לדלג לתוכן

פונטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פונטוס
Βασιλεία τοῦ Πόντου
מפת אסיה הקטנה טרם מלחמות מיתרידטס
מפת אסיה הקטנה טרם מלחמות מיתרידטס
ממשל
משטר מונרכיה
היסטוריה
הקמה הקמה כממלכה עצמאית
הקמה כמדינה קליינטית של הרפובליקה הרומית ולאחר מכן האימפריה הרומית (חלק מזרחי בלבד)
תאריך 281 לפנה"ס
36 לפנה"ס
פירוק איחוד החלק המערבי עם פרובינקת ביתיניה
סיפוח המדינה הקליינטית לאימפריה הרומית
תאריך 63 לפנה"ס
62
ישות יורשת האימפריה הרומית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פונטוס הייתה ממלכה הלניסטית ומאוחר יותר פרובינקיה רומית, בצפון מזרח אסיה הקטנה במהלך העת העתיקה.

בימי קדם פונטוס חלשה על שטחים נרחבים בצפון מזרחה של אסיה הקטנה (כיום טורקיה) וגבלה בים השחור (אז נקרא "פונטוס אוקסינוס"), ממנו קיבלה את שמה. האזור שימש כמקור ראשי למחצבים בעת העתיקה, והיוונים הקימו בו מושבות לאורך חופיו. תחת שלטון פרס התפתח בחבל מעמד אצולה שהחזיק בנחלות גדולות, שאליו היו משעובדים ברמות שונות הכפריים באזור.

הממלכה ההלניסטית הוקמה על ידי מיתרידטס הראשון, מלך פונטוס, בנו של אחד הגנרלים של אלכסנדר הגדול. זמן מה אחרי הקמתה, אוחדה פונטוס עם קפדוקיה. פונטוס הייתה כנראה היחידה החזקה והדומיננטית במדינה החדשה, דבר שבחלקו ניתן להסיק מכך שהאזור החדש המשיך להיות ידוע רק כ"פונטוס". בשיאה כללה הממלכה גם חלקים מקולכיס, ביתיניה, פפלגוניה וארמניה הקטנה, וכן חלקים נרחבים מיוון ואיי הים האגאי למשך זמן מועט.

הממלכה התפרסמה בעיקר בזכות מלכה האחרון, מיתרידטס השישי, שהיה מאויביה המרים של הרפובליקה הרומית. מיתרידטס השישי עלה לשלטון לאחר מאבקי ירושה מרים בינו לבין אימו ואחיו הצעיר בערך בשנת 111 לפנה"ס וזמן קצר לאחר מכן כבר פלש לחצי האי קרים על פי בקשת היוונים המקומיים, הביס את הסקיתים והוכתר למלך שם. במהלך מלכותו הגדיל את שטח ממלכתו עד למזרחה של יוון, ופתח בשלוש מלחמות כנגד האימפריה הרומית. מיתרידטס הובס סופית בשנת 64 לפנה"ס על ידי פומפיוס הגדול, תבוסה שלאחריה התאבד עקב פריצת מרד נגדו בהנהגת בנו.

תחת האימפריה הרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הניצחון הרומי, חילק פומפיוס את המדינה בין גלטיה, ובין פרוביניקה חדשה שיצר, פונטוס וביתיניה. הפרובינקיה החדשה הייתה פרובינקיה כפולה וחלקה המזרחי שמר על השם פונטוס. הפיכתה של פונטוס לפרובינקיה רומית פתחה לפני הרומאים את האגן המזרחי של הים התיכון, ולאחריה נכבשו במהירות גם ממלכת יהודה, סוריה וחלק מארמניה. הפרובינקיה פונטוס הייתה ידועה בעיקר באוצרותיה ובפירותיה.

במהלך מלחמת האזרחים הרומית, שפרצה בשנת 49 לפנה"ס, ניסה פארנקס השני (אנ'), בנו של מיתרידטס, להשתלט מחדש על ממלכת אביו. אחד הקרבות המפורסמים במהלך ניסיון זה היה קרב זלה ב-47 לפנה"ס, בו הניצחון הרומי היה כה מהיר עד שיוליוס קיסר סיכם אותו במילים "Veni, vidi, vici" (באתי, ראיתי, ניצחתי) אשר היו לאמרה ידועה. בשנת 36 לפנה"ס מסר מרקוס אנטוניוס את מזרח פונטוס לידי נסיך מקומי בשם פולמון הראשון, ויצר את מדינת החסות פונטוס פולמוניאקוס. ממלכה זו שרדה כיחידה מדינית עצמאית עד לשנת 62, שנה בה נירון קיסר הכריז על מדינת החסות כפרובינקה רומית וחילק אותה לשלושה מחוזות.

בתחילת המאה השנייה לספירה טראיאנוס מיזג את פרובינקית פונטוס עם פרובינקית קפדוקיה (אנ') (תחת השם קפדוקיה) ולמעשה פונטוס חדלה מלהתקיים כישות אחת.

הפרובינקיות הרומיות לאחר 120 לספירה

בסביבות 295, תחת דיוקלטיאנוס, כל אחד משלושת מחוזות פונטוס חולק לפרובינקיות חדשות.

בין המקורות הראשיים על ההיסטוריה ותיאור של חבל הארץ נמצאים כתביו של הגאוגרף סטרבון, יליד פונטוס.

תרגום יונתן בן עוזיאל ממקם את "ארץ שנער" המקראית כארץ פונטוס.[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פונטוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תרגום יונתן בן עוזיאל, בראשית, פרק י, פסוק י; פרק יד, פסוק א.