לדלג לתוכן

נמל התעופה ברלין טגל

נמל התעופה ברלין טגל
Flughafen Berlin-Tegel
צילום אווירי של נמל התעופה
צילום אווירי של נמל התעופה
צילום אווירי של נמל התעופה
נתוני השדה
קוד IATA
TXL‏
קוד ICAO
EDDT‏
סוג השדה ציבורי
תקופת הפעילות 19488 בנובמבר 2020 (כ־72 שנים)
על שם אוטו ליליינטל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Flughafen Berlin-Schönefeld GmbH
עיר סמוכה ברלין
משרת את ברלין
בסיס לחברות יורווינגס
איזיג'ט
קואורדינטות 52°33′35″N 013°17′16″E / 52.55972°N 13.28778°E / 52.55972; 13.28778
גובה מעל פני הים 37 מטר (122 רגל)
www.berlin-airport.de
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08L/26R 9,918 3,023 אספלט
08R/26L 7,966 2,428 אספלט
(למפת ברלין רגילה)
 
ברלין טגל
ברלין טגל
מפת שדה התעופה
סטטיסטיקה (2018)
מספר הנוסעים 22,000,430 Increase 7.5%
תנועות מטוסים 187,292 Increase 7.8%
מטען 27,931.186 (טונות) Decrease 30.2%
קיבולת
טרמינלים 5 (A-E)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מראה הנמל מן האוויר

נמל התעופה ברלין טֱגַלגרמנית: Flughafen Berlin Tegel) נקרא על שמו של חלוץ התעופה הגרמני אוטו ליליינטל, היה נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ברלין, עד לסגירתו ב-8 בנובמבר 2020.

הנמל ממוקם כ-8 ק"מ צפונית מערבית למרכז ברלין, בשכונת טגל (ברובע רייניקנדורף). היה מדורג במקום ה-28 ברשימת שדות התעופה העמוסים באירופה, ובשנת 2008 עברו דרכו 14,530,000 נוסעים.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה השתמש צבא הקיסרות הגרמנית באתר כמתקן אימונים. בשנות השלושים קבוצה של מהנדסי אווירונאוטיקה בהם המדען ורנר פון בראון ביצעו במקום ניסויי טילים. במלחמת העולם השנייה הציבו הגרמנים במקום סוללות נ"מ, המקום נהרס בהפצצה של חיל האוויר המלכותי הבריטי. בתקופת ההסגר על ברלין בין השנים 19481949 הקים חיל האוויר האמריקאי באתר שדה תעופה וערך אליו טיסות במסגרת הרכבת האווירית לברלין.

בתקופת המלחמה הקרה שימש שדה התעופה כבסיס חילות האוויר של ארצות הברית, צרפת, ובריטניה, והורשו לטוס אליו רק חברות ממדינות אלה. בתחילת שנות השישים החלו לטוס לנמל החברות אייר פראנס, פאן אמריקן, ובריטיש אירופאן איירוויז (British European Airways). משנת 1968 הופנו מנמל התעופה טמפלהוף (Tempelhof) לנמל כל טיסות השכר. בין השנים 1974-1969 נבנה הטרמינל החדש והורחבו המסלולים כדי לאפשר למטוסים רחבי גוף לנחות בנמל. בשנת 1975 החלה פאן אם להשתמש בנמל כבסיסה בגרמניה, החברה פעלה בנמל עד שנת 1989.

לאחר איחוד גרמניה בשנת 1990 הוסרו ההגבלות האוויריות, והותר לחברות גרמניות לפעול. חברת לופטהנזה רכשה את קוויה של פאן אם בגרמניה. בשנות התשעים הורחב הנמל בצורה משמעותית, ונבנו הטרמינלים D ו-E.

ביוני 2018, דווח כי לאחר הסגירה הצפויה של הנמל לאחר פתיחת נמל התעופה ברלין ברנדנבורג הוא יהפוך למתחם מסיבות והופעות לילה[1].

נמל התעופה נסגר לצמיתות לתנועה מסחרית כשהטיסה האחרונה המריאה ב-8 בנובמבר 2020.[2] תנועת המטוסים הועברה בהדרגה לנמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג החל מ-31 באוקטובר 2020. כל הטיסות הממשלתיות עברו גם הן לנמל התעופה החדש, למעט פעולות המסוקים שנשארו באזור נפרד בצד הצפוני של נמל התעופה טגל עד לשנת 2029.[3]

בתי נתיבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולם הכניסה הראשי לטרמינלים A ו-B
הכניסה לטרמינל C
אזור ה-Check in בטרמינל C
מבט אל טרמינלים D ו-E

בנמל התעופה פעלו ארבעה בתי נתיבות:

  • הטרמינל הראשי נבנה בצורת משושה עם 14 גשרים, שימש את חברות התעופה הגדולות.
  • טרמינל B ממוקם לצידו של הטרמינל הראשי, הגישה למטוסים מטרמינל זה בוצעה באוטובוסים.
  • טרמינל C נפתח במאי 2007 כפתרון זמני לבעיית הצפיפות בנמל, ושימש בעיקר את חברת התעופה אייר ברלין עד לסגירת החברה.
  • טרמינל D נפתח בשנת 2001, ושימש בעיקר את החברות האזוריות של לופטהנזה.
  • טרמינל E המפלס התחתון של טרמינל D, הטרמינל היחיד שפעל גם בלילה.

סטטיסטיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקות נוסעים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, נמל התעופה טיפל בכ-60% מכלל תנועת הנוסעים לברלין.[4]

תנועת נוסעים בנמל התעופה לפי שנים
שנה נוסעים % שינוי
2000 10,343,697 Steady
2001 9,909,453 Decrease -4.2%
2002 9,879,888 Decrease -0.3%
2003 11,104,106 Increase 12.4%
2004 11,047,954 Decrease -0.1%
2005 11,532,302 Increase 4.3%
2006 11,812,623 Increase 2.4%
2007 13,357,741 Increase 13%
2008 14,486,610 Increase 8.4%
2009 14,180,237 Decrease -2%
2010 15,025,600 Increase 6%
2011 16,919,820 Increase 12.6%
2012 18,164,203 Increase 7.3%
2013 19,591,838 Increase 8%
2014 20,688,016 Increase 5.6%
2015 21,005,215 Increase 1.5%
2016 21,253,959 Increase 1.1%
2017 20,455,278 Decrease -3.7%
2018 22,000,430 Increase 7.5%
Source: ADV[5]

הקווים העמוסים ביותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קווי טיסות הפנים העמוסים ביותר (נכון לשנת 2017)[6]
דירוג יעד נוסעים חברות תעופה
1 בוואריהבוואריה מינכן 1,972,901 איזיג'ט, לופטהנזה
2 הסןהסן פרנקפורט 1,956,370 איזיג'ט, לופטהנזה
3 נורדריין-וסטפאליהנורדריין-וסטפאליה קלן/בון 1,232,847 איזיג'ט, יורווינגס
4 נורדריין-וסטפאליהנורדריין-וסטפאליה דיסלדורף 1,144,793 איזיג'ט, יורווינגס
5 באדן-וירטמברגבאדן-וירטמברג שטוטגרט 1,037,326 איזיג'ט, יורווינגס
הקווים האירופאים העמוסים ביותר (נכון לשנת 2017)[6]
דירוג יעד נוסעים חברות תעופה
1 שווייץשווייץ ציריך 980,950 איזיג'ט, סוויס
2 צרפתצרפת פריז-דה גול 867,378 איזיג'ט, Joon
3 בריטניהבריטניה לונדון-הית'רו 774,372 בריטיש איירווייז, יורווינגס
4 אוסטריהאוסטריה וינה 714,409 אוסטריאן איירליינס, איזיג'ט
5 הולנדהולנד אמסטרדם 590,625 KLM
הקווים הבינלאומיים העמוסים ביותר, נכון לשנת 2017 (לא כולל החלק האירופי של טורקיה)[6]
דירוג יעד נוסעים חברות תעופה
1 איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות אבו דאבי 240,289
2 טורקיהטורקיה אנטליה 201,925 קורנדון איירליינס, אונור אייר, סאן אקספרס
3 קטר (מדינה)קטר (מדינה) דוחה 197,564 קטר איירווייז
4 ארצות הבריתארצות הברית ניו יורק-JFK 187,459 דלתא איירליינס
5 ישראלישראל תל אביב-בן-גוריון 173,134 איזיג'ט, גרמניה

חברות תעופה ויעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל פעלו כ-50 חברות תעופה שטסו לאירופה, אסיה, אפריקה, וצפון אמריקה.

הנמל שימש כבסיסן-המשני של החברות "לופטהנזה" ו"לופטהנזה סיטי ליין". בימי פעילותן של "אייר ברלין" ו"גרמניה" היה הנמל בסיס הפעולה המרכזי גם שלהם.

תחבורה אל הנמל וממנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנמל התעופה טגל לא היה חיבור ישיר ברכבת, אך הוא חובר במספר נתיבי אוטובוסים וכבישים מהירים.

תחנת רכבת תחתית המשרתת ישירות את נמל התעופה תוכננה מאז שנות השישים, אך היא מעולם לא נבנתה בשל סגירתו הצפויה של נמל התעופה טגל. תחנת הרכבת התחתית של אלט-טגל ותחנת הרכבת Tgel S-Bahn אינן משרתות את נמל התעופה טגל, אלא את רובע טגל של ברלין. משנת 2017, נידונה הרחבה של רכבת מברלין האופטבנהוף לנמל התעופה טגל אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.

לנמל התעופה היה חיבור ישיר לכביש המהיר A111 אשר קישר אותו לכבישים המהירים A10, A110 ו- A115 (דרך A110) המגיעים לכל הכיוונים. מוניות והשכרת רכב היו זמינות בנמל התעופה, והיה ניתן להגיע אל מרכז העיר (אלכסנדרפלאץ) בתוך 25 דקות.

נמל התעופה קושר על ידי מספר קווי אוטובוסים של BVG, אשר מציעים חיבור לרכבת התחתית של ברלין ולרכבת העילית של ברלין, וכן לרכבות אזוריות ולרכבות ארוכות טווח.

תאונות ותקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 1966 התרסק מטוס מטען של פאן אמריקן במהלך הנחיתה, שלושת אנשי הצוות נהרגו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Holly Young, Could Berlin's Tegel airport be reborn as a nightclub?, the Guardian, ‏2018-06-12 (באנגלית)
  2. ^ Der letzte Flug von Tegel geht mit Air France nach Paris, Der Tagesspiegel, ‏29 בספטמבר 2020 (בגרמנית)
  3. ^ Regierungsterminal am BER ist in Betrieb, rbb24, ‏21 באוקטובר 2020 (בגרמנית)
  4. ^ "Berliner Flughäfen steigern 2016 ihre Passagierzahlen um elf Prozent". airliners.de. Berlin. 2017-01-12. אורכב מ-המקור ב-2017-08-26. נבדק ב-2017-03-19.
  5. ^ [1]
  6. ^ 1 2 3 DeStatis