רפאל למקין
.jpg) | |
| לידה |
24 ביוני 1900 Biazvodna, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
28 באוגוסט 1959 (בגיל 59) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, פולין, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט היברון |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת דיוק |
| תפקיד |
תובע פלילי |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
רפאל לֶמְקין (בפולנית: Rafał Lemkin; באנגלית: Raphael Lemkin; 24 ביוני 1900 – 28 באוגוסט 1959) היה משפטן יהודי-פולני, ובהמשך - אזרח ארה"ב, אשר טבע את המונח רצח עם (Genocide) ותרם רבות לניסוח אמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם.
הצליח להימלט לארצות הברית ומשפחתו חוסלה בשואה. הקדיש את חייו לחקר נושא הג'נוסייד. ב-1943 כתב ספר על שלטון מדינות הציר באירופה, כשאחד הפרקים עוסק בג'נוסייד: ג'נו- גזע, סייד- רצח. טען כי ההגדרה של רצח עם זו השאיפה לכלות קבוצות דתיות, אתניות או פוליטיות שלמות. כשלאו דווקא כל הפרטים שבקבוצה חייבים להירצח לצורך ביצוע רצח העם, אלא רק אם קיים הניסיון לחסל את הקבוצה כישות.
לדוגמה, הנאצים חיסלו את האליטה הפולנית עם הפלישה לפולין, וזה נחשב מבחינתו כרצח עם. הגדרתו לרצח עם: "הריסת התבנית של הקבוצה המדוכאת ובשלב שני הכפפתה לקבוצה המדכאת".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למקין נולד למשפחת חקלאים יהודית בכפר בֶּזְווֹדְנֶה (Bezwodne) שבפלך גרודנו, מחוז וולקוביסק, האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), למשפחה ממוצא יהודי-פולני. אביו יוסף היה חקלאי ואמו בלה הייתה אישה ברוכת כישרונות וידע בתחומי הפילוסופיה, הבלשנות והציור. בהשפעת אמו שלט למקין בכ-10 שפות עד גיל 14, בהן עברית, ספרדית, צרפתית, רוסית ויידיש.
למד בלשנות, פילוסופיה ומשפטים באוניברסיטת לבוב ובאוניברסיטת היידלברג שבגרמניה. לאחר סיום לימודיו, בשנת 1926, שימש כתובע בפרקליטות המדינה בוורשה. הוא החל להתעניין במקרים של טבח המוני, בהם רצח העם הארמני (1914–1918) ורציחות האשורים בעיראק (1933). ב-1933 הרצה על הנושא בוועידה במדריד שעסקה בחוק הפלילי הבינלאומי, ואולץ על ידי שר החוץ הפולני יוזף בק להתפטר מתפקידו בפרקליטות הפולנית. הוא עבד כעורך דין פרטי בוורשה והמשיך להרצות בנושא.
במהלך כיבוש פולין ב-1939, התגייס למקין לצבא פולין ונפצע בקרבות על ורשה. הוא נמלט מהגרמנים דרך ליטא והגיע ב-1940 לשוודיה. הוא הרצה תקופה מסוימת באוניברסיטת סטוקהולם, וב-1941 קיבל אשרת הגירה לארצות הברית. במהלך השואה נרצחו 49 מבני משפחתו של למקין, מלבד משפחת אחיו אליאס, ששהתה במחנה עבודה סובייטי והיגרה לארצות הברית בסיוע רפאל למקין ב-1948.
בארצות הברית עבד למקין כמרצה באוניברסיטת דיוק. ב-1942 יצא מאמרו "Military Government in Europe", שמאוחר יותר היווה חלק מספרו החשוב Axis Rule In Occupied Europe. ב-1943 מונה ליועץ במועצה ללוחמה כלכלית בארצות הברית, ובזכות הידע שצבר במשפט בינלאומי מונה בהמשך גם ליועץ מיוחד ביחסים בינלאומיים במחלקת המלחמה האמריקנית.
ספרו Axis Rule In Occupied Europe, שיצא ב-1944, כלל ניתוח משפטי של החוק הגרמני בתקופת השלטון הנאצי בשטחים הכבושים באירופה. בספרו טבע לראשונה את המונח "רצח עם" (genocide). הגדרתו לרצח עם והיותו עבירה על החוק הבינלאומי התקבלו בקרב הקהילה הבינלאומית ושימשו כבסיס משפטי במשפטי נירנברג. ב-1945–1946 כיהן כיועץ לבית המשפט העליון של ארצות הברית ולתובע הראשי במשפטי נירנברג, רוברט ה. ג'קסון.
ב-1945 הציע, במהלך הדיונים על חוזה פריז, לאסור על פשעים נגד האנושות, אך הצעתו נדחתה. עם זאת, אמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם קיבלה את הגדרתו לרצח עם והשתמשה בטיוטה שכתב לאמנה זו. האמנה אושרה בעצרת האו"ם בשנת 1948. למקין תיאר אותה כ"האפיטף על קברה על אמי".[1]
מ-1948 הרצה למקין באוניברסיטת ייל, וב-1955 מונה לפרופסור למשפטים בבית הספר למשפטים ראטגרס בניוארק.
למקין זכה במספר פרסים על מאבקיו. ב-1950 הוענק לו הצלב הגדול של מסדר קרלוס מנואל דה סספדס של קובה; ב-1951 זכה בפרס מטעם הסמינר היהודי למורים בניו יורק;[2] וכן בפרס על שם סטפן וייז מטעם הקונגרס היהודי האמריקאי, על מאבקו להפוך את רצח העם לפשע בינלאומי;[3] וב-1955 הוענק לו צלב קצין של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Verdienstorden der Bundesrepublik Deutschland) של גרמניה המערבית.[4] בשנות ה-50 עלה שמו מספר פעמים כמועמד לפרס נובל לשלום.
למקין מת בעקבות התקף לב ב-1959 בניו יורק.
ב-1983, במלאת 35 שנה לחתימה על האמנה, הועלה זכרו באירוע בספריית העיר ניו יורק בחסות ארגון בני ברית במעמד נשיא העצרת הכללית של האו"ם.[5] ב-2001, בטקס שנערך לזכרו במטה האו"ם בניו יורק, הועלה זכרו על ידי אשתו של מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, שבמסר שנשאה בשמו נאמר כי "מפעל חייו של למקין מהווה דוגמה רבת-השראה למחויבות מוסרית".[6]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Axis Rule in Occupied Europe: Laws of Occupation, Analysis of Government, Proposals for Redress, Washington: Carnegie Endowment for International Peace, Division of International Law, 1944.
- Steven L. Jacobs (ed.), Raphael Lemkin’s Thoughts on Nazi Genocide: Not Guilty?, New York: E. Mellen Press, 1983.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירק מוזס טען כי כריכת מרכיב ביולוגי כתנאי מוקדם להגדרת המושג ג'נוסייד (בנוסח שהפך בסיס ל"החלטת הג'נוסייד" של ארגון האומות המאוחדות) ביטאה אינטרס של הקונגרס היהודי העולמי ושל מדינות קטנות בכך שאפשר הבחנה בין מדיניות הנאצים בנוגע ליהודים ובין, להבדיל, דיונים שהתקיימו באותה תקופה על חלוקת פלשתינה (א"י) ורעיון הטרנספר של חלק מהאוכלוסייה הפלסטינית, כפי שהציעו חברי ועדת פיל בדו"ח שפורסם בשנת 1937.[7] גישה זו נדחתה באופן חד משמעי על ידי ההיסטוריון עמר ברטוב בטענה שמוזס מבטא גישות קונספירטיביות, גם אם קיים ספק שאימץ אותן בעצמו.[8]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- James J. Martin, The Man Who Invented "Genocide": The Public Career and Consequences of Raphael Lemkin, Torrance, Calif.: Institute for Historical Review, 1984.
- John Cooper, Raphael Lemkin and the Struggle for the Genocide Convention, Basingstoke: Palgrave Macmillan, 2008.
- Steven Leonard Jacobs, 'Raphael Lemkin,' in: David P. Forsythe (ed. in ch.), Encyclopedia of Human Rights, vol. 1, Oxford University Press, 2009, pp. 424-428.
- סמנתה פאוור, בעיה מהגיהנום, 2003 (A Problem from Hell: America and the Age of Genocide).
- אליזבת אוסברינק, 1947: סיפורה של השנה ששינתה את ההיסטוריה, הוצאת אחוזת בית, 2020.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת מאמרים על רפאל למקין באתר רמב"י
- מרכז רפאל למקין במכון אושוויץ; קישור נוסף באתר המכון
- רפאל למקין באתר מוזיאון השואה האמריקני
- רפאל למקין באתר יד ושם
- Guide to the Raphael Lemkin באתר Center for Jewish History
- נ. בנטויץ' ("פלסטיין פוסט"), ֹחֹק פשעי המלחמה, דבר, 23 בנובמבר 1945
- א., ההתחלה היתה צנועה...: ממתן עתון בעתון – עד לניסוח חוק בינלאומי על "השמדת-עמים", מעריב, 30 בדצמבר 1949
- ח. איזק, מלחמתו של "אבי" אמנות הג'נוסייד, דבר, 7 בספטמבר 1954; המשך: "אני מייצג נשמות המתים", דבר, 17 בספטמבר 1954
- י. ה. יוסטמן, ניהל מלחמת-יחיד נגד השמדת-עמים: מחבר אמנת או"ם נגד "ג'ינוסייד" רוצה למנוע הישנות פשעים מסוג פשעי-הנאצים, מעריב, 23 בספטמבר 1958
- אלדד בק, בשם ההגנה, באתר ישראל היום, 4 ביולי 2019
- רפאל למקין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
רפאל לעמקין (1900-1959), דף שער בספרייה הלאומית
- Dr. Raphael Lemkin, Father of “genocide” Fight, Dies in New York; Was 58, JTA, August 31, 1959
- סט"א, מת ד"ר למקין – יוצר המונח "ג'נוסייד", דבר, 31 באוגוסט 1959
- ג. קרסל, רפאל למקין – האיש שטבע את המונח "ג'נוסייד": עשרים שנה למותו, דבר, 13 בינואר 1980
- A. M. Rosenthal, ON MY MIND; A Man Called Lemkin, The New York Times, October 18, 1988
- Jennifer Hyde, Polish Jew gave his life defining, fighting genocide, CNN, December 10, 2008
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ William Korey, Behind the Headlines an ‘epitaph’ for the Holocaust Victims, JTA, February 26, 1986.
- ^ Jewish Teachers Seminary Presents Award to Prof. Lemkin for His Work on Genocide Pact, JTA, March 29, 1951.
- ^ American Jewish Congress Presents Awards to Israel’s Ambassador and Others, JTA, April 13, 1951.
- ^ Prof. Lemkin, “father” of Genocide Pact, Honored by German Govt, JTA, December 6, 1955.
- ^ Man Who Coined the Term Genocide is Honored, JTA, December 16, 1983.
- ^ UN Press Release SG/SM/7842, June 13, 2001, באתר האו"ם; Steven Leonard Jacobs, 'Raphael Lemkin,' in: David P. Forsythe (ed. in ch.), Encyclopedia of Human Rights, vol. 1, Oxford University Press, 2009, p. 427.
- ^ A. Dirk Moses, The Problems of Genocide: Permanent Security and the Language of Transgression, Cambridge: Cambridge University Press, 2021, Human Rights in History, ISBN 978-1-107-10358-0. (באנגלית)
- ^ רוויזיה לרצח עם // עֹמר ברטוב, דירק מוזס • הזמן הזה, באתר הזמן הזה, 2022-01-04