שמואל פאלאצ'ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שמואל פאלאג'י)
שמואל פאלאצ'ה
לידה 1550
פאס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 1616 (בגיל 66 בערך)
האג, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1576 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דון שמואל פאלאצ'ה (Samuel Pallache,‏ שמואל פאלאץ'; נכתב גם פאלאג'י; 15506 בפברואר 1616, י"ז בשבט השע"ו) היה רב, דיפלומט, סוחר, מרגל ושודד ים יהודי יליד מרוקו שייסד בסוף המאה ה-16 את צי הקורסארים של הסולטנות, שפעל גם בתיאום עם השלטון ההולנדי. עסק בחסות הסולטאן השליט בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל פאלאצ'ה נולד בפאס שבמרוקו בסביבות 1550, כבן למשפחת רבנים מקהילת המגורשים שבפאס. כאיש משכיל שדיבר שפות רבות, הוטלו עליו על ידי שלטונות מרוקו שליחויות דיפלומטיות שונות באירופה. אחרי ניצחונה הגדול של מרוקו בקרב שלושת המלכים ב-1578, ארצות אירופה - כולל ספרד הקתולית - רצו קשרים דיפלומטיים עם הממלכה השריפית. שליחותו הדיפלומטית הראשונה, אליה יצא יחד עם אחיו יוסף הייתה למדריד, שליחות שכנראה לא עלתה יפה. שמואל עורר בביקורו זה בספרד את חמתה של האינקוויזיציה, אולי משום שעזר לאנוסים לעזוב את הארץ ועודד אחרים לחזור ליהדות.[1]

האחים פאלאצ'ה יצאו אחר כך לשליחות נוספת לאמסטרדם, בשם הסולטאן מולאי זידאן. על פי כמה היסטוריונים הם היו היהודים הגלויים הראשונים שהתיישבו באמסטרדם. ב-1596 שמואל ארגן את המניין הראשון בביתו לתפילות יום הכיפורים והקים גם את בית הכנסת הראשון בעיר.[2]

שמואל פאלאצ'ה שימש כשגריר מרוקו בהולנד בין 16091616, ותיווך בכריתת הסכם השלום ב-1610 בין מרוקו להולנד, ההסכם הראשון בין מרוקו המוסלמית לארץ נוצרית. ההסכם היה למעשה כריתת ברית לשיתוף פעולה של כמה ארצות כנגד ספרד. בהמשך, הוא פיקד על צי קטן של קורסארים (שודדי ים בחסות השלטון) של מרוקו. הוא נהג לתקוף ספינות ספרדיות שחזרו עם סחורות מאמריקה ואת שלל הסחורות מכר לאורך חופי מרוקו. המחקר ההיסטורי הראה שפאלאצ'ה התנהג במידת-מה כסוכן כפול, ניהל יחסים טובים עם בית המלוכה הספרדי והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים. כאשר זה התגלה לבסוף, הפופולריות שלו אצל הסולטאן צנחה.

בספינת הדגל שלו היה בית-כנסת קטן וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאצ'ה על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד עלתה השאלה אם התכוון לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים"[3].

ב-1614 השתלט על ספינה פורטוגזית והפליג עמה לכיוון הולנד. בגלל סערה נקלעה ספינתו לנמל פלימות' בבריטניה, ואף שהיה בידיו כתב חסות ממלך אנגליה, הצליח השגריר הספרדי בלונדון להביא למעצרו בטענה שהוא שודד ים. פאלאצ'ה הועמד לדין, אך לאחר משפט דרמטי זוכה מחוסר ראיות ושוחרר.

לאחר המשפט שב לאמסטרדם וב-5 בפברואר 1616 נפטר ממחלה ממארת. הוא נקבר בבית הקברות בית חיים שליד אמסטרדם – אודרקרק. נערכה לו הלוויה ממלכתית רבת משתתפים, בנוכחות מאוריץ, נסיך אורנז', הסטאדהאודר (שליט) של הולנד, שהיה ידידו האישי. על מצבתו נחקק "הנושא טוב עם אלוהים ועם אנשים".

לשמואל פאלאצ'ה היו שני בנים, יצחק ויעקב-קארלוס, שניהם שימשו לימים כדיפלומטים בשירות מרוקו. אחיו, יוסף פאלאצ'ה, ירש את מקומו ועד 1636 עמד בעצמו בראש צי של קורסארים ממרוקו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסופר דן צלקה התרשם מדמותו של פלאצ'ה וחיבר סביבו רומן היסטורי ידוע ומצליח לנוער בשם "פרחיה בין שודדי הים" (1984).
  • ב-2017 יצא לאור ספרו של אילן שיינפלד "אשת הפיראט היהודי", שהוא רומן היסטורי על משפחת פאלאצ'ה כולה, בספר המשפחה נקראת פלאח.
  • בנובמבר 2018 יצא ספר בסדרת מנהרת-הזמן העוסק בסיפורו של דון שמואל פאלאצ'ה.
  • ב-2019 יצא ספר לאור ספר הקומיקס לילדים "שודדי המפרש השחור" המבוסס על דמותו.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חרארד ויכרס ומרסדס גרסיה-ארנל, שמואל פאלאצ'ה: סוחר, שודד ים ודיפלומט בין מרקש לאמסטרדם, הוצאת מאגנס, 2021, תרגום מהולנדית: רן הכהן.[5]
  • דוד קורקוס, שמואל פאלאץ' ומשפטו בלונדון, כתב העת ציון 25 (1960), עמ' 121–133.
  • שודדי ים יהודים בקריביים, אדוארד קריצלר, עמודים 81–96.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד קורקוס, שמואל פאלאץ' ומשפטו בלונדון, כתב העת ציון 25 (1960), עמ' 126.
  2. ^ SIHM, ser. 1, index vol. S.V. Pallache; H.I. Bloom, The Economic Activities of the Jews in Amsterdam (1937, repr. 1969), 75–82; D. Corcos, in: Zion, 25 (1960), 122–33; J. Caillé, in: Hespéris-Tamuda, 4 (1963), 5–67; Hirschberg, Afrikah, 2 (1965), 228–42.
  3. ^ טל בשן, ‏א-יידישע פיראטען: סיפורם המדהים של שודדי הים היהודים, באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2017
  4. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, הרב הפיראט ששיסף גרונות, אבל לא בשבת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2017
  5. ^ רות אלמוג, הפיראט היהודי בעל הזהות הנזילה, באתר הארץ, ‏26 באוקטובר 2021