פסנג'אן
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
צלי קדירה  |
| מוצא |
איראן |
| מרכיבים עיקריים |
מיץ רימונים |
  | |
פסנג'אן (בפרסית: فسنجان; נקרא גם פסנג'ון בניב טהראני) הוא נזיד מהמטבח הפרסי, חמוץ מתוק (חורש) מצפון איראן. המאכל מוגש בדרך כלל על אורז כמנהג האיראני.[1] כמו תבשילי חורש אחרים המוגשים על אורז, פסנג'אן נפוץ גם במטבח העיראקי.[2] כמנה חגיגית לאירועים מיוחדים, היא הפכה באיראן לחלק גם מחגיגות ראש השנה היהודי. על אף שהטיפולוגיה של המטבחים האתניים היהודיים אינה מדויקת, פסנג'אן עשוי להיחשב כחלק מהמטבח היהודי הספרדי.[3] באזרבייג'ן, המנה נקראת fisincan plov, הנזיד עשוי שם עם קציצות טלה במקום עופות.[4]
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסנג'אן מתובל בממרח רימונים ובאגוזי מלך טחונים (ראו סציבי)[5] ובתבלינים כמו כורכום, קינמון, קליפת תפוז, הל וניצני ורדים.[6] מכינים את המנה באופן מסורתי עם חצילים ועופות (ברווז או בשר עוף).[6] ניתן להכין פסנג'אן גם מכדורי בשר טחון או נתחי טלה. בהתאם למתכון, יכול להיות לו טעם מתוק או חמוץ. פסנג'אן מוגש עם אורז לבן או צהוב איראני (פילאף או צ'לו).
אם רוטב הרימונים יוצא חמוץ מדי, אפשר להוסיף סוכר ובצל מטוגן כדי להמתיק אותו.[7] לפעמים משתמשים בברזל חם כדי לגרום לחמצון-חיזור ולהכהות את צבע הרוטב.[7]
זוהי מנה שהיא חלק משולחן ארוחת הערב בחגיגות ליל הילדא.[5]
בהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתייחסות המוקדמת ביותר לפסנג'אן היא ב־Sofra-ye at'ema של מירזה עלי-אכבר חאן אשפזבאשי משנת 1881, המפרט עשרה סוגים שונים של המנה: אגוז (היום הנפוץ ביותר), שקדים, חצילים, שעועית יבשה, חבוש, תפוח אדמה, גזר, דלעת, דגים ויוגורט.[7] המילון הראשון שמזכיר את פסנג'אן הוא Farhang-e Anandraj, שקורא לו פאסוג'אן (fasūjan) ואומר שמקורו של המנה בגילאן.[7]
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסנג'אן הוא מאכל מיוחד שנשמר לרוב לאירועים מיוחדים.[7] הוא נחשב ל"מאכל של עשירים", שאליו מתייחסים בביטוי הפרסי "הוא מתנהג כאילו היו לו פסיון ופסנג'אן", כלומר להשוויץ או להתנהג ביומרה.[7]
במערכת האיראנית המסורתית של מאכלי "גארם" ו"סארד" (כלומר "חם" ו"קר", בהתאמה), פסנג'אן נחשב למנה "חמה" מכיוון שמשתמשים בה באגוזי מלך, הנחשב גם כן למזון "חם".[7] כדי לאזן את ה"חום" הזה, לפעמים מוסיפים למנה כוסברה (צמח "קר"); דלעת קלופה מתווספת מאותה סיבה, כמו גם כדי לשמש כתחליף סוכר.[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Anderson, E.N. (30 באפריל 2018). Asian Cuisines: Food Culture from East Asia to Turkey and Afghanistan. Berkshire Publishing Group. p. 99. ISBN 9781614728467.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Amanat, Abbas; Vejdan, Farzin, eds. (2012). Iran Facing Others: Identity Boundaries in a Historical Perspective. Palgrave Macmillan.
- ^ The Oxford Handbook of the Jewish Diaspora, Oxford University Press, 2021, p. 683
- ^ Fisincan Plov Nasıl Yapılır? - Can Azerbaycan - TRT Avaz (באזרית).
- ^ 1 2 Miers, Thomasina (2017-12-15). "Thomasina Miers' recipe for roast winter vegetables with walnut and pomegranate sauce". the Guardian (באנגלית). נבדק ב-2018-07-26.
Richly sweet, subtly sour, with a satisfying depth of flavour from ground walnuts: fesenjan is a tempting Persian stew traditionally eaten during the winter solstice.
- ^ 1 2 Davidson, Alan (2014). Jaine, Tom (ed.). The Oxford Companion to Food (3 ed.). Oxford University Press. p. 48. ISBN 978-0199677337.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Elahi, Etrat. "FESANJĀN". Encyclopaedia Iranica. נבדק ב-6 במרץ 2022.
{{cite web}}: (עזרה)