פנאתינאיקוס (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנאתינאיקוס
Παναθηναϊκός
מידע כללי
שם מלא Παναθηναϊκός Αθλητικός Όμιλος
(מועדון ספורט כל-אתונאי)
כינוי PAO (פאו)
To Trifýlli (התלתן)
I Prásini (הירוקים)
תאריך ייסוד 3 בפברואר 1908
אצטדיון האצטדיון האולימפי
אתונה, יוון
(תכולה: 69,618)
בעלים יאניס אלפוזוס
נשיא ואסיליס קונסטנטינו
יו"ר Yannis Alafouzos עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן איוואן יובאנוביץ'
ליגה ליגת העל היוונית
www.pao.gr
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מועדון הכדורגל פנאתינאיקוסיוונית: .Παναθηναϊκός Α.Ο, ‏האזנה?‏), הידועה בקיצור כפאו (ΠΑΟ), היא קבוצת כדורגל יוונית מעיר הבירה אתונה אשר משחקת בליגת העל היוונית.

פנאתינאיקוס נוסדה בשנת 1908, והיא קבוצת הכדורגל הפעילה הוותיקה ביותר ביוון. לזכותה 20 אליפויות ו-19 גביעים (כולל שמונה דאבלים), והיא הקבוצה השנייה הכי מעוטרת ביוון, אחרי יריבתה הגדולה אולימפיאקוס, אשר משחקי הדרבי ביניהן נקראים "דרבי היריבות הנצחיות". פנאתינאיקוס היא אחת משלוש הקבוצות היחידות שמעולם לא ירדו מהליגה הבכירה ביוון, והקבוצה היוונית היחידה שהגיעה לגמר גביע אירופה לאלופות (בשנת 1971) ושיחקה בגביע הבין-יבשתי. בנוסף הגיעה הקבוצה פעמיים לחצי גמר ליגת האלופות, ופעמיים לרבע גמר גביע אופ"א. צבעי הקבוצה הם ירוק ולבן, ומגרשה הביתי המסורתי הוא אצטדיון אפוסטולוס ניקולאידיס, אך כיום היא משחקת באצטדיון האולימפי באתונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי פנאתינאיקוס באצטדיון האולימפי לפני דרבי מול א.א.ק. אתונה, 2010
שחקני פנאתינאיקוס ואייאקס מתייצבים לגמר גביע אירופה לאלופות, 1971
שחקני פנאתינאיקוס שזכו באליפות הראשונה, 1930

פנאתינאיקוס נוסדה ב-3 בפברואר 1908 על ידי יורגוס קאלאפאטיס, כאשר הוא וארבעים ספורטאים נוספים החליטו לפרוש מאגודת פאנליניוס בעקבות החלטת המועדון לפרק את קבוצת הכדורגל שלו, ובמקור הוקמה פנאתינאיקוס כדי לעסוק רק בכדורגל וכדי להפיץ את ההכרה בענף ספורט זה ברחבי אתונה ויוון כולה. שם הקבוצה היה "מועדון הכדורגל של אתונה", ובשנת 1910 שונה השם ל"מועדון הכדורגל הפאן-הלני", אז גם נקבעו הצבעים ירוק ולבן כצבעי המועדון. בשנת 1918 אימצה הקבוצה את התלתן כסמל המועדון. ב-1919 הוקמה גם קבוצת הכדורסל של המועדון, ולאחר מכן התרחבה האגודה גם לענפי ספורט נוספים. בעקבות כך שונה בפעם האחרונה שם המועדון, וב-15 במרץ 1924 נקבע שמו הנוכחי.

החל משנת 1925 זכתה הקבוצה שלוש פעמים ברציפות באליפות אתונה. בשנת 1928 פרצה מחלוקת בין פנאתינאיקוס, אולימפיאקוס, וא.א.ק. אתונה לבין התאחדות הכדורגל היוונית שרק הוקמה, כאשר שלושת המועדונים החליטו לפרוץ מעבר לגבולות אתונה ויצרו את "ברית POK" (ראשי התיבות של הקבוצות, כאשר האות K מסמלת את המילה קונסטנטינופול בשמה של א.א.ק.), והחלו לארח באופן עצמאי קבוצות מחוץ לאתונה למשחקי ידידות. בעקבות המחלוקת לא השתתפו שלוש הקבוצות בעונה הראשונה של הליגה היוונית שיצאה לדרך עם שלוש קבוצות בלבד, ובשנת 1929 הסתיימו הדיונים וקבוצות אתונה הוכנסו לליגה היוונית.

בשנת 1930 זכתה פנאתינאיקוס באליפות הראשונה שלה, בפעם הראשונה בה השתתפה בליגה היוונית. מחלוקת בין הנהלת הקבוצה לשחקנים בנוגע לפרופסיונאליזם בכדורגל היווני הביאה לירידה במעמד המועדון, והישגה היחיד עד מלחמת העולם השנייה היה זכייתה בגביע היווני לראשונה בתולדותיה בשנת 1940, לאחר שניצחה 3–1 את אריס סלוניקי במשחק הגמר. לאחר המלחמה זכתה הקבוצה באליפות השנייה שלה, בשנת 1949, ובשנת 1953 זכתה באליפות השלישית. שנות ה-60 היו המוצלחות ביותר עבור הקבוצה, ובהן הוסיפה שש אליפויות לארון התארים, בנוסף לשני גביעים, כולל זכייה בדאבל ראשון בשנת 1969.

הישג השיא של הקבוצה היה כשסיימה את עונת 1970/1971 כסגנית אלופת אירופה, כאשר העפילה לגמר גביע אירופה לאלופות (המפעל שקדם לליגת האלופות), לאחר שברבע הגמר הדיחה את אברטון ובחצי הגמר ניצחה 3–0 את הכוכב האדום בלגרד אחרי הפסד 1–4 במשחק הראשון בבלגרד. במשחק הגמר, שנערך באצטדיון ומבלי, הפסידה הקבוצה 0–2 לאייאקס. בעונת 1984/1985 הגיעה לחצי הגמר והודחה על ידי ליברפול.

פנאתינאיקוס שיחקה מספר פעמים גם בליגת האלופות, ואחד ההישגים הגדולים שלה הוא העפלתה לחצי הגמר בעונת 1995/1996, אך לאחר ניצחון חוץ 1–0 על אייאקס הפסידה הקבוצה 0–3 בגומלין בביתה. בעונת 2001/2002 הגיעה לרבע הגמר והוגרלה מול ברצלונה, אך לאחר שניצחה 1–0 במשחק הראשון והובילה 1–0 במשחק הגומלין בקאמפ נואו, הפסידה לבסוף 1–3 והודחה מהטורניר.

בשנת 2004 זכתה פנאתינאיקוס בדאבל תחת הדרכתו של המאמן הישראלי יצחק שום, ובכך קטעה הקבוצה רצף של שבע שנים בהן זכתה יריבתה אולימפיאקוס באליפות. בעונת 2006/2007 הוגרלה הקבוצה לשלב הבתים של גביע אופ"א יחד עם פריז סן-ז'רמן, ראפיד בוקרשט, מלאדה בולסלאב והפועל תל אביב, עם מאמנה לשעבר יצחק שום. הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לשלב 32 האחרונות בו הפסידה לבאייר לברקוזן והודחה מהטורניר.

בשנת 2010 זכתה פנאתינאיקוס באליפות ה-20 שלה וקטעה רצף של חמש אליפויות של יריבתה אולימפיאקוס. בנוסף ניצחה 1–0 את אריס סלוניקי בגמר הגביע היווני והשלימה דאבל שישי בתולדותיה. בעונת 2011/2012 הודחה הקבוצה על ידי מכבי תל אביב בשלב הפלייאוף של הליגה האירופית. בתקופה זו נקלע המועדון לקשיים כלכליים, ומצבו החמיר לאחר עזיבתם של כל חברי ההנהלה בעקבות מהומות שפרצו בדרבי מול אולימפיאקוס במרץ 2012. בשנת 2014 זכתה הקבוצה בגביע ה-18 בתולדותיה, לאחר ניצחון 4–1 על פאוק סלוניקי במשחק הגמר.

ב-2022 זכתה בגביע ה-19 בתולדותיה והראשון מאז 2014 לאחר שגברה 1-0 במשחק הגמר על פאוק סלוניקי.

אצטדיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגרשה הביתי המסורתי של פנאתינאיקוס מאז תחילת שנות ה-20 הוא אצטדיון אפוסטולוס ניקולאידיס השוכן בשדרות אלכסנדרס בשכונת אמפלוקיפוי שבמרכז אתונה, ולכן נהוג לכנותו "Leoforos" (שדרה ביוונית). המגרש נחשב לאצטדיון הפעיל הוותיק ביותר ביוון, ובמשך שנים רבות הוא שימש גם את נבחרת יוון, לאחרונה במשחקיה במוקדמות יורו 2004.

בשנת 1984 עזבה הקבוצה לראשונה את האצטדיון ועברה לשחק באצטדיון האולימפי החדש שנבנה באתונה. בשנת 2000 חזרה הקבוצה לשחק במגרשה הביתי לאחר ששופץ בעלות של 7 מיליון אירו, ותכולתו הוקטנה מ-25,000 ל-16,620 מקומות. בשנת 2004 הוקשחו דרישות אופ"א מהאצטדיונים המארחים משחקים במסגרות האירופיות, והקבוצה שוב עברה לשחק באצטדיון האולימפי. המגרש ההיסטורי יועד להריסה ובמקומו תוכנן אצטדיון חדש, אך בעקבות הקשיים הכלכליים אליהם נקלע המועדון הופסקה בשנת 2013 בניית האצטדיון החדש, והתוכניות להריסת האצטדיון הישן הושהו. פנאתינאיקוס חזרה למגרשה ההיסטורי לחמש שנים נוספות, ובשנת 2018 חזרה לשחק באצטדיון האולימפי.

אוהדים ויריבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנאתינאיקוס הוקמה על ידי ספורטאים מהמעמד הבינוני, ויש לה אוהדים רבים בקרב החברה המשכילה והמעמד הגבוה באתונה, אשר באופן מסורתי ייצגו את החברה האתונאית הוותיקה, אך הצלחת המועדון גרמה להצטרפותם של אוהדים רבים מכל שכבות האוכלוסייה במטרופולין אתונה, וכן בכל רחבי יוון, קפריסין והתפוצה היוונית ברחבי העולם. ארגון האוהדים המרכזי של המועדון נקרא "Gate 13", ויש לו 80 סניפים ברחבי יוון וקפריסין. הארגון נוסד ב-1966, והוא ארגון האוהדים הוותיק ביותר ביוון.

היריבה הגדולה ביותר של הקבוצה היא אולימפיאקוס מפיראוס, ואת המשחק ביניהם נהוג לכנות "דרבי היריבות הנצחיות" או "אם כל הקרבות". שתי הקבוצות הן הבכירות ביותר ביוון, והיריבות ביניהן חורגת מאזור אתונה ונחשבת ליריבות הגדולה ביותר בכדורגל היווני כולו. מכיוון שאולימפיאקוס ייצגה במקור את מעמד הפועלים, ואילו אוהדי פנאתינאיקוס השתייכו ברובם למעמד הגבוה באתונה, ייצגה היריבות גם את מלחמת המעמדות באזור, אך כיום אוהדי שתי הקבוצות מגיעות מכל שכבות האוכלוסייה. היריבות בין הקבוצות מלווה פעמים רבות במעשי אלימות, במיוחד לפני ואחרי משחקי דרבי.

היריבות העירונית מול א.א.ק. אתונה גם היא ארוכת שנים, והמשחק ביניהם מכונה "הדרבי של אתונה". מלבד התחרות על הבכורה הספורטיבית בעיר, גם במקרה זה נעוצים שורשי היריבות בהבדלים המעמדיים בין אוהדי הקבוצות, שכן פנאתינאיקוס ייצגה את החברה הוותיקה באתונה, ואילו א.א.ק. הוקמה על ידי פליטים יוונים שהיגרו לאתונה מקונסטנטינופול בעקבות חילופי האוכלוסין ההמוניים במהלך מלחמת יוון–טורקיה. יריבות נוספת יש למועדון מול פאוק סלוניקי, והיא מבוססת בעיקרה על התחרות בין תושבי אזור אתונה לתושבי סלוניקי ואזור מרכז מקדוניה.

סגל שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-23 בינואר 2024
מס' עמדה שם
2 יווןיוון מגן גיורגוס ואגיאנידיס
3 ספרדספרד מגן חואנקר
4 ספרדספרד מגן פראן ולס
5 הולנדהולנד מגן בארט שנקוולד (קפטן)
6 יווןיוון קשר זקה
7 יווןיוון חלוץ פוטיס יאנידיס
8 יווןיוון קשר טאסוס בקאסדאס
9 סלובניהסלובניה חלוץ אנדראז' שפוראר
10 ברזילברזיל חלוץ ברנרד
11 יווןיוון קשר דימיטריוס לימניוס
12 רוסיהרוסיה שוער יורי לודיגין
14 ארצות הבריתארצות הברית מגן קווין פלמר-בראון
15 יווןיוון שוער וסיליס קסנופולוס
16 סלובניהסלובניה קשר אדם גנזדה צ'רין
17 איסלנדאיסלנד בלם דניאל מנצ'יני
מס' עמדה שם
20 ברזילברזיל בלם ויטור הוגו
21 קרואטיהקרואטיה בלם טין ידבאיי
22 ספרדספרד קשר אייטור קנטלאפיאדרה
23 איסלנדאיסלנד בלם הורודור מגנוסון
25 סרביהסרביה קשר פיליפ מלדנוביץ'
27 יווןיוון מגן יאניס קוטסיראס
29 שוודיהשוודיה חלוץ אלכסנדר ירמייף
31 סרביהסרביה קשר פיליפ ג'וריצ'יץ'
34 ארגנטינהארגנטינה קשר סבסטיאן פלאסיוס
52 הולנדהולנד קשר טוני וילהאנה
55 ברזילברזיל קשר ויליאם אראו
69 פוליןפולין שוער ברתלומיאיי דרגובסקי
77 סלובניהסלובניה קשר בנימין ורביץ'
99 טורקיהטורקיה מגן סאמט אקיידין

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנאתינאיקוס בוויקישיתוף
  • אתר האינטרנט הרשמי של פנאתינאיקוס (ביוונית מודרנית, באנגלית ובספרדית) (ביוונית) (באנגלית)


הליגה האירופית - עונת 2023/2024
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
אנגליהאנגליה וסטהאם יונייטד הולנדהולנד אייאקס סקוטלנדסקוטלנד ריינג'רס איטליהאיטליה אטאלנטה אנגליהאנגליה ליברפול ספרדספרד ויאריאל איטליהאיטליה רומא גרמניהגרמניה באייר לברקוזן
יווןיוון אולימפיאקוס צרפתצרפת מרסיי ספרדספרד ריאל בטיס פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון אוסטריהאוסטריה ל.א.ס.ק. לינץ צרפתצרפת סטאד רן צ'כיהצ'כיה סלביה פראג אזרבייג'ןאזרבייג'ן קרבאך
גרמניהגרמניה פרייבורג אנגליהאנגליה ברייטון אנד הוב אלביון צ'כיהצ'כיה ספרטה פראג אוסטריהאוסטריה שטורם גראץ בלגיהבלגיה רויאל אוניון סן-ז'ילואז ישראלישראל מכבי חיפה מולדובהמולדובה שריף טירספול נורווגיהנורווגיה מולדה
סרביהסרביה TSC באצ'קה טופולה יווןיוון א.א.ק. אתונה קפריסיןקפריסין אריס לימסול פוליןפולין ראקוב צ'נסטוחובה צרפתצרפת טולוז יווןיוון פנאתינייקוס שווייץשווייץ סרבט ז'נבה שוודיהשוודיה האקן