קיקה סטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיקה סטיין
Enrique Setién
מידע אישי
לידה 27 בספטמבר 1958 (בן 65)
סנטנדר, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אנריקה סטיין סולאר
גובה 1.82 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1977–1985
1985–1988
1988–1992
1992–1996
1996
סך הכל 		ראסינג סנטנדר
אתלטיקו מדריד
CD לוגרונייס
ראסינג סנטנדר
לבאנטה 		204 (43)
73 (7)
114 (20)
124 (25)
3 (0)
518 (95)
נבחרת לאומית כשחקן
1985–1986 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 3 (0)
קבוצות כמאמן
2001–2002
2003
2006
2007–2008
2009–2015
2015–2017
2017–2019
2020
2022– 		ראסינג סנטנדר
פולידפורטיבו אחידו
גינאה המשוונית
CD לוגרונייס
דפורטיבו לוגו
לאס פאלמס
ריאל בטיס
ברצלונה
ויאריאל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנריקה "קיקה" סטיין סולאר (בספרדית: Enrique "Quique" Setién Solar; נולד ב-27 בדצמבר 1958) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ספרדי המאמן את ויאריאל.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיין נולד בסנטנדר שבספרד,[1] ובשנת 1977 ערך את הופעת הבכורה שלו בלה ליגה במדי הקבוצה המקומית ראסינג סנטנדר, בה שימש בדרך כלל כשחקן מחליף. הקבוצה ירדה לליגה השנייה בתום עונת 1978/1979, עלתה חזרה ללה ליגה בתום עונת 1980/1981, ירדה שוב בתום עונת 1982/1983 ועלתה בתום עונת 1983/1984. הוא החמיץ את עונת 1982/1983 בשל פציעה.

בתחילת עונת 1985/1986 עבר לאתלטיקו מדריד, וסיים עם הקבוצה במקום החמישי. בעונה העוקבת סיימה הקבוצה במקום השביעי,[2] אך בעונת 1987/1988 לא זכה לדקות משחק משמעותיות תחת המאמן ססאר לואיס מנוטי ובתום העונה עזב את הקבוצה ועבר לCD לוגרונייס, ששיחקה בלה ליגה.[3][4][5]

סטיין שיחק בליגורניו במשך ארבע עונות, ובתום עונת 1991/1992 חזר לקבוצת נעוריו, ראסינג סנטנדר, סייע לה לחזור ללה ליגה בתום עונת 1992/1993 ושיחק במדיה עד ינואר 1996, אז שוחרר מהמועדון יחד עם המאמן ויסנטה מיירה.[6] ביוני 1996, לאחר מספר חודשים בהם לא שיחק ובתום העונה בלה ליגה, שיחק שלושה משחקי פלייאוף יחד עם לבאנטה, סייע לה לעלות לליגה השנייה והודיע על פרישה.[7]

קריירת נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיין שיחק שלוש פעמים במדי נבחרת ספרד. הופעת הבכורה שלו הייתה ב-20 בנובמבר 1985 במשחק ידידות נגד אוסטריה שנגמר בתוצאה 0–0.[8]

סטיין זומן לסגל נבחרת ספרד למונדיאל 1986, אך לא שיחק כלל במהלך הטורניר.[9]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיין החל לאמן בשנת 2001 את ראסינג סנטנדר, הקבוצה בה שיחק במרבית הקריירה שלו. הוא החל לאמן את הקבוצה במחזור הליגה השביעי ובסוף העונה העלה אותה ללה ליגה.

בשנת 2003 עבר לאמן בפולידפורטיבו אחידו (אנ') מהליגה הספרדית השנייה, אך פוטר לאחר שהשיג שני ניצחונות בלבד ב-15 משחקים.

בשנת 2006 אימן את נבחרת גינאה המשוונית במשך שלושה חודשים.[10]

בעונת 2007/2008 החל לאמן קבוצה נוספת בה שיחק, CD לוגרונייס, ששיחקה בליגה הספרדית השלישית בכדורגל, אך פוטר באמצע העונה.[11]

ביוני 2009 החל לאמן את דפורטיבו לוגו.[12] בסוף עונת 2011/2012 עלתה בפעם השנייה בתולדותיה לליגה הספרדית השנייה.[13] הוא הצליח לשמור את הקבוצה בליגה השנייה בשלוש העונות הבאות, כשהיא מסיימת במקומות ה-11, 12 ו-15 בהתאמה.[14][15][16]

ב-19 באוקטובר 2015 מונה למאמנה של לאס פאלמס במקומו של פאקו הררה.[17] את עונת 2015/2016 סיימה הקבוצה במקום ה-11. ב-18 במרץ 2017 הודיע כי יעזוב את המועדון בתום עונת 2016/2017 בשל סכסוך עם ההנהלה. הקבוצה סיימה את הליגה במקום ה-14.[18]

ב-26 במאי 2017 חתם לשלוש עונות כמאמן ריאל בטיס. את עונת 2017/2018 סיימה הקבוצה במקום השישי, שהקנה לה כרטיס לשלב הבתים של הליגה האירופית. הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית עם שלושה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו, אך הודחה בשלב 32 האחרונות לאחר שהפסידה במצטבר 4–6 לסטאד רן הצרפתית.[19] את עונת 2018/2019 סיימה הקבוצה במקום העשירי, וב-19 במאי 2019 הודיע סטיין כי יעזוב את הקבוצה בתום העונה.[20]

ב-13 בינואר 2020 חתם כמאמן ברצלונה עד לתום עונת 2021/2022, במקומו של המאמן ארנסטו ואלוורדה שפוטר.[21][22][23]

ב-17 באוגוסט 2020, לאחר שבעה חודשים בתפקיד, פוטר בעקבות התבוסה 2:8 לבאיירן מינכן ברבע גמר ליגת האלופות.[24]

ב-25 באוקטובר 2022 מונה למאמן ויאריאל מהלה ליגה, לאחר עזיבתו של המאמן אונאי אמרי לאסטון וילה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של סטיין, לארו (אנ'), הוא גם כדורגלן, והוא משחק בעמדת הקשר בסנט אנדראו מהליגה הספרדית הרביעית.[25]

סטיין הוא חובב שחמט ואף שיחק נגד השחקנים הטובים בעולם, כמו גארי קספרוב, אנטולי קרפוב, סרגיי קריאקין ומחשב השחמט המפורסם "כחול עמוק". הוא גם כתב מספר מאמרי שחמט לעיתון "אל מונדו", ביניהם גם הספד לשחמטאי בובי פישר.[26][27]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתלטיקו מדריד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיקה סטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cudeiro, Juan L. (2013-11-28). ""Muchas veces prefiero jugar al ajedrez que ver fútbol"". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. נבדק ב-2020-01-14.
  2. ^ "European Competitions 1985–86". RSSSF. אורכב מ-המקור ב-27 בנובמבר 2012. נבדק ב-10 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Quique, otro "cerebro" para el Atlético" [Quique, another "brain" for Atlético]. Mundo Deportivo (בספרדית). 22 ביוני 1985. נבדק ב-3 ביוני 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Arteche, Landáburu, Quique y Setién ganan a Gil en los juzgados, pero no juegan" [Arteche, Landáburu, Quique and Setién in court battle with Gil, but do not play]. El País (בספרדית). 2 בדצמבר 1988. נבדק ב-31 בדצמבר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "La década «ostentórea»" [The "ostentórea" decade]. El Mundo (בספרדית). 26 ביוני 1997. נבדק ב-10 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ País, Ediciones El (1996-01-14). "Fulminante despido de Miera y Quique Setién del Racing". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. נבדק ב-2020-01-14.
  7. ^ País, Ediciones El (1996-04-16). "Quique Setién ficha por el Levante". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. נבדק ב-2020-01-14.
  8. ^ "0–0: Nos congelamos todos" [0–0: We all froze] (PDF). Mundo Deportivo (בספרדית). 21 בנובמבר 1985. נבדק ב-21 באפריל 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Del utillero falangista al positivo de Calderé: nuestro Mundial 86 en diez episodios" [From the falangista kit man to Calderé's positive: our 86 World Cup in ten episodes]. El Confidencial (בספרדית). 21 במאי 2016. נבדק ב-28 בספטמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Guinea Ecuatorial busca su Eto'o" [Equatorial Guinea in search of their Eto'o]. El País (בספרדית). 30 באוקטובר 2006. נבדק ב-15 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Quique Setién, destituido como entrenador del Logroñés" [Quique Setién, fired as Logroñés coach]. El Diario Montañés (בספרדית). 15 בינואר 2008. נבדק ב-10 באפריל 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Quique Setién, nuevo entrenador" [Quique Setién, new manager]. El Diario Montañés (בספרדית). 10 ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-13 ביוני 2009. נבדק ב-13 ביוני 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Quique Setién renueva una temporada más con el Lugo" [Quique Setién renews with Lugo for another season]. Diario AS (בספרדית). 3 ביולי 2012. נבדק ב-15 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "El Lugo certifica la salvación tras vencer al Sabadell" [Lugo confirm survival after beating Sabadell]. Diario AS (בספרדית). 26 במאי 2013. נבדק ב-15 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "El Lugo sigue en Segunda tras vencer al Mirandés" [Lugo remain in Segunda after beating Mirandés]. La Voz de Galicia (בספרדית). 7 ביוני 2014. נבדק ב-15 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Quique Setién se despedirá del Lugo ante el Girona" [Quique Setién will say goodbye to Lugo against Girona]. La Nueva España (בספרדית). 2 ביוני 2015. נבדק ב-15 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Las Palmas sack Paco Herrera as manager, hire Quique Setien". ESPN FC. 19 באוקטובר 2015. נבדק ב-25 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Diario AS, Las Palmas | Quique Setién to step down as Las Palmas boss in May, AS.com, ‏2017-03-18 (באנגלית)
  19. ^ "El Betis de Setién jugará en Europa" [Setién's Betis will play in Europe]. El País (בספרדית). 30 באפריל 2018. נבדק ב-1 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ El Real Betis y Quique Setién deciden no continuar juntos la próxima temporada, realbetisbalompie (בספרדית)
  21. ^ "Barcelona appoint Quique Setién as head coach to replace Ernesto Valverde". The Guardian. 13 בינואר 2020. נבדק ב-13 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ אתר למנויים בלבד Jason Burt, ‏Barcelona appoint former Real Betis coach Quique Setien after Ernesto Valverde sacked, The Telegraph, 13 January 2020
  23. ^ ואלוורדה פוטר מברצלונה, סטיין מונה רשמית במקומו, באתר ערוץ הספורט, 14 בינואר 2020
  24. ^ ‏רשמית: קיקה סטיין פוטר מברצלונה, באתר ספורט1, 17 באוגוסט 2020
  25. ^ ""Qué pasada", exclamó el canterano Laro tras su estreno ante el Pontevedra CF" ["What a hoot", uttered youth graduate Laro after his debut against Pontevedra CF] (בספרדית). Racing Santander. 6 בספטמבר 2016. נבדק ב-21 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Jesús Cabaleiro Larrán, Futbolistas y ajedrez, el ejemplo de Quique Setién, Periodistas en Español, ‏2015-11-13 (בספרדית)
  27. ^ juanreina, Entrevista a Quique Setién «Entrenador de Las Palmas y ajedrecista aficionado», Ajedrez Murciano
  28. ^ "Spain – List of Super Cup Finals". RSSSF. נבדק ב-13 בינואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)


נבחרת ספרד – מונדיאל 1986

1 זוביזרטה • 2 תומאס • 3 קמאצ'ו • 4 מאקדה • 5 ויקטור • 6 גורדיו • 7 סניור • 8 גויקוצ'יאה • 9 בוטרגניו • 10 קרסקו • 11 חוליו אלברטו • 12 סטיין • 13 אורוטי • 14 גאייגו • 15 צ'נדו • 16 רינקון • 17 פרנסיסקו • 18 קלדרה • 19 סלינאס • 20 אלוי • 21 מיצ'ל • 22 אבלנדו • מאמן: מוניוס

ספרדספרד
מאמני ברצלונה
בארו (1917) • גרינוול (1917-23) • ספאונסר (1923-24) • פוזוני (1924) • קירבי (1924-26) • קוהן (1926-27) • פורנס (1927-29) • בלאמי (1929-31) • גרינוול (1931-33) • קוהן (1933-34) • פלאטקו (1934-35) • אוקונל (1935-40) • פלאנס (1940-41) • רמון גוסמאן (1941-42) • נוגס (1942-44) • סמיטייר (1944-47) • פרננדס (1947-50) • ליורנס (1950) • דאוצ'יק (1950-1954) • פופו (1954-55) • פלאטקו (1955-56) • בלמניה (1956-58) • הררה (1958-60) • רבאסה (1960) • ברוצ'יץ' (1960-61) • אוריסאולה (1961) • מירו (1961) • קובאלה (1961-63) • גונסלבו (1963) • אלברס (1963-64) • סאסוט (1964-65) • אולסן (1965-67) • ארטיגס (1967-69) • סגר(ז) (1969) • בקינגהאם (1969-71) • מיכלס (1971-75) • וייסויילר (1975-76) • רואיס(ז) (1976) • מיכלס (1976-78) • מולר (1978-79) • ריפה (1979-80) • הררה (1980) • קובאלה (1980) • הררה (1980-81) • לאטק (1981-83) • רומרו(ז) (1983) • מנוטי (1983-84) • ונבלס (1984-87) • אראגונס (1987-88) • יוהאן קרויף (1988-91) • רשאק(ז) (1991) • קרויף (1991-96) • רובסון (1996-97) • ואן חאל (1997-2000) • סרה פרר (2000-01) • רשאק (2001-02) • ואן חאל (2002-03) • דה לה קרוס (2003) • אנטיץ' (2003) • רייקארד (2003-08) • גוארדיולה (2008-12) • וילאנובה (2012-13) • ראורה(ז) (2012-13) • מרטינו (2013-14) • אנריקה (2014-17) • ואלוורדה (2017-20) • סטיין (2020) • קומאן (2020-21) • צ'אבי (2021-)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קיקה_סטיין&oldid=37454199"