קנו (עיר)
 | |
| קנו במבט מגבעת דאלה | |
| מדינה |
 ניגריה |
|---|---|
| מדינה | קנו |
| ראש העיר | אדו באירו |
| מושל | איבראהים שקראו |
| שטח | 499 קמ"ר |
| גובה | 488 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 4,910,000[1] (21 במרץ 2022) |
| קואורדינטות | 12°00′00″N 8°31′00″E / 12°N 8.5166666666667°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
 | |
קנו (באנגלית: Kano) היא בירת מדינת קנו בצפון ניגריה והעיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בפדרציה. העיר שוכנת במרכז מדינת קנו כ-350 ק"מ צפון-מזרחית לבירת הפדרציה אבוג'ה. השליט המסורתי של העיר הוא האמיר של קנו. האמיר הנוכחי אדו באירו נמצא בשלטון משנת 1963. המושל של מדינת קנו, איברהים שקראו, הוא המושל הממונה על העיר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמה והיסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-7 התיישבה בגבעת דאלה (היום חלק מהעיר קנו) קהילה של אנשים שהחלו לעסוק בכריית ברזל. אין ודאות אם התושבים היו בני שבט האוסה או דוברי שפות ניגריות-קונגולזיות.[2] קנו נקראה בעבר דאלה, על שם הגבעה והחזיקה בשם זה עד לתחילת המאה ה-16 לפי מקורות מאימפריית בורנו.[3] על פי כתבים ששרדו מימי שבט האוסה, המתיישב הראשון באזור היה כהן ושמו ברבושה שעבד את הרוח של גבעת דאלה. במחקרה של אליזבת איסיצ'אי משנת 1997 היא מציינת שתיאורו של ברבושה דומה לזה של בני שבט ה"סאו".[4]
על פי אותם כתבים, בגאודה, נכדו של הגיבור המיתולוגי באיאג'ידה[5] היה המלך הראשון של קנו. הוא שלט משנת 999 עד 1063. לפני כן התקיימו באזור משטרי צ'יף אחדים.[6] נכדו, גיז'ימאסו (ששלט בשנים 1095–1134), המלך השלישי, החל בבניית חומות לעיר. בנו של האחרון, טסאראקי, המלך החמישי (שלט בשנים 1136–1194) השלים את בנייתן.
מוחמד רומפה עלה לשלטון בשנת 1463. הוא שלט עד לשנת 1499. במהלך שלטונו הוא ערך רפורמות בעיר והגדיל ושדרג את ארמונו של האמיר. הוא שיחק תפקיד חשוב באסלאמיזציה של העיר.[7] הוא ניצל את כוחו כדי להורות לתושבי הקבע של העיר להמיר את דתם.[8] הכתבים המספרים את ההיסטוריה של העיר מזכירים 12 חידושים הנזקפים לזכותו של מוחמד רומפה.
על פי הכתבים, המלך ה-38 של העיר, קומבארי דאן שרפה (שלטון ב-1731–1743), הוביל את קנו בקרבות משמעותיים נגד סוקטו.
כיבוש ושלטון פולאני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המאה ה-19 הוביל השליט האסלאמי אוסמן דן פודיו ג'יהאד נגד העיר קנו והפיל את שליטה שהיה שייך לשבט האוסה משלטונו וערך רפורמות בנושאי ממשל ודת בעיר.[9] מאז שלטו בעיר אמירים שהיו שייכים לשושלת פולאני.[10]
במאה ה-19 פקד רעב כבד את העיר מספר פעמים. העיר סבלה מרעב בשנים 1807–1810, שנות ה-30 של המאה, 1847, 1855, 1863, 1873, 1884 ו-1889–1890.[11]
בשנים 1893–1895 פרצה בקנו מלחמת אזרחים מקומית בין שני טוענים לכתר. בעזרת עבדים שהיו נאמנים לו, הביס השליט יוסופו את טוקור ותפס את כס האמיר.[12]
השלטון הבריטי (1903–1960)[עריכת קוד מקור | עריכה]
הממלכה המאוחדת השתלטה על קנו בשנת 1903 והגדירה אותה מרכז מנהלי של צפון ניגריה. לאחר מכן העיר קדונה תפסה את מקומה כמרכז שלטוני. העיר לא שבה לתפקד כמרכז מנהלי או שלטוני בזמן השלטון הבריטי אלא רק אחרי מתן העצמאות לניגריה.
בשנים 1913–1914 בימים שבהם תחום גידול אגוזי אדמה התפתח וצמח פקדו את העיר יובש ובצורת כבדה. בעקבות הבצורת שוב סבלה העיר מרעב.[13] תחת שלטון בריטי חזר הרעב בשנים 1908, 1920, 1927, 1943, 1951, 1956 ו-1958.[11]
לקראת 1922 הפך סוחר אגוזי האדמה אלחסאן דנטאלה לאיש העסקים העשיר ביותר בקנו.
בשנת 1953 פרצו בעיר מהומות בין-גזעיות שנבעו כתוצאה ממחלוקת תקשורתית בנוגע לאי הסכמה של פוליטיקאים צפון ניגרים ודרום ניגרים בבית הנבחרים.[14] על פי הדיווחים נהרגו במהומות אלפי תושבים ממוצא דרום ניגרי.
אחרי קבלת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדו באירו היה ראש העיר משנת 1963.
בשנת 1980 המטיף הקיצוני מוחמד מרוה מאיטאצין הוביל והסית תושבים בעיר ובעקבות כך פרצו מהומות. בימי המהומות הוא חוסל על ידי כוחות הביטחון המקומיים אך חלק מהתושבים המשיכו את מעשיו ועוררו מהומות בערים צפוניות נוספות.[15]
בשנת 2000 הוכרזה בעיר שריעה. בעקבות הכרזה זו עזבו נוצרים רבים את העיר.[16] באוקטובר 2001 פרצו בעיר מהומות על רקע זה. על פי דיווחי ה-BBC במהומות נהרגו 100 אזרחים.[10]
בשנת 2007 פרצו בעיר מהומות על רקע הבחירות שנערכו אותה שנה. נציגי "המפלגה הדמוקרטית העממית" האשימו את אנשי "מפלגת כל ניגריה העממית" בהטיית תוצאות הבחירות שנערכו ב-17 בנובמבר.[17] מאות צעירים ובני נוער יצאו לרחובות למחות, ומעל 300 נעצרו. במהומות נהרגו לפחות 25 אנשים. לעיר נקראו יחידות צבא פדרליות בהיקף של כ-280 חיילים.[18]
תיאור העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר הייתה העיר מוקפת חומה ורוב חומותיה של העיר העתיקה שרדו. בעיר העתיקה יש שוק הקרוי "שוק קורמי" וידוע בעיקר בפרטים הנעשים בעבודת יד ובכללם פרטי אמנות רבים ומגוונים שניתן למצוא בשוק. ארמונו של האמיר שוכן בעיר העתיקה ויש בו גם שני מסגדים, "המסגד הגדול" ומסגד גידן מקמה. בקנו שישה רבעים: העיר העתיקה, בומפאי, פאגה, סאבון גארי, הרובע הסורי ונאסרווה.
החל משנת 2007 מתוכננת הקמה של פארק בעיר בנושא טכנולוגיית המידע.[19]
כלכלה ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר היא מרכזה הכלכלי של צפון ניגריה. היא מהווה גם מרכז של גידול וייצוא אגוזי אדמה (בוטנים). בעיר יש אוניברסיטה (אוניברסיטת באירו) ותחנת רכבת המפעילה רכבות ללאגוס העוברות גם בהצטלבות קדונה. בקרבתה נמצא שדה התעופה הבינלאומי מאלאם אמינו קנו. קרבתה של העיר להצטלבות קדונה מספקת לה גישה שווה לנמלים של לאגוס ופורט הארקורט.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי חישוב המבוסס על תחזית רשמית מתאריך 21 במרץ 2022 מנתה אוכלוסיית העיר כ-4.91 מיליון תושבים, רובם מוסלמים סונים. בעיר יש גם מיעוט שיעי האופייני למדינות קנו וסוקוטו שבניגריה. בעיר יש מיעוט קטן מאוד של נוצרים ולא-מוסלמים אחרים ורובם המכריע מתגוררים ברובע הזרים ובאזור הקרוי "סאבון גארי".[10]
פסטיבל דורבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר נערך פסטיבל לציון שני המועדים המוסלמים החשובים. עיד אל-פיטר המסיים את חודש הרמדאן ואת חג הקורבן המציין את המועד לעריכת העלייה לרגל למכה (החג'). בטקס המרכזי בפסטיבל פרשים לבושים בהידור עוברים ברחובות העיר על סוסים שגם להם קישוטים מהודרים בדרכם לארמונו של האמיר. קבוצות של פרשים, שכל אחת מהן מייצגת כפר השוכן בסביבת העיר, נאספות בקרבת הארמון. כל קבוצה בתורה מדהירה את הסוסים עד למקום מושבו של האמיר ועוצרת אותם צעדים ספורים ממנו. טקס זה מסמל את הערכתם ונאמנותם של התושבים לשליט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר "קנו אונליין" (באנגלית)
- קנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nigeria: States & Agglomerations - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
- ^ Iliffe, John (2007). Africans: The History of a Continent. Cambridge University Press. p. 75. ISBN 0521864380.
- ^ Nast, Heidi J (2005). Concubines and Power: Five Hundred Years in a Northern Nigerian Palace. University of Minnesota Press. p. 60. ISBN 0816641544.
- ^ Isichei, Elizabeth (1997). A History of African Societies to 1870. Cambridge University Press. p. 234. ISBN 0521455995.
- ^ Okehie-Offoha, Marcellina; Matthew N. O. Sadiku (בדצמבר 1995). Ethnic and Cultural Diversity in Nigeria. Africa World Press. p. 40. ISBN 978-0865432833.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Ki-Zerbo, Joseph (1998). UNESCO General History of Africa, Vol. IV, Abridged Edition: Africa from the Twelfth to the Sixteenth Century. University of California Press. p. 107. ISBN 0520066995.
- ^ "Caravans Across the Desert: Marketplace". AFRICA: One Continent. Many Worlds. Natural History Museum of Los Angeles County Foundation. אורכב מ-המקור ב-2005-01-02. נבדק ב-2007-05-06.
- ^ "50 Greatest Africans - Sarki Muhammad Rumfa & Emperor Semamun". When We Ruled. Every Generation Media. נבדק ב-2007-05-05.
- ^ Ado-Kurawa, Ibrahim. "Brief History of Kano 999 to 2003". Kano State Website. נבדק ב-2007-07-12.
- ^ 1 2 3 "Kano: Nigeria's ancient city-state". BBC online. BBC. 2004-05-20. נבדק ב-2007-07-12.
- ^ 1 2 Milich, Lee (1997-07-17). "Food Security in Pre-Colonial Hausaland". College of Agriculture and Life Sciences. נבדק ב-2007-10-26.
- ^ Stilwell, Sean (2000). "Power, Honour and Shame: The Ideology of Royal Slavery in the Sokoto Caliphate". Africa: Journal of the International African Institute,. Edinburgh University Press. 70 (3): 394–421. doi:10.2307/1161067. נבדק ב-2007-10-26.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) - ^ Christelow, Allan (1987). "Property and Theft in Kano at the Dawn of the Groundnut Boom, 1912-1914". The International Journal of African Historical Studies. Boston University African Studies Center. 20 (2): 225–243. doi:10.2307/219841. נבדק ב-2007-10-26.
- ^ Ernest E., Uwazie; Isaac Olawale Albert; G. N. Uzoigwe (1999). "The Role of Communication in the Escalation of Ethnic and Religious Conflicts". Inter-Ethnic and Religious Conflict Resolution in Nigeria. Lexington Books. p. 20. ISBN 0739100335.
- ^ Hunwick, John Owen; Ibrahim Gambari (1992). "The Role of Religion in National Life: Reflections on Recent Experiences in Nigeria". Religion and National Integration in Africa: Islam, Christianity and Politics in the Sudan and Nigeria. Northwestern University Press. p. 90. ISBN 0810110377.
- ^ "Nigeria's Kano state celebrates Sharia". BBC News. 2000-06-21. נבדק ב-2007-11-04.
- ^ "Army patrols Kano after clashes". News.BBC.com. BBC News. 2007-11-21. נבדק ב-2007-11-21.
- ^ Shuaibu, Ibrahim (2007-11-21). "Kano Death Toll Rises to 25". Thisday online. Leaders & Company. אורכב מ-המקור ב-2007-12-01. נבדק ב-2007-11-21.
- ^ "Nigerian city of Kano plans IT park". Panapress. Afriquenligne. 2007-11-04. אורכב מ-המקור ב-2008-02-11. נבדק ב-2007-11-04.
| דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | דירוג | שם | מדינה | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 לאגוס  קנו | |||||||||
| 1 | לאגוס | לאגוס | 15,070,000 | 11 | אילורין | קוארה | 1,080,000 |  איבדאן  אבוג'ה | |
| 2 | קנו | קנו | 4,910,000 | 12 | ג'וס | פלטו | 1,040,000 | ||
| 3 | איבדאן | אויו | 3,190,000 | 13 | סוקוטו | סוקוטו | 1,040,000 | ||
| 4 | אבוג'ה | ה הפדרלי של ניגריה | 2,690,000 | 14 | זריה | קדונה | 980,000 | ||
| 5 | פורט הרקורט | ריברס | 2,120,000 | 15 | אנוגו | אנוגו | 950,000 | ||
| 6 | קדונה | קדונה | 1,850,000 | 16 | וארי | דלתה | 910,000 | ||
| 7 | בנין סיטי | אדו | 1,680,000 | 17 | אבאוקוטה | אוגון | 735,000 | ||
| 8 | אבה | אביה | 1,160,000 | 18 | אקורה | אונדו | 730,000 | ||
| 9 | אוניטשה | אנמברה | 1,150,000 | 19 | קאצינה | קאצינה | 670,000 | ||
| 10 | מיידוגורי | בורנו | 1,110,000 | 20 | אושוגבו | אוסון | 645,000 | ||
