דן צלקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דן צלקה
דן צלקה
לידה 19 במרץ 1936
ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 ביוני 2005 (בגיל 69)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, כותב מדע בדיוני, סופר ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס היצירה לסופרים עבריים
פרס אקו"ם
פרס ספיר (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דן צַלְקָה (19 במרץ 1936 - 15 ביוני 2005) היה סופר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

IS לוחית זיכרון על ביתו של דן צלקה ברחוב יהואש 11 בתל אביב

דן צלקה נולד בשנת 1936 בוורשה. במלחמת העולם השנייה נמלטה משפחתו לברית המועצות, והתגוררה בסיביר ואחר-כך בקזחסטן. בתום המלחמה, בגיל עשר, חזר עם משפחתו לפולין, לעיר ורוצלב. למד מדעי הרוח באוניברסיטה של העיר, ועסק באיגרוף (פעילות שתופיע מאוחר יותר ברומאן "כפפות").

בשנת 1957 עלה ארצה ב"עליית גומולקה", ושינה את שמו ממיאטק לדן, שם שהציעה לו אחותו בעת ששהו במעברה ביבנה. למד עברית בקיבוץ חצור, התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון. לאחר שחרורו למד פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. המשיך בלימודים בצרפת, והתגורר זמן מה בהולנד, בבריטניה ובאיטליה.

בשנת 1967 פרסם את הרומן הראשון שלו, "דוקטור ברקל". בסוף שנות ה-60 היה עורך " משא", מוסף הספרות של העיתון "למרחב", בשנות ה-80 שימש כאחד מעורכי המשנה של כתב העת 'סימן קריאה' ופרסם בו מסות ופרוזה, ובשנים הבאות המשיך לעסוק בעבודות עריכה ותרגום.

דן לימד באוניברסיטת "בן-גוריון", במחלקה לספרות, המסלול לכתיבה יצירתית. הוא בלט בידע כללי נרחב. ראיה נרחבת וכוללת של ספרות העולם. דן היה בעל ראייה ביקורתית מיוחדת ועזר לפרחי ספרות צעירים להתקדם.

בשנת 2000 יצא עם חבר למסע במרוקו, שאותו תיעד בספר "מרוקו – יומן מסע".

זכה בפרסים ספרותיים רבים: פרס ברנר (1976), פרס היצירה לסופרים ומשוררים (1972, 1991, 1997), פרס אלתרמן בעבור הרומן "אלף לבבות" (1992), פרס אקו"ם בעבור "עננים" ו"דפים מהודקים באטב" (1994), פרס אקו"ם על מפעל חיים (2000), ובפרס ספיר בעבור "ספר האלף-בית" (2004).

התגורר בתל אביב עם אשתו אביבה, ונפטר ב- 15 ביוני 2005 בגיל 69 ממחלת הסרטן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר ברקל ובנו מיכאל (1967).
  • שיח הברואים (1967): סיפורים.
  • עץ הבסון (1973)
  • צהרים (1974): פואמה.
  • פיליפ ארבס (1977): רומאן.
  • ילדי השמש (1979): ארבעה סיפורים
  • המסע השלישי של האלדברן (1979): סיפור לבני הנעורים.
  • כפפות (1982).
  • פרחיה בין שודדי הים (1984)
  • משחק המלאכים (1987): סיפורים.
  • סימניות: קטעים, מאמרים, מסות (1987).
  • פולחן חורף (1989)
  • אלף לבבות (1991), מהדורה חדשה 2008.
  • דפים מהודקים באטב: קטעים, מאמרים, מסות (1993)
  • מלחמת בני ארץ בבני שחת (1993)
  • עננים (1994).
  • יהואש ורוכבי המרכבה השמיימית (1998).
  • הפיתוי והשי: שירים, תרגומים, מכתמים, יומני מסע, מחזה זעיר, דפים מהודקים, מוצרטיאנה (1998).
  • מרוקו – יומן מסע (2001).
  • טריסטיה (2002): ספר שירה.
  • בסימן הלוטוס (2002): רומאן.
  • ספר האלף-בית (2003): מעין ספר אוטוביוגרפי – לקסיקון אישי, ערוך בסדר אלפביתי, ובו אירועים מחיי המחבר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
אמיר גוטפרוינד,
אחוזות החוף
פרס ספיר
2004
"ספר האלף בית"
הבא:
אלונה פרנקל,
ילדה