לדלג לתוכן

מרפק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרפק
שיוך גפה חופשית עליונה עריכת הנתון בוויקינתונים
אספקה עורקית העורק הבין-גרמי החוזר עריכת הנתון בוויקינתונים
עצבוב nerve to elbow joint
תיאור ב האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (321) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) cubitus עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A01.1.00.023 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 145 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 24901 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A01.378.800.420 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D004550 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0013769 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונה 1. עצמות מרפק שמאל, מבט תיכון.
המרפק מאפשר את תנועת האמה לכיוון כיפוף, כמו למשל לצורך מחוות הצדעה

המרפק (TA: Articulatio cubiti) הוא מפרק בגפה העליונה המחבר בין עצם הזרוע לעצמות האמה. המרפק מורכב משלושה מפרקים המאפשרים את תנועת האמה לכיווני כיפוף ופשיטה וכן את תנועת הסיבוב כלפי מעלה וכלפי מטה של האמה וכף היד.

במרפק מופרקות זו עם זו עצם הזרוע, הגומד והחישור. המפרק בין עצם הזרוע לגומד נושא בעיקר המאמץ הנדרש לתנועות כיפוף ופשיטה של המרפק. המפרק בין החישור והגומד מרוחק מעט ומאפשר תנועות סיבוב של האמה שאינן תלויות בזווית המרפק.

בנוסף, ישנו שריר שיושב בחלקו הימני של המפרק, הנקרא יוד.

אנטומיה של מרפק

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה 2. הדמיית רנטגן של מרפק במנח פשיטה (מימין) ובזווית של 90 מעלות כיפוף (משמאל). בתמונה הימנית נראים בבירור המרווח המפרקי של מפרק הזרוע והחישור וכן זווית הנשיאה של המרפק.

במרפק שלושה מפרקים שונים שכולם סינוביאלים ולהם קופסית מפרק משותפת.

מפרק הזרוע והגומד (Articulatio humeroulnaris, תמונה 1) הוא מפרק מסוג ציר בין הסליל של עצם הזרוע לחריץ הסהרוני של הגומד. תנועות הכיפוף והפשיטה המתקיימות במפרק זה אינן תנועות טהורות במישור החיצי (מישור מאונך לחזית הגוף). לסליל מבנה מעט ספירלי כך שתנועת כיפוף מקסימלי במרפק מביאה את האמה למנח מעט תיכון לציר האורך של הזרוע ותנועת פשיטה מקסימלית מביאה את האמה למנח מעט צידי לציר האורך של הזרוע. הזווית בין הזרוע לאמה במנח פשיטה של המרפק מכונה זווית נשיאה (carrying angle, תמונה 2) המאפשרת הרחקת אובייקטים מהירך בזמן נשיאתם. תנועת האמה לכיוון תיכון בזמן כיפוף המרפק מקל על קירוב אובייקטים לפנים לשם בדיקתם (בראייה, בטעימה או בהרחה), לשם אכילתם וכדומה.

מפרק הזרוע והחישור (Articulatio humeroradialis, תמונה 2) הוא מפרק החלקה בין ראשיש הזרוע של עצם הזרוע לראש החישור. המפרק משני למפרק הזרוע והגומד בתנועות פשיטה וכיפוף וכן משני למפרק החישור והגומד המקורב בתנועות סיבוב של האמה. המגע המקסימלי בין חלקי המפרק מתקיים בזווית של כ-90 מעלות כיפוף במרפק.

מפרק החישור והגומד המקורב (Articulatio radioulnaris proximalis) הוא מפרק סיבובי בין ראש החישור לחריץ מתאים בגומד. המפרק מאפשר לראש החישור להסתובב סביב ציר האורך של עצם החישור. התנועה במפרק זה אינה נפרדת מתנועות במפרק הזרוע והחישור ובמפרק החישור והגומד המרוחק שיחדיו מאפשרים את תנועות הסיבוב כלפי מטה וסיבוב כלפי מעלה של האמה.

איור 1. מרפק שמאל, מבט תיכון-קדמי.

קופסית המפרק של המרפק מחוזקת על ידי שתי מערכות של רצועות משני צידי המרפק:

  • הרצועה העקיפה הגומדית (Ligamentum collaterale ulnare, איור 1) נמצאת בצד התיכון (או הגומדי) של המרפק. לרצועה הגומדית חלק קדמי חזק יותר וחלק אחורי נרחב יותר. שני חלקי הרצועה נאחזים בעילית העלי התיכונה של עצם הזרוע מצידם המקורב. החלק הקדמי של הרצועה נאחז בזיז הַוָּוִי של הגומד מצידו המרוחק והחלק האחורי נאחז לאורך הגבול התיכוני של זיז המרפק של הגומד.
  • הרצועה העקיפה החישורית (Ligamentum collaterale radiale, איור 2) נמצאת בצד הצידי (או החישורי) של המרפק. הרצועה נאחזת בעילית העלי הצידית של עצם הזרוע מצידה המקורב וסיביה משתלבים ברצועה הטבעיתונית מצידה המרוחק.
  • הרצועה הטבעיתונית (Ligamentum anulare radii, איורים 1,2) מקיפה את ראש החישור ומצמידה אותו לגומד. שני קצוות הרצועה נאחזים בשני גבולות החריץ שבגומד.

השרירים המניעים העיקריים של המרפק הם:

תמונות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Moore KL, Clinically Oriented Anatomy, 3rd. Baltimore, Williams & Wilkins, 616-623, 1992. ISBN 0-683-06133-X

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]