נחל לוטם
אפיק נחל לוטם במבט מערבה מגן החיות הלימודי חיפה | |
מידע כללי | |
---|---|
אורך | כ-3 ק"מ |
מוצא | גן האם מרכז הכרמל, חיפה |
יובלים | נחל התשבי |
שפך | הים התיכון באזור פארק הכט, חיפה |
מדינות באגן הניקוז | ישראל |
תוואי הנחל | |
נַחַל לוֹטֶם (בערבית: ואדי טאטר) הוא נחל אכזב היורד במדרונו המערבי של הר הכרמל. מוצאו של הנחל בגן האם, במרכז הכרמל שבחיפה, ומהלכו צפון-מערבה. אורכו של הנחל כ-3 ק"מ.[1]
תיאור כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוצאו של הנחל דרומית לגן החיות הלימודי חיפה, וצפונית לסניף מרכז של בית הספר הריאלי סמוך לבמה שבתחום גן האם בחיפה. הנחל מפריד בין שכונת כרמל מערבי לשכונת כרמל צרפתי ונשפך אל הים התיכון באזור פארק הכט. חלקו העליון של הנחל מתאפיין בעמק תלול, בעוד שחלקו התחתון שטוח יותר ועובר בקרבת השכונות קריית שפרינצק ושער העלייה. אל נחל לוטם מתחבר, לפני פנייתו מערבה, נחל תשבי.[1][2][3]
לאורכו של הנחל עובר שביל הליכה למטיילים שראשיתו, בגן האם וסופו בגן אופירה נבון שבשכונת שער העלייה (בסמוך לבית חולים 10). גישה רגלית נוספת אל הנחל נמצאת ברחוב דרך הים ליד בית מספר 102 בשכונת כרמל מערבי.[2][3]
פלורה ופאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפלורה של נחל לוטם מגוונת מאוד. בסקר שנערך בנחל לוטם על ידי החברה להגנת הטבע נספרו 61 מיני צמחים שונים, כשחלקם מוגנים, חלקם נטועים וחלקם פולשים.[3] להלן רשימתם החלקית:[4]
- צמחים מוגנים - אורן ירושלים, אלה ארצישראלית, אלון מצוי, אשחר רחב עלים, זית אירופי, חבצלת קטנת-פרחים, חוח עקוד, חצב מצוי, חרוב מצוי, יערה איטלקית, מרווה משולשת, נרקיס מצוי, סייפן התבואה, סתוונית היורה, עדעד כחול, ער אציל, קורנית מקורקפת, קטלב מצוי, רקפת מצויה.
- צמחים שאינם מוגנים אך גדלים באופן טבעי - אלת המסטיק, אספרג החורש, אשחר ארצישראלי, חוטמית זיפנית, חרצית עטורה, סירה קוצנית, פיגם מצוי, קידה שעירה, מיני לוטם שעל שמם נקרא הנחל (לוטם מרווני ולוטם שעיר).
- צמחים נטועים - אורן הצנובר, אקליפטוס המקור, ברוש מצוי, טקומית הכף, כליל החורש, מכנף נאה, שיח-אברהם מצוי, פיקוס התאנה.
- צמחים פולשים - אזדרכת מצויה, אילנתה בלוטית, חמציץ נטוי, טבק השיח, טיון דביק, כובע הנזיר, לנטנה ססגונית, פלפלון דמוי-אלה, פרקינסוניה שיכנית, קיקיון מצוי, שיטה כחלחלה.
הבדל בולט ניכר בין שני מדרונות הוואדי מבחינת הפלורה; המדרון הדרומי חשוף הרבה יותר לשמש במשך ימות השנה, בהשוואה למדרון הצפוני, ולכן מתאפיין בתכסית דלילה הרבה יותר.[5]
פאונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפאונה של נחל לוטם מורכבת ממינים רבים של פרוקי-רגליים, עופות ויונקים. ציפורי שיר מרכיבות את מרבית מחלקת העופות בנחל, אולם ניתן לפגוש גם דורסי יום ויונאים. להלן רשימת העופות בנחל לוטם המוצגים לפי סדרה:[4]
- ציפורי שיר - אדום-החזה, גדרון, דוחל שחור-גרון, דרור הבית, עורב אפור, עלווית חורף, פרוש מצוי, פשוש, קיכלי רונן, שחרור ומיני ירגזי, ירקון, נחליאלי, סבכי, ועורבני.
- יונאים - יונת הבית, צוצלת, תור צווארון.
- דורסי יום - בז מצוי, נץ מצוי, עקב חורף.
יחד עם זאת נצפו גם מיני עופות פולשים כגון מיני דררה ומיינה הודית.
מבין היונקים המצויים בנחל ניתן למנות את חזיר הבר, יערון גדול, קיפוד מצוי, שועל מצוי, שפן סלע, דורבן מצוי ותן זהוב. בעבר אף נצפתה בנחל גירית מצויה.[4]
אתרים בעלי עניין
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן מספר אתרים בעלי עניין אותם ניתן למצוא לאורך נחל לוטם[2][3][6]:
- תחנת שאיבה - מבנה שהוקם בשנות ה-50 של המאה ה-20 במטרה להזרים מים לחלקו העליון של נחל לוטם על מנת ליצור פארק עירוני. כיום נותרו בשטח מבנה התחנה וכן שרידי סכר שיצר בריכה קטנה.
- כבשן סיד - בור ששימש ליצור סיד עד ראשית המאה ה-20.
- חורשת ער אציל - חורש טבעי סבוך עם מקבץ גבוה של עצי ער אציל.
- גיא הזיתים - בוסתן וטרסות עתיקים בגדה הדרומית של הנחל, סמוך לצומת שבילים המוביל לגישה נוספת מדרך הים מספר 102.
- מערה - מערה קרסטית חצובה בסלע, ככל הנראה מהתקופה הביזנטית, ממוקמת בגדה הצפונית של הנחל בסמוך לגן אופירה נבון.
שמירת טבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו שאר הוואדיות הירוקים בחיפה, לנחל לוטם ישנו מעמד מוגן מתוקף חוק עזר עירוני של עיריית חיפה של שטח ציבורי פתוח, האוסר על בנייה בשטחו. למרות מעמד זה, הנחל אינו זוכה להגנה או לפיקוח כשל שמורת טבע, והוא הוזנח במשך שנים רבות. לחלקו העליון הוזרם ביוב, ולכל אורכו הצטברה אשפה שסולקה מהשכונות הסמוכות. רק בסביבות שנת 2000 יזם סניף חיפה של החברה להגנת הטבע מבצע ניקוי יסודי של הנחל, לרווחתם של המטיילים. ערכי הטבע בנחל עדיין סובלים מפגיעה קשה של מינים פולשים, בייחוד בחלקו העליון, אך גם בחלקיו האחרים: עצי אילנתה בלוטית שניטעו באזור בית הספר הריאלי, בסמוך למוצא הנחל, הפיצו את זרעיהם אל אפיק הנחל והשתלטו על חלקו העליון. בהמשך נתיב הנחל התבססו בתוך האפיק עצי פרקינסוניה שיכנית, אקליפטוס המקור, שיטה כחלחלה וכן לנטנה ססגונית וכובע הנזיר. רוב המינים הללו הגיעו לנחל מגינות הנוי של השכונות הסמוכות. כתוצאה מכך, הצמחייה בחלק ניכר של הנחל משקפת את אופנת הגינון מעשה ידי אדם הנהוגה בשכונות העיר, במקום שתשתמר בו הצמחייה הים-תיכונית הטבעית של הכרמל.[4]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאור מסלול נחל לוטם בבלוג Check In/Out
- תיאור נחל לוטם באתר החברה להגנת הטבע
- תיאור הנחל באתר משרד החינוך
- מסלול טיול בנחל לוטם - באתר inature.info
- מיכל ודוד כרמון, נחל לוטם: פרח, שפר הופעתך, באתר ynet, 27 באפריל 2005
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]