צ'רפובץ

**צ'רפובץ**
**Череповец**
סמל צ'רפובץ סמל צ'רפובץ	דגל צ'רפובץ דגל צ'רפובץ
	פוטומונטז' של צ'רפובץ
מדינה	רוסיה
מחוז	וולוגדה
שטח	120.9 קמ"ר
גובה	130 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	317,970 (1 בינואר 2018)
קואורדינטות	59°08′00″N 37°55′00″E / 59.133333333333°N 37.916666666667°E
אזור זמן	UTC+3
	http://www.cherinfo.ru
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת רוסיה רגילה) מוסקבה סנקט פטרבורג נובוסיבירסק אנאדיר נורילסק סקנדינביה אי; רו; פה; קזחסטן איראן סין מונגוליה ק. יפן האוקיינוס; השקט; אוקיינוס הקרח הצפוני צ'רפובץ

צ'רפובץ (ברוסית: Череповец) היא עיר במחוז וולוגדה, ברוסיה, הממוקמת במערב המחוז על גדות נהר שקסנה (יובל של נהר וולגה), ועל חופי מאגר המים ריבינסק. במפקד האוכלוסין בשנת 2010 אוכלוסייתה של העיר מנתה 312,310 תושבים, והיא העיר הגדולה במחוז.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נמצאת בצומת דרכים מרכזי בה עוברים נתיב המים וולגה-בלטי, מסילות רכבת בין מזרח למערב רוסיה, נתיב צינורות גז, ויושבת על הדרך המובילה בין שתי הערים המרכזיות ברוסיה: מוסקבה וסנקט פטרבורג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסודה של צ'רפובץ מיוחס במסורת המקומית לשני נזירים אורתודוקסים פאודוסי ואפאנסי. בשנת 1362 הקימו את מנזר תחיית המתים של צ'רפובץ. לידו קם הכפר הקטן של פדוסייבו. לדעת היסטוריונים הכפר פדוסייבו שכן במקום שהוא היום מרכז העיר צ'רפובץ. הכפר הקטן התפתח לאורך מאות שנים לעיר שהיא מרכז אזורי למסחר, תעשייה ותחבורה. בשנת 1777 העניקה קתרינה הגדולה לצ'רפובץ מעמד של עיר.

בניית תעלת מרינסק (אשר שולבה מאוחר יותר בנתיב המים וולגה-בלטי), בשנת 1810, השפיעה באופן משמעותי על ההתפתחות העיר. תעלת מרינסק יצרה נתיב שיט בין צ'רפובץ לוולגה בדרום ולים הבלטי במערב. בעת בניית התעלה בתחילת המאה ה-19 העיר הייתה עדיין בשלבים מוקדמים מאוד של פיתוח. בשנת 1863 מנתה אוכלוסייתה כ-3,000 תושבים בלבד. לאורך תקופה ארוכה היה מפעל הלבנים בעיר, בו עבדו שבעה עובדים, המפעל התעשייתי היחיד בצ'רפובץ.

פיתוחה של העיר הואץ לאחר רפורמת 1861 ועם הקמת מספנות בעיר. בשלהי המאה ה-19 הפכה צ'רפובץ למרכז בניית ספינות ושירותים לוגיסטיים לספינות ורכבות. בשנת 1915 צמחה אוכלוסיית העיר ומנתה כ-10,000 תושבים.

לאחר המהפכה, במרץ 1918, הפכה צ'רפובץ לעיר נפה מינהלית למשך פחות מ-10 שנים. בשנת 1927 אוחדו מספר נפות יחד למחוז לנינגרד. בספטמבר 1937 הועבר ניהול אזור צ'רפובץ למחוז וולוגדה.

להתפתחות העיר תרמה באופן ניכר השלמת מפעל המטלורגיה של צ'רפובץ, בשנת 1955, הידוע בשם סברסטאל (Северсталь). זהו מפעל המתכות השני בגודלו ברוסיה. בניגוד למפעלי מתכות אחרים ברוסיה, מקומו של המפעל נבחר שלא בשל קרבתו לאתר מכרות מתכת, אלא בזכות העובדה שצ'רפובץ נמצאת בצומת לוגיסטית חשובה ברוסיה ותשתית התחבורה המפותחות בסביבתה, המאפשרות שינוע חומרי גלם ומוצרים באמצעות רכבת, כביש ונתיבי מים. בזכות נגישותה ניתן לשנע אליה ישירות חומרי גלם ממרכזי מכרות מרוחקים כמו וורקוטה ברפובליקת קומי ואולנגורסק במחוז מורמנסק.

צמיחתה המהירה של צ'רפובץ כמרכז תעשייתי שינתה את אופי העיר באופן מהותי, ובשנות ה-60 של המאה ה-20 עלה מספר תושביה על 100,000 (פי שלושה ממספרם טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה). ב-1970 הייתה צ'רפובץ לעיר הגדולה במחוז.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רפובץ משמשת מרכז תעשייתי חשוב בצפון-מערב רוסיה וידועה בעיקר בזכות מפעל הפלדה בעיר, אשר מוצריו מיוצאים ליותר מ-50 מדינות ברחבי העולם.

ייצור פלדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר החלה לגדול במהירות עם השלמת בניית מפעל המתכות בשנות ה-30. העבודות הראשונות של כבשן היה לשים לתוך פעולה בשנת 1955. תנור רם ראשון בצ'רפובץ החל לפעול בשנת 1955. ברזל יוצר לראשונה בעיר בחודש אוגוסט 1955, ופלדה בחודש מאי 1958. בפברואר 1959 יוצר בעיר מטיל הפלדה הראשון במפעל מטילים, ובנובמבר של אותה שנה החל ייצור פלדה שטוחה.

במאה ה-21 פועלים בעיר תהליכי ייצור מורכבים של ברזל ופלדה באמצעות מיכון מתקדם ואוטומטי. סדנאות העבודה בעיר עברו מודרניזציה בהתאם להתפתחויות האחרונות בתחום ייצור מתכות. סברסטאל הפכה למותג עולמי בתחום ייצור מתכות וסגסוגות מתכת ומנייתה נסחרת בבורסה של לונדון ומוסקבה.

תעשייה כימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף התעשייה השני בגודלו בעיר הוא התעשייה הכימית. תחום הייצור העיקרי הוא דשנים לחקלאות. מפעל פוסאגרו (Фосагро) הוא המפעל הגדול ביותר באירופה של פוספטים לחקלאות וחומצה גופרתית באירופה. המפעל הוא אף בין המובילים בייצור דשני אמוניה ואמוניום חנקתי ברוסיה.^[1]

ריכוז תעשיות המתכת והכימיה בצ'רפובץ גרם לעיר להיות אחת הערים המזוהמות בעולם. על פי בדיקה משנת 2011, העיר דורגה שנייה ברוסיה, לאחר העיר נורילסק, ברמת הזיהום.^[2] אולם מאז נוספו לרשימה ערים מזוהמות יותר ברוסיה.^[3]

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה צ'רפובץ הוא שדה הבית של חברת התעופה Severstal Air Company.

מצ'רפובץ יש רכבת וכביש לבירת המחוז, העיר וולוגדה, וכן למוסקבה, בירת רוסיה, ולסנקט פטרבורג.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצ'רפובץ ארבע עונות אקלים יבשתי לח^[4] (מעט מעל אקלים תת-ארקטי), עם קיצים חמים וחורפים קרים אבל לא קור קיצוני בסטנדרטים רוסיים.

אקלים בצ'רפובץ
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	5.4	6.7	16	26	32.2	33.7	35.7	36.2	27.8	22.5	11.4	8.5	36.2
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	-6.6	-5.7	0.6	8.5	16.5	20.4	23.1	20.2	14.2	6.9	-0.9	-5.1	7.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-15	-15	-10	-1	4	9	12	10	5	0	-5	-11	-1
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	-48	-38	-35	-21	-12	-2	2	1	-6	-22	-32	-40	-48
משקעים ממוצעים (מ"מ)	46	37	38	31	45	76	72	77	57	59	54	55	647
מקור: http://www.weatherbase.com/weather/weather.php3?s=31172&cityname=Cherepovets-

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלים מספר מועדוני ספורט כשהבולט שבהם הוא מועדון ההוקי קרח סברסטאל צ'רפובץ שמשחק בליגת ה-KHL.

תושבים נודעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסילי ורשצ'אגין (1842–1904), צייר מפורסם, נולד בצ'רפובץ.
אלכסנדר קוטפוב (1882–1930), גנרל רוסי מראשי צבא המתנדבים, נולד בצ'רפובץ.
ואלרי צ'קאלוב (1904–1938), טייס, למד בבית הספר הטכני בצ'רפובץ.
יוסף ברודסקי (1940–1996), משורר ומסאי, חתן פרס נובל בספרות, חי עם משפחתו בצ'רפובץ במהלך הפינוי מלנינגרד.