ערבית ישראלית

ערבית-ישראלית הוא כינוי שניתן לתהליך חדירתן של מילים עבריות אל תוך שפת היום יום של הדיאלקט הערבי-פלסטיני שמדובר בקרב ערביי ישראל, שיש לְשׁוֹנַאים (בלשנים) הטוענים כי זוהי התפתחותה של שפה ממשית.

מעצם העובדה שיש שירותים הניתנים לשתי האוכלוסיות יחד, קיימת חדירה של מילים שימושיות משירותים אלו, אל השפה הערבית.

מהיותה שפת תמהיל מתהווה, הרי שגם כינויים רבים לה, המגדירים בצורה שונה את אופייה, פלסטינית-ערבית-ישראלית או עֲרַבְרַבִית או עֲרַבְרִית או אִלְעַרַבְּרִיַּה; באנגלית: Hebrew-Arabic או Palestinian-Israeli Arabic, או ערבית פלסטינית במדינת ישראל.

דוגמאות נפוצות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילים מתחום סביבת המגורים

דשא, מעלית, מדרכה, שולחן, חלון, שלט, חניון.

מילים מתחום הבריאות

"קופת חולים", "אירוע מוחי", "מחלה כרונית", "קריסת מערכות", "גידול".

מילים מתחום השירות הציבורי

"משרד הפנים", "מכון רישוי", "ועדת קבלה", "ביטוח לאומי", "מפעל הפיס".

ביטויים ומילים נוספות

ההלחם "טַיֵיבּ, בסדר".

כללים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הלחם דקדוקי בין שתי השפות נוצר:

• הקידומת "אִלְ" המציינת את ה"א הידיעה קודמת למילה עברית במקרה הצורך, למשל: אלְתַנוּר - התנור.
• הוספת סיומת ערבית לציון רבים "אַת" למילים עבריות, למשל: פקקאת, ריבוי פקקי תנועה.
• לעיתים האות פ"ה הדגושה נהגית עם בי"ת דגושה, למשל: בִּיתַא במקום פיתה.
• צירופים המשלבים מילה עברית עם ערבית, למשל: "חְ'יָאר חמוּץ" - מלפפון חמוץ.

השפעת הערבית על העברית המודרנית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עם השנים, לאור העובדה ששתי השפות מצויות באזור ארץ ישראל וכן מדוברת ברמה כזו או אחרת בקרב תושבי ואזרחי ישראל, גם מלים מהשפה ערבית נכסו לז'רגון העברי-ישראלי.

דוגמאות נפוצות

מעפן مُعَفَّن, בַּאְסָה بائِس (בַּאִיס) بَعْصَة (בַּעְצַה), סבבה (צבאבה) صَبَابَة, סתלבט لبث (הסתלבט), יאללה يَلا (יא אללה يَا ٱللّٰه) يَلَه, אנא עארף?!, וואלה (וואלכ), אחלה (אַחְלַא أَحْلَى), כֵּיף (كَيْف), עלא כיפק على كيفك (עלא כיפק אנט? على كيفك انت), אינשאללה إن شاء الله, אלחמדוללה ٱلْحَمْدُ لِلَّٰهِ, שו? (מה?) شُو, שו האדא? (מה זה?) شُو, דוגרי (דֻּע'רי), ראסמי, דיר באלכ (דיר באלכום), פנאן (فنان), עַרְס عَرْص (סַרְסוּר, נָבָל, רוֹעֶה זוֹנוֹת) עַרְץ عَرْص, צ'חצ'ח, פְרֵחָה, צַ'חְלָה, חמור حِمَار (חִמַאר), אַבּוּ עלי أبو علي, אַבָּדַאי قبضاي (קבצ'אי), חנאג', לפלף (ליפפא لِفَافَة), אַבּוּ أبو (אבוכ, אבא של), אוּם (אומכ, אמא של), סַלָאם سَلَام (אַ־סַּלָאם עַלַיְכֻם أَلسَّلَامُ عَلَيْكُم), שֻכְּרַן شُكْرًا (תּוֹדָה), מערוף, סָחִי (צִחִּיּ) صِحِّيّ, סַאחִי בַּלַאטַה صاحي بلاطة, רָאס בֵּן אַמּוֹ (עַ'צְבַּא עַנְהֻ, רַסְבַּן עַנְהוּ) غَصْبًا عَنهُ, מסטוּל مَسْطُول, אוסכות (שקט!), בִּין/בִּן (בן של),אִבְּן إبن (בן), בִּנְת بِنْت (בת), בָאבָא بابا (אב), חביבי, אַהְלָן (אַהְלָן וסהלן أهلاً وسهلاً) أَهْلًا, תַכְּבִּיר (تَكْبِي), אַללָּהֻ אַכְּבַּר (آللّٰهُ أَكْبَر, "אללה הגדול מכולם"), חלווה حَلَاوَة (ממתק טחון حَلاوَة طَحِينِيَّة), סַבִּיח (צבאח صباح), שוארמה (شاورما), פלאפל (فلافل), חומוס (حُمُّص חֻמֻּץ), טַחִינַה (طَحِينِيَّة טַחִינֵיַּה) طَحِينَة, לילות ביירות (ليالي لبنان, ליאלי לובנאן, לילות לבנון) يالي بيروت, כְּנָאפֶה (كنافة), בקלווה (בַּקְלָאווה بقلاوة), שבקייה (שְבַּאכְּיַה شباكية), קַטַאיֵף (אַטַאיֵף, قطايف), מלבי (مُهلّبية: מוּהַלבּיה, محلبي (מחלבי), מַעֲמוּל (בערבית : معمول).

ראו גם

• אינגלוז
• שפה טבעית

לקריאה נוספת

• עבד אלרחמן מרעי, וואלה בסדר, (עורך: רוביק רוזנטל) כתר ספרים, 2013 ISBN 978-965-07-2120-6

קישורים חיצוניים

• יאיר אשכנזי, ואללה בסדר: מה קורה כשמערבבים בין עברית לערבית, באתר הארץ, 9 במאי 2014
• רוביק רוזנטל |, "אלכל כלול": חדירת העברית לשפה הערבית, באתר nrg‏, 10 בנובמבר 2013
• עבד אלרחמן מרעי, ‏ערבים מדברים עברית, באתר "אלכסון", 30 בדצמבר 2013
• סרטון אינפורמטיבי: מה זה ערבית מדוברת? על הבדלי הלהגים והתפתחות הדיאלקטים הערביים