עמק הבכא
עֵמֶק הַבָּכָא הוא עמק שניזכר בספר תהילים.[1] יש המזהים את המקום עם בכאים בה נלחם דוד עם פלשתים, שכנראה נקרא כך על שם עצי בכאים שצמחו בו.[2] עמק הבכא הפך לאתר סמלי של סבל יהודי וכלל אנושי.
המשמעות המקראית
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם נגזר מלשון "בכא", כנראה מין עץ.[3] השם נזכר לראשונה בתנ"ך, בספר שמואל ב', פרק ה', פסוקים כ"ג–כ"ד:
- ”וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲלֶה הָסֵב אֶל-אַחֲרֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים וִיהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת-קוֹל צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא ה' לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים”.
המושג "עֵמֶק הַבָּכָא" מוזכר במפורש בספר תהלים, פרק פ"ד, פסוקים ז'–ח':
- ”עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה. יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן.”
משתמע מההקשר של הפסוק במזמור, שכשעולי הרגל לירושלים עוברים בעמק העצוב הוא נעשה למבורך. יש המפרשים שמדובר בעמק מצפון לגיא בן הנום, שבו היו צומחים עצי "הַבָּכָא", שהעלים שלהם היו מרשרשים במעין קול דמוי בכי. בתרגום התנ"ך לאנגלית של המסורה, מופיעה המילה Mulberry Tree ובתרגום לעברית - עץ תות. ייתכן והכוונה היא לתות שחור בכותי שהוא זן ממשפחת תות עץ אשר נראה כעץ בוכה ועל כן שמו.
פירוש אחר אומר שהמלה "בכא" נגזרת מ"פיכה" - נזל, ירד. והכוונה לשרף של העצים, כנראה עצי מיש דרומי, שהיה מפכה ונוזל מן העצים.
הרד"ק[4] מפרש את הביטוי 'עמק הבכא' בצורה שונה, הוא מבאר את המילה 'בכא' כ'מבוע' ואת 'עמק הבכא' כ'עמק מבועי החכמה' שמי שעובר בו יוכל ללמד חכמה לבאים אחריו.
חוקר הצמחים יהודה פליקס מזהה את הבכא עם אלת המסטיק, כיוון שצמח זה משמיע קול בעת שבירת זרדיו ועליו (בשל קשיותם ושברירותם), ומכיוון שלאחר שבירתם נוזל צרי בצורת דמעות, הרי הוא תבלין המסטיקא המפורסם הנמכר עד ימינו בצורת "דמעות" (ושהיה מוכר מאוד בעת העתיקה כמסטיק ללעיסה - מקור שמו כנראה פיניקי-עברי, כיוון שהיה "משתיק" את לועסו) .
המשמעות הסמלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חז"ל ראו בשם "עמק הבכא" כינוי סמלי לגיהנום, היינו למקום אליו נשלחים עוברי עברה, כאשר המילה "בכא" מפורשת כבכי.[5]
בשלב יותר מאוחר קיבל "עמק הבכא" משמעות סמלית חדשה, יהודית ואחר כך גם כלל אנושית, כשהפך לכינוי למקום עינויים וסבל אנושי, וסמל של גלות עם ישראל המתמשכת. פירוש זה נזכר לראשונה בתפילה, ובפיוט "לכה דודי".[6] ביטוי זה הוא גם כינוי לעולם הזה ותלאותיו. במאה ה-16 כתב ההיסטוריון היהודי ר' יוסף הכהן הרופא ספר היסטוריה בשם "עמק הבכא", ובמאה ה-19 חיבר הסופר מנדלי מוכר ספרים ספר בשם "בעמק הבכא".
מלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב עמק הבכא
.jpg)
בהיסטוריה של מדינת ישראל, "עמק הבכא" הוא כינוי של עמק נרחב בצפון רמת הגולן, בין הר חרמונית לבין רכס הבוסטר, שדרכו ניסו לפרוץ הדיוויזיות הסוריות במלחמת יום הכיפורים. טנקים של חטיבה 7 ושל חטיבה 188 בעזרת סיוע של גדוד 405 בלמו שם את כוחות השריון הסורים, בקרב דמים קשה שנמשך כארבע יממות. הכוח הישראלי מנה 150 טנקים ומולו התייצבו כ-450 טנקים סוריים. הודות לקרב בלימה שנוהל על ידי מפקד גדוד 77 של חטיבה 7, אביגדור קהלני, נכשלה המתקפה של הצבא הסורי בגזרה הצפונית והושמדו כ-300 טנקים סוריים. צה"ל איבד 76 לוחמים ולזכרם הוקמה במקום אנדרטה.
לקרב ניתן הכינוי "קרב עמק הבכא" בסדרת כתבות של רנן שור בעיתון "במחנה" בנובמבר 1973.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר תהלים, פרק פ"ד, פסוק ז'
- ^ ספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ"ג
- ^ ראה למשל את בפירוש האבן עזרא והמלבי"ם על תהלים פד, ז
- ^ על תהלים פד, ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ט, עמוד א'
- ^ "מִקְדַּש מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה. קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה. רַב לָךְ שבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא. וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָה", לכה דודי, בית שלישי