שמואל מפיורדא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבית שמואל
לידה שנות ה־50 של המאה ה־17
וודז'יסלאב, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה העשור הראשון של המאה ה־18 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פיורדא, שידלוב
רבותיו השיל מקראקא, אריה לייב "הארוך" מקראקא עריכת הנתון בוויקינתונים
חותנים רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא
חתנים רבי אהרן הרט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש מפיורדא היה רבן של שידלוב ופיורדא. נודע בעיקר בזכות חיבורו בית שמואל, מ"נושאי הכלים" לחלק אבן העזר בשולחן ערוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בווידיסלב, פולין באמצע המאה השבע עשרה. למד בישיבת קרקוב (קראקא), אצל רבי יהושע השל בן רבי יעקב, ואחרי פטירתו אצל רבי אריה לייב בן רבי זכריה מנדל, שלקח אותו כחתן לבתו. גיסיו, היו רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים ורבי שאול בן רבי השיל מקראקא שנשאו את אחיות אשתו. בתו נישאה לרבי אהרן הרט, שכיהן מאוחר יותר כרבה הראשי הראשון של בריטניה.

יש אומרים שבתחילה שימש כרב ברבנות שידלוב, פולין, ושם חיבר את ספרו "בית שמואל", ולפי מקור אחר היה אז דרשן ו"מגיד מישרים" בלבוב,[1] אך יש מפקפקים בכך שכיהן ברבנות בתקופה זו.[2] בשנת ה'תנ"א (1691) התקבל למשרת אב"ד ומרא דאתרא בפיורדא, והוא הגיע אליה בחורף ה'תנ"ב.[3] בפיורדא היה גם ראש ישיבה. בקהילה זו כיהן כשלוש שנים.[2] בשנת ה'תנ"ד (1694) עזב את פיורדא לשידלוב והתמנה שם כמרא דאתרא. ישנן השערות שונות מדוע עזב את פיורדא, אם בשל געגועים לפולין ארץ מולדתו, או בשל סכסוכים שונים שהיו אז בפיורדא.[4] כיהן בשידלוב עד פטירתו, ונקבר בשידלוב. נפטר ככל הנראה בין ה'תנ"ט (1699) לה'ת"ע (1710), אך מועד הפטירה אינו ידוע.[5]

חיבורו "בית שמואל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "בית שמואל" הוא אחד החיבורים הבודדים שנכתבו על שולחן ערוך חלק אבן העזר, אשר מחמת היותו כה נזנח החליט רבי שמואל לפרשו ו"לגאלו", בקראו על כך את הפסוק "אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"; היינו אבן העזר, אשר אותה זנחו ה"בונים" - תלמידי החכמים, תהיה לראש הפינה ולמרכז העיסוק הלימודי. את המהדורה המקורית (מהדורא קמא) של החיבור הדפיס רבי שמואל בדירנפורט בשנת ה'תמ"ט (~1689). לאחר שהגיע לפיורדא עבר על חיבורו "בית שמואל" פעם נוספת, יחד עם תלמידיו בישיבת פיורדא, ואז הודפס החיבור מחדש במהדורא בתרא עם תיקונים רבים (פיורדא, תנ"ד).[6] החיבור, במהדורתו השנייה, הודפס יחד עם פירושו של רבי משה לימא "חלקת מחוקק", בשם המשותף "אפי רברבי", ומאז מודפס במרבית מהדורות שולחן ערוך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה בובר, אנשי שם, קרקוב תנ"ה, אות תקל"ט, עמ' 213, באתר היברובוקס.
  2. ^ 1 2 בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, מכון מורשת אשכנז תש"ע, כרך א, עמ' 228.
  3. ^ לפי חתימותיו על הסכמות, בג' באלול ה'תנ"א עוד היה בברסלאו, בדרכו לפיורדא, ובכ"ו בשבט ה'תנ"ב כבר היה בפיורדא.
  4. ^ ראו בהרחבה, אצל המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, עמ' 234–250, הסובר שהדבר קשור בפולמוס על נישואי ר' מודל עלינגען מאנסבך לאלמנת דודו שהיה כרוך באיסור שניות לעריות.
  5. ^ המבורגר, הישיבה רמה בפיורדא, עמ' 234.
  6. ^ החיד"א (שם הגדולים, מערכת ספרים, אות ב', מס' עה הזהיר שאין להשתמש במהדורא הראשונה מחמת התיקונים המרובים שעשה המחבר עצמו במהדורא בתרא. וראו מאמרו של הרב יעקב חיים סופר, "על ספרים וסופרים (ד)", צפונות י (תשנ"א), עמ' עו–עט.