לדלג לתוכן

פאולו בנטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאולו בנטו
Paulo Bento
מידע אישי
לידה 20 ביוני 1969 (בן 55)
ליסבון שבפורטוגל
גובה 1.75
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1988–1989
1989–1991
1991–1994
1994–1996
1996–2000
2000–2004
בנפיקה
אסטרה דה אמדורה
ויטוריה דה גימארייש
בנפיקה ליסבון
ריאל אוביידו
ספורטינג ליסבון
20 (2)
37 (0)
95 (13)
49 (2)
136 (4)
92 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
1992-2002 פורטוגל 35 (0)
קבוצות כמאמן
2004–2005
2005–2009
2010–2014
2016
2016–2017
2018
2018–2022
2023–
ספורטינג ליסבון (נוער)
ספורטינג ליסבון
נבחרת פורטוגל
קרוזיירו
אולימפיאקוס
צ'ונגצ'ינג ליפאן
דרום קוריאה
איחוד האמירויות הערביות
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פאולו בנטופורטוגזית: Paulo Bento; נולד ב-20 ביוני 1969) הוא כדורגלן עבר פורטוגלי ומאמן כדורגל המשמש כיום כמאמנה של נבחרת איחוד האמירויות הערביות.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא שיחק בליגת העל הפורטוגזית במועדונים הקטנים מועדון הכדורגל בנפיקה, אסטרה דה אמדורה עמה זכה בגביע הפורטוגזי בעונת 1989/1990 וויטוריה דה גימארייש לפני שהגיע לבנפיקה ליסבון ב-1994, בה זכה שוב בגביע הפורטוגזי. לאחר מכן שיחק בליגה הספרדית בקבוצת ריאל אוביידו. ב-2000 עבר לקבוצת ספורטינג ליסבון, שם סיים את הקריירה שלו כשחקן. הוא היה שחקן פעיל בעונת 2002, בה זכתה הקבוצה בדאבל ובסופר קאפ הפורטוגזי כששיחק בה 31 משחקים וכבש שער אחד.
הוא שיחק את משחק הבכורה שלו בנבחרת פורטוגל ב-15 בינואר 1992 ושיחק במדי הנבחרת ביורו 2000 ובמונדיאל 2002. בחצי גמר יורו 2000, בו הפסידה פורטוגל לצרפת, הושעה בנטו לחצי שנה על ידי אופ"א, יחד עם שני שחקנים נוספים, בעקבות התפרעותם בסיום המשחק[1].

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש ממשחק פעיל בקבוצת ספורטינג ליסבון, מונה למאמן הקבוצה הצעירה של המועדון, וזכה עמה באליפות 2005. לאחר פיטורי מאמן הקבוצה הבוגרת, חוסה פסיירו, באמצע עונת 2005/2006, מונה למאמן במקומו[2], למרות היותו חסר ניסיון יחסית. הוא הוביל את הקבוצה למקום השני בליגה בעונה זו וגם בעונה שלאחריה, מקום שמבטיח השתתפות גם בליגת האלופות. ב-2006 זכה בפרס מאמן השנה של הליגה הפורטוגזית[3]. הוא העלה מהקבוצה הצעירה את השחקנים נאני, מיגל ולוזו וז'ואאו מאוטיניו שבלטו מאוד גם בהמשך. ב-2007 חתם על הארכת חוזהו בשנתיים נוספות. הקבוצה זכתה בגביע הפורטוגזי ובסופר קאפ הפורטוגזי ב-2007 וב-2008 ולא הפסידה בכל משחקי הבית שלה בעונת 2007/2008.

בנובמבר 2008 עלתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לשלבי הנוק-אאוט של ליגת האלופות, אך הפסידה בשמינית הגמר לבאיירן מינכן 12-1 בסיכום שני המשחקים. הפסד זה בשילוב סגנון משחק לא אטרקטיבי עורר עליו את זעם האוהדים, אך הנשיא החדש של המועדון החתים אותו לשנתיים נוספות. את עונת 2009/2010 החל המועדון בצורה לא טובה, כאשר הודח ממוקדמות ליגת האלופות על ידי פיורנטינה ולאחר תשעה משחקי ליגה היה מדורג שביעי בטבלה. בנובמבר 2009, לאחר תיקו 1-1 במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית, התפטר בנטו מתפקידו[4].

בספטמבר 2010, לאחר התחלה לא טובה של משחקי מוקדמות יורו 2012, החליף את קרלוס קיירוש כמאמן נבחרת פורטוגל בחוזה עד לאחר הטורניר[5]. הוא הוביל את הנבחרת עד לחצי גמר היורו, שם הפסידה לספרד בדו-קרב פנדלים. במוקדמות מונדיאל 2014 סיימה הנבחרת במקום השני בבית 6 וניצחה את שוודיה בפלייאוף כדי להעפיל למונדיאל בברזיל. באפריל 2014 הוארך חוזהו עד לאחר יורו 2016[6].בספטמבר 2014 התפטר בנטו מתפקידו בנבחרת פורטוגל לאחר הפסד 1:0 לאלבניה במסגרת מוקדמות יורו 2016.

ב-11 באוגוסט 2016 מונה למאמן אולימפיאקוס מהליגה היוונית. ב-6 במרץ 2017 פוטר בנטו מאולימפיאקוס.

ב-11 בדצמבר 2017 מונה בנטו למאמן צ'ונגצ'ינג ליפאן מליגת העל הסינית. ב-22 ביולי 2018 סיים את תפקידו לאחר תוצאות מאכזבות.

ב-17 באוגוסט 2018 מונה למאמן נבחרת דרום קוריאה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאולו בנטו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת פורטוגליורו 2000

1 באיה • 2 קוסטה • 3 ג'ורג' • 4 וידיגל • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 סה פינטו • 10 קושטה • 11 קונסייסאו • 12 אספינהא • 13 טיישיירה • 14 שאבייר • 15 קושטיניה • 16 בטו • 17 בנטו • 18 פאולטה • 19 קאפוצ'ו • 20 סקרטריו • 21 גומש • 22 קים • מאמן: קואלהו

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגלמונדיאל 2002

1 באיה • 2 קוסטה • 3 שאבייר • 4 קניירה • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 פאולטה • 10 רוי קושטה • 11 קונסייסאו • 12 ויאנה • 13 אנדרדה • 14 ברבוסה • 15 נלסון • 16 ריקרדו • 17 בנטו • 18 פרשו • 19 קפוצ'ו • 20 פטיט • 21 גומש • 22 בטו • 23 רוי ג'ורג' • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגליורו 2012

1 אדוארדו • 2 אלווש • 3 פפה • 4 ולוזו • 5 קונטראו • 6 קוסטודיו קסטרו • 7 רונאלדו • 8 מאוטיניו • 9 אלמיידה • 10 קווארסמה • 11 אוליביירה • 12 פטריסיו • 13 קושטה • 14 רולאנדו • 15 מיקאל • 16 מיירלש • 17 נאני • 18 וארלה • 19 לופס • 20 ויאנה • 21 פריירה • 22 בטו • 23 פושטיגה • מאמן: בנטו

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגלמונדיאל 2014

1 אדוארדו • 2 אלווש • 3 פפה • 4 ולוזו • 5 קונטראו • 6 קרבאליו • 7 רונאלדו • 8 מאוטיניו • 9 ה. אלמיידה • 10 וייריניה • 11 אדר • 12 פטריסיו • 13 קושטה • 14 נטו • 15 רפא • 16 מיירלש • 17 נאני • 18 וארלה • 19 א. אלמיידה • 20 אמורים • 21 פריירה • 22 בטו • 23 פושטיגה • מאמן: בנטו

פורטוגלפורטוגל
נבחרת קוריאה הדרומיתגביע אסיה 2019

1 סאונג-גיו • 2 יונג • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 וו-יונג • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 סה-ג'ונג • 9 דונג-וון • 10 ג'אי-סונג • 11 הי-צ'אן • 12 סונג-וו • 13 ג'ה-צ'אול • 14 צ'ול • 15 סונג-יון • 16 סונג-יונג • 17 צ'ונג-יונג • 18 אוי-ג'ו • 19 יאנג-וון • 20 יונג-וון • 21 ג'ין-יון • 22 מון-וואן • 23 יון-וו • מאמן: בנטו

קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
נבחרת קוריאה הדרומיתמונדיאל 2022

1 סאונג-גיו • 2 ג'ונג-גיו • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 וו-יונג • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 סאונג-הו • 9 גיו-סונג • 10 ג'אי-סונג • 11 הי-צ'אן • 12 בום-קון • 13 ג'ון-הו • 14 צ'ול • 15 מון-וואן • 16 אוי-ג'ו • 17 סאנג-הו • 18 קאנג-אין • 19 יאנג-וון • 20 קיונג-וון • 21 היוון-וו • 22 צ'אנג-הון • 23 טאי-וואן • 24 יו-מין • 25 וו-יאונג • 26 מין-קיו • מאמן: בנטו

קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית
נבחרת איחוד האמירויות הערביותגביע אסיה בכדורגל 2023

1 ח'סיף • 2 אידריס • 3 סולטאן • 4 אל-האשמי • 5 סאלמין • 6 ראשד • 7 מבח'ות • 8 א-זעאבי • 9 על. סאלח • 10 לימה • 11 קאנדו • 12 אל-חמאדי • 13 אל-עטאס • 14 חמד • 15 נאדר • 16 עבאס • 17 עיסא • 18 רמדאן • 19 אבראהים • 20 א-רסאני • 21 ח. עבדאללה • 22 תווחיד • 23 עאדל • 24 א. עבדאללה • 25 עב. סאלח • 26 נאסר • מאמן: בנטו

איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות