רוברט ה. ג'קסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט ג'קסון

רוברט ה. ג'קסוןאנגלית: Robert H. Jackson‏; 13 בפברואר 1892 - 9 באוקטובר 1954) היה משפטן ופוליטיקאי אמריקני, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, ותובע ראשי במשפטי נירנברג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'קסון, יליד פנסילבניה, למד משפטים בניו יורק בגיל 18 ועבר את מבחני הלשכה כבר בגיל 21. עבד 20 שנה כעורך דין מצליח וצבר מוניטין רב. הוא החל את דרכו בממשל האמריקני ב-1934, כיועץ במחלקת האוצר. הוא תמך בניו דיל ובנשיא דאז, פרנקלין רוזוולט, ובהמשך רוזוולט מינה אותו לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית ב-1940 ולשופט בית המשפט העליון ב-1941.

בין פסקי הדין המפורסמים שלו נמנו "West Virginia State Board of Education v. Barnette", בו בית המשפט קבע שאין זה חוקתי להכריח תלמיד להצדיע לדגל ארצות הברית. הוא ידוע גם בשל דעת המיעוט שלו בפסק הדין "Terminiello v. Chicago", בו הוא קבע ש"חוקת ארצות הברית איננה הסכם התאבדות" ("not a Suicide Pact"), ושהחוקה איננה מונעת מארצות הברית להתגונן בפני איומים. ריצ'רד פוזנר השתמש בשורה הזו ככותרת לספרו על טרוריזם והחוקה האמריקנית.

ג'קסון, שנטה לפרש בצמצום את סמכויות בית המשפט העליון, התלבט בשאלת ההצבעה בעניין פסק דין בראון נגד מועצת החינוך, אך בסופו של דבר הצביע בעד דעתו של נשיא בית המשפט העליון דאז, ארל וורן, אשר פסלה את הסגרגציה הגזעית בבתי הספר בארצות הברית.

ב-1945 מונה לשמש התובע הראשי במשפטי נירנברג שהתנהלו לאחר מלחמת העולם השנייה נגד פושעי מלחמה נאצים. הוא שירת כשנתיים בגרמניה במהלך קיום משפטים אלו.

ג'קסון מת בגיל 62.

בסרט הטלוויזיה "נירנברג" שהופק בשנת 2000 בארצות הברית, גילם השחקן אלק בולדווין את דמותו של ג'קסון. שחקנים אחרים גילמו את דמותו במספר סרטים שהופקו ועסקו במשפטי נירנברג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברט ה. ג'קסון בוויקישיתוף