שמעון שפירא (אדריכל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמעון שפירא
לידה 1930
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בספטמבר 2022 (בגיל 92 בערך)
קיימברידג', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה אדריכלות עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות בית הפקידות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמעון שפירא (193010 בספטמבר 2022) היה אדריכל ישראלי ומורה לאדריכלות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעון שפירא נולד בשנת 1930 לפאני ואלברט שפירא, בברוקלין שבניו יורק. בשנים 19481950 למד טכנולוגיית בניין במכללת ברוקלין. בסוף 1950 עלה לישראל, ובשנים שלאחר מכן עבר הכשרה בקיבוץ בית השיטה, שירת בנח"ל בקיבוץ יפתח וגר זמן מה בקיבוץ אורים. בתקופה זו עבד במחלקה הטכנית של הקיבוץ המאוחד.

ב-1954 עבר להתגורר בקריית טבעון והחל ללמוד אדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. ב-1958, עם תום לימודיו, פתח משרד עצמאי בחיפה, וב-1961 עבר להתגורר בעיר, בבית דו-משפחתי מדורג, שתכנן בכרמל המערבי, על מדרון מעל נחל לוטם.

ב-1990 עבר להתגורר בירושלים, בבית שתכנן את שיפוצו בשכונת נחלאות.

שפירא היה נשוי לקארי ברקוביץ (נפטרה ב-1973), ולהם בן ושתי בנות. נישא בשנית לאדריכלית ונדי פולאן,[1] המכהנת כפרופסור לאדריכלות ובינוי ערים באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה.

ב-10 בספטמבר 2022 נפטר בקיימברידג'.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מעבודתו האדריכלית של שפירא היה תכנון בתי מגורים ללקוחות פרטיים, הן בתים חדשים והן שיפוץ בתים קיימים. לכן, אף כי תכנן עשרות בתים, רבות מעבודותיו אינן מפורסמות בציבור הרחב, אך סגנונו המיוחד ידוע בקרב אנשי מקצוע.[2] בצד בתים פרטיים תכנן גם מבנים ציבוריים אחדים, בהם בניין ספריית בית הספר "כרמל זבולון" ביגור (הושלם ב-1982) ושיפוץ בית הפקידות בזכרון יעקב, לשם הפיכתו למוזיאון העלייה הראשונה (הושלם ב-1998). בנוסף, הכין תוכניות אב ותוכניות בניין עיר ליישובים אחדים, בהם אכסאל, דבורייה, יפיע ויודפת.

רבים מהמבנים שתכנן מאופיינים בהעמדת אלמנטים ישרי-זווית בהסטה זה מזה, באופן שיוצר זוויות לא ישרות בחיבורים ביניהם. גם בשיפוץ בתים קיימים נקט בהסטת זוויות הקירות הפנימיים ויצר בדרך זו חללים לא מקבילים ולא שגרתיים. דוגמה לכך ניתן לראות במוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב, שבו הציב שני חללים רבועים "מסובבים" בתוך החלל המלבני של המבנה המקורי.

במקביל לעבודתו כאדריכל, עסק שפירא במשך למעלה משלושים שנים בהוראת המקצוע, תחילה בטכניון (1964–1969) ואחר כך בבצלאל (1969–2000). בהוראתו, כמו בעבודתו, שם דגש על מה שכינה "מעשה התכנון", תהליך היצירה, ולאו דווקא על התוצר הסופי. הוא נודע כמורה בעל השפעה רבה בקרב רבים מתלמידיו.[2] ב-1998 העניקה אגודת האדריכלים והמתכננים בישראל, לו ולעמיתו האדריכל ארטור גולדרייך, פרס הוקרה על תרומה ייחודית בתחום החינוך לאדריכלות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף הבית של ונדי פולאן
  2. ^ 1 2 אלכס וורד (עורך), שמעון שפירא עושה ארכיטקטורה, הוצאת מוזיאון ישראל, בשיתוף בצלאל וקרן ארטור גולדרייך, 2006, הקדמה, עמ' 10.