנה) אשר נחשבת "הבירה הבלתי רשמית של מעגלי התנועה של ארצות הברית".
באנגליה ישנם מעגלי תנועה דו-סטריים שסביבם ישנם מעגלי תנועה קטנים יותר. מעגל תנועה כזה נקרא בשם: "Magic Roundabout (מעגל הקסמים)" ואחד המפורסמים ביותר מביניהם נמצא בעיירה סווינדון בדרום-מערב אנגליה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון, כל הארץ מעגלים מעגלים: האם קרנבל מעגלי התנועה יצא משליטה, באתר Xnet, 1 במאי 2017
- הלית ינאי-לויזון, תנועה במעגלים: עד כמה בטוחות הכיכרות בכבישי ישראל?, באתר גלובס, 11 במרץ 2013
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן המילטון-באיילי ופיל ג'ונס, Improving traffic behaviour and safety through urban design, עמ' 3 (באנגלית)
- ^ אסתר זנדברג, במעגל התנועה, באתר הארץ, 30 במרץ 2003
- ^ קרן צוריאל הררי, ימינה בדולפין, שמאלה בחליל, באתר כלכליסט, 23 במרץ 2019
- ^ איליה יגורוב, 7 כיכרות 7 סיפורים, אתר באר שבע נט, 12 בינואר 2020
- ^
Why The U.S. Hates Roundabouts, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:22)
