מעכה בת אבישלום
| לידה |
בין 977 לפנה"ס ל-975 לפנה"ס[1] ירושלים[3] | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | אחרי 908 לפנה"ס[2] | ||||||||
| שם מלא |
שיטת רש"י תָּמָר בַּת־אַבְשָׁלוֹם[5] שיטת רד"ק מַעֲכָה בַּת־אַבְשָׁלוֹם,[6] מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל מִן־גִּבְעָה[7] | ||||||||
| מדינה |
ממלכת ישראל המאוחדת ממלכת יהודה[4] | ||||||||
| עיסוק | עשתה את ה"מפלצת" (כלי או מבנה פולחני) לאשרה | ||||||||
| בן זוג |
שיטת רש"י אביה שיטת רד"ק רחבעם | ||||||||
| שושלת בית דוד | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא אשת מלך יהודה. היא מזוהה עם תמר – בתו היחידה של אבשלום.[10]
חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר מלכים א' ובדברי הימים ב' ישנם אזכורים שונים בקשר למעכה בת אבישלום. מצד אחד, במלכים א פרק ט"ו נכתב שמעכה הייתה אמו של אביה (אֲבִיָּם):
(א) וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה:(ב) שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם:
אולם, בהמשך הפרק נראה שמעכה לא הייתה אלא אמו של אסא:
(ט) וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה:(י) וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם:
מצד שני, בדברי הימים ב פרק י"א נראה שמעכה הייתה אם אביה:
(כ) וְאַחֲרֶיהָ לָקַח אֶת־מַעֲכָה בַּת־אַבְשָׁלוֹם וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־אֲבִיָּה וְאֶת־עַתַּי וְאֶת־זִיזָא וְאֶת־שְׁלֹמִית: (כא) וַיֶּאֱהַב רְחַבְעָם אֶת־מַעֲכָה בַת־אַבְשָׁלוֹם מִכָּל־נָשָׁיו וּפִילַגְשָׁיו כִּי נָשִׁים שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה נָשָׂא וּפִילַגְשִׁים שִׁשִּׁים וַיּוֹלֶד עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה בָּנִים וְשִׁשִּׁים בָּנוֹת:
ומצד שלישי, בדברי הימים פרק י"ג נראה שמיכיהו בת אוריאל מן גבעה הייתה אם אביה:
(א) בִּשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם וַיִּמְלֹךְ אֲבִיָּה עַל־יְהוּדָה: (ב) שָׁלוֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלִַם וְשֵׁם אִמּוֹ מִיכָיָהוּ בַת־אוּרִיאֵל מִן־גִּבְעָה וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּה וּבֵין יָרָבְעָם:
ישנן שתי שיטות להסברת פסוקים אלה: שיטה אחת אומרת שמעכה היא אשת אביה (ואם אסא) והשיטה האחרת אומרת שמעכה היא אשת רחבעם (ואם אביה).
שיטת הסוברים שמעכה בת אבישלום היא אשת אביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיטה הראשונה אוחזים הפירוש המיוחס לרש"י,[11] רבי אברהם בן הרמב"ם,[12] מהרש"א[13] והחיד"א.[14] לפי שיטה זו, אשת רחבעם היא מיכיהו בת אוריאל ואשת אביה היא מעכה בת אבישלום. הסיבה שבחלק מהמקומות מוזכר ששם אשת רחבעם הוא מעכה בת אבישלום, היא שמיכיהו נקראה מעכה על שם כלתה, אשת אביה שהייתה "אשת חיל גברתנית".[11]
שיטת הסוברים שמעכה בת אבישלום היא אשת רחבעם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיטה זו אוחזים התרגום לדברי הימים,[15] רד"ק,[16] רלב"ג,[17] אברבנאל,[18] המצודות,[19] מור וקציעה,[20] הפלאה,[21] רש"ש,[10] מלבי"ם[22] ושמואל ייבין.[23] לפי שיטה זו, מעכה בת אבישלום היא אשת רחבעם, והשם מיכיהו נוסף לה לאחר שנעשתה גבירה (שם עם סיומת יהו הוא שם מכובד לנשים בתקופת המקרא). שם אביה אבשלום הוסב ל"אוריאל מן הגבעה" כדי לא להזכיר את שם אבשלום. מעכה נקראה אם אסא כי היא גידלה אותו.
מפלצת לאשרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתנ"ך מסופר כי מעכה עשתה "מפלצת" לאשרה, ובנה (או נכדה) אסא הסיר את מעכה מכבודה וכרת את מפלצתה.[24] השורש פ-ל-צ משמש במקרא לשון יראה ורעדה,[25] ולפי זה מסבירים רבי יונה אבן ג'נאח והרד"ק כי השם נגזר מהיראה שחשו עובדי האשרה מפניה. לעומת זאת, הרלב"ג מסביר באופן הפוך: עבודה זרה מביאה את עובדיה לידי פחד ואימה.
לפי רב יוסף בתלמוד, "המפלצת" היא "כמין זכרות" שעשתה מעכה לפסל האשרה, שבעזרתו הייתה נבעלת לו מדי יום.[26] בתרגום השבעים תורגמה המפלצת כמקום לפולחן סתרים שעשתה מעכה לאשרה. היירונימוס תרגם, בדומה לתלמוד, כי המפלצת היא פסל של האל פריאפוס בעל איבר מין זכרי גדול, שהציבה מעכה ליד האשרה. הרלב"ג מסביר שזהו בניין לכבוד האשרה.
חוקרים מודרניים סבורים שהיה זה גזע אילן או עמוד עץ ששימש בפולחן האשרה.[27]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ השנים שבהם אבשלום היה בירושלים ולא ראה את דוד, בין 7 ל-5 שנים לפני מות דוד, סדר עולם רבה יד
- ^ 1 2 3 4 ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ג
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוקים כ"ז–כ"ח
- ^ כי הייתה אשת מלך יהודה
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק כ"ז
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"א, פסוק כ'
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק ב'
- ^ שנת פטירת רחבעם
- ^ השנה הראשונה בה מלך רחבעם כי אם הייתה מתחתנת איתו מאוחר יותר, אביה היה קטן (פחות מ-20) מכדי לצאת למלחמה ולמות
- ^ 1 2 רש"ש על מסכת יומא, דף ל"ח, עמוד ב'
- ^ 1 2 מיוחס לרש"י דברי הימים ב יג ב
- ^ שו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם מא
- ^ מהרש"א חידושי הלכות כתובות קד ב
- ^ חומת אנ"ך דברי הימים ב יג ד"ה מיכיהו בת
- ^ תרגום לדברי הימים ב יג ב
- ^ רד"ק מלכים א טו ב
- ^ רלב"ג מלכים א טו ב
- ^ אברבנאל מלכים א טו יא
- ^ מצודת דוד מלכים א טו י
- ^ מור וקציעה תרכא הערה 5
- ^ הפלאה גמרא כתובות קד ב
- ^ מלבי"ם דברי הימים ב יג ב
- ^ "ידיעות" י (תש"ג-תש"ד), 117 - 119.
- ^ ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ג ובמקבילה בספר דברי הימים ב', פרק ט"ו, פסוק ט"ז.
- ^ לדוגמה: "תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה" (ספר ישעיהו, פרק כ"א, פסוק ד').
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ד. הובא בפירוש המיוחס לרש"י בדברי הימים ובפרשנים נוספים.
- ^ ראו ב"אנציקלופדיה מקראית" כרך ה עמ' 217 - 218.