קסנופון
 | |
| לידה |
428 לפנה"ס אתונה העתיקה |
|---|---|
| פטירה |
354 לפנה"ס (בגיל 74 בערך) קורינתוס, יוון  |
| מדינה |
אתונה העתיקה |
| לאום | יווני |
| שפות היצירה | יוונית עתיקה |
| יצירות בולטות |
Hiero |
| הושפע מ | סוקרטס |
| צאצאים |
גרילוס, Diodorus |
  | |
קסנופון בן גרילוס (ביוונית: Ξενοφών, בלטינית: Xenophon; לערך 428 לפנה"ס[דרוש מקור] – 354 לפנה"ס) היה היסטוריון, מצביא ופילוסוף אתונאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסנופון נולד למשפחה מהמעמד הגבוה, קיבל חינוך מצוין, בין היתר נמנה עם חוג תלמידיו של סוקרטס.
לאחר שנקרא מביתו על ידי פרוקסנוס מבואשיה, פנה לסוקרטס, ובהתאם לעצתו, יצא למקדש בדלפי לשאול את אפולו לגבי הצטרפוו למסע אליו נקרא[1]. לאחר מכן, ובהתאם לתשובה, הצטרף אל צבא השכירים של כורש הצעיר, שניסה להדיח את אחיו ארתחששתא השני מכס המלכות. המרידה הסתיימה במפלתו של כורש הצעיר שנהרג בשנת 401 לפנה"ס בקרב קונקסה (אנ'). צבא השכירים הגדול, שמנה למעלה מ-10,000 לוחמים, יצא למסע מערבה בחזרה ליוון תחת פיקודם של פרוקסינוס, מינון, אגיאס וקליארכוס. אך אלו נתפסו מיד עם תחילת המסע לאחר תחבולה של כוחו הצבאי הקרוב של ארתחשסתא. קסנופון, בקור רוח ובאומץ לב, לקח פיקוד על כל צבא השכירים, ארגן אותו והרים את רוחו, והובילו אותו חזרה ליוון, בסיוע פיקודם של קצינים יוונים נוספים. קסנופון תיאר את סיפור המסע בחיבורו "אנבסיס".
עם חזרתו לאתונה בשנת 399 לפנה"ס הוגלה בשל פעילות מדינית שנגדה את הדמוקרטיה. בשנת 396 לפנה"ס התגייס לצבאו של המלך אגסילאוס, בעת מלחמת ספרטה-פרס. פרוץ המלחמה הקורינתית מנעה את המשך הפעילות של הצבא הספרטני על אדמת פרס. יחד עם המלך שב ליוון והשתתף בקרב קורונאה בשנת 394 לפנה"ס. אגסילאוס הפך לפטרונו ובזכותו זכה קסנפון לאחוזה בסקילוס (אנ'). בשנת 386 לפנה"ס בוטלו האישומים נגדו באופן רשמי על סמך מסמכי "שלום המלך" (שלום אנטלקידס). הוא העדיף שלא לחזור ושני בניו התחנכו בספרטה. בשנת 371 לפנה"ס, בעקבות קרב לאוקטרה, עזב קסנופון לקורינתוס.
כתלמיד של סוקרטס, נהג קסנופון לרשום את שיעוריו. לפי דיוגנס לארטיוס, בסביבות שנת 430 היו ידועות ליוונים שיטות ראשונות לקצרנות ביוונית. יש טענות שנויות במחלוקת[2] כי בעזרת שיטת קצרנות שהמציא או שיכלל רשם קסנופון את דברי סוקרטס ואת מחשבותיו בנוגע לסוקרטס ותורתו.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קסנופון הוא ההיסטוריון היחידי מהמאה ה-4 לפנה"ס שכתביו נשתמרו בשלמותם.[3]
עבודות היסטוריות וביוגרפיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנבסיס – מתאר את מסעם של 10,000 שכירי חרב יוונים, רובם הופליטים ופלטסטים, באסיה הקטנה במהלך מרד כורש הצעיר באחיו ארתחששתא השני מלך פרס. תחילה הוא פרסם את החיבור בשם בדוי: תמיסטוגנס מסירקוסאי. היצירה בשלמותה פורסמה לאחר המסע תחת שמו המקורי.
- אגסילאוס – על חיי אגסילאוס השני מלך ספרטה.
- הלניקה – המשך לחיבור "תולדות המלחמה הפלופונסית" של תוקידידס, שמת בטרם הספיק להשלים את חיבורו. החיבור התמקד באירועי שהתרחשו בין 441 לפנה"ס ל-362 לפנה"ס, כיבוש אתונה, שלטון "שלושים הטיראנים", שיקום הדמוקרטיה (404 לפנה"ס) ותקופת ההגמוניה הספרטנית.
- חינוכו של כורש (אנ') (ביוונית: Κύρου παιδεία, בלטינית: Cyropaedia)
עבודות ודיאלוגים סוקרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכרונות (Ἀπομνημονεύματα) (אנ')
- המשתה (Συμπόσιον) (אנ')
- ההגנה של סוקרטס (אנ') ("אפולוגיה")
- על ניהול משק הבית
- היירון (Ἱέρων) (אנ') - דיאלוג
מסות קצרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- היפרכיקוס (Ἱππαρχικός) (אנ') – אחד משני חיבורים על טיפול בסוסים. נקרא גם "מפקד הפרשים".
- על ציד עם כלבים (Cynegeticus, Κυνηγετικός) (אנ')
- דרכים ואמצעים (Πόροι ἢ περὶ Προσόδων) (אנ')
- מדינת הספרטנים או מדינת הלאקדאימונים (Λακεδαιμονίων Πολιτεία) (אנ') – עוסק במוסדות המדיניים של ספרטה ובמתכונות החברתיות שלה. חיבור זה הוא הביטוי הנלהב ביותר להערצתו של קסנופון את ספרטה. עם זאת, הוא מכיל פרק יוצא דופן שתוכנו ביקורת כלפי ספרטה של ימיו של קסנופון, על שהתרחקה מחוקי ליקורגוס.[4]
- על טיפול בסוסים (Περὶ ἱππικῆς) (אנ')
כמו כן, חיבר קסנופון כמה ספרי הדרכה צבאיים וספרי הגות, בעיקר על מורו סוקרטס.
תרגומי כתביו לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זכרונות. תרגם מיוונית בצירוף מבוא והערות א' סימון. ירושלים, הוצאת מאגנס, תש"ך
- כּסינופון, אנאבאסיס (מסע הרבבה). תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא אלכסנדר פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ט
- דיאלוגים סוקרטיים. ערך ותרגם גבריאל דנציג. ירושלים, הוצאת שלם, 2002
- מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מדינת הספרטנים. תרגמה מיוונית והוסיפה מבוא ופירוש דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"א, עמודים 24–27
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- William W. Baker An Apologetic for Xenophon's Memorabilia Classical Journal Vol. 2,Feb.1917,p.293-309
כסנופון, דף שער בספרייה הלאומית- קסנופון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי קסנופון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- קסנופון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תרבות יוון העתיקה | ||
|---|---|---|
| תרבות יוון העתיקה | מיתולוגיה • אמנות • פיסול • קדרות • הומוסקסואליות • זנות • חקלאות • כלכלה • מטבח • משפט • עבדות • פדרסטיה • רפואה • מלחמה | 
|
| פילוסופיה ביוון העתיקה | פיתגורס • הרקליטוס • פארמנידס • פרוטגורס • אמפדוקלס • דמוקריטוס • סוקרטס • אפלטון • אריסטו • זנון מכתיון • אפיקורוס | |
| מתמטיקה | ארכימדס • אוקלידס • תאלס • פיתגורס • דיופנטוס • ארטוסתנס • תלמי | |
| ספרות | הומרוס • האיליאדה • האודיסאה • הסיודוס • פינדארוס • הרודוטוס • תוקידידס • קסנופון • פוליביוס | |
| תיאטרון | אייסכילוס • סופוקלס • אוריפידס • אריסטופאנס • מושגים | |
| ספורט | המשחקים האולימפיים • תרבות הגוף • המשחקים הפיתיים • המשחקים האיסתמיים • המשחקים הנמאיים • המשחקים הפאן-אתנאיים • גימנסיון | |
| אדריכלות | מקדש יווני • הסדרים הקלאסיים • הפרתנון • מקדש ארטמיס • אקרופוליס • האגורה • מקדש זאוס באולימפיה • מקדש הפייסטוס • מקדש ארטמיס | |
| פורטל יוון העתיקה | ||