יפתח (קיבוץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יפתח
יפתח01.JPG
חזית חדר האוכל של הקיבוץ
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע ‎420‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 506 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.2%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 33°07′43″N 35°33′06″E / 33.1287426927212°N 35.5516405331327°E / 33.1287426927212; 35.5516405331327

בריכת השחיה של הקיבוץ
קיבוץ יפתח בשנת 1950.

יִפְתַּח הוא קיבוץ בגודל בינוני של התק"ם באזור הצפון ליד קריית שמונה וליד גבול ישראל-לבנון. הוא ממוקם בקצה הדרומי של רכס רמים שבהרי נפתלי, והוא משתייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ שוכן בסמוך למצודת ישע, על גבעה שטוחה בשולי בקעת קדש אל מול הלבנון. יפתח ממוקם ברום 430 מ', בק"מ 64 בכביש 886.

היישוב הוקם ב-18 באוגוסט 1948 על ידי חיילים משוחררים מארגון הפלמ"ח שהיו חברים בחטיבת יפתח, על שמה נקרא הקיבוץ.

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ יפתח שוכן באזור חורש טבעי של עצי אלון מצוי, אלון התבור, אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, שיזף ושקד. גבעת היישוב מוקפת במפרציה של בקעת-קדש ממנה נשקף נוף מרהיב של הרי-נפתלי, עמק החולה, החרמון והגולן. מדרום לקיבוץ מצויה שמורת נחל קדש. זהו קניון עמוק ותלול שהתהווה לאחר היווצרות העמק כתוצאה מפעילות קרסטית. נחל קדש מהווה יציאה יחידה מהבקעה והוא מתנקז לכיוון עמק החולה.

באזור קיבוץ יפתח אין מקורות מים והם מגיעים לבקעת קדש ולקיבוץ בקו של "מקורות", ממעיינות עינן שבעמק החולה ואביב, שבנחל דישון. הקיבוץ מוקף בקרקעות גירניות שהוכשרו לחקלאות. הקרקע החקלאית הצמודה לקיבוץ משמשת לגידול עצי פרי נשירים: נקטרינות, אגסים, תפוחים, קיווי וגפנים. בנוסף, לקיבוץ ישנן אדמות בעמק החולה המשמשות לגידולי שדה: תירס, כותנה, חיטה ובוטנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ יפתח הוקם בט"ו באב, 18 באוגוסט 1948, כיישוב משלט בעיצומה של מלחמת השחרור במהלך ההפוגה השנייה. מקימי הקיבוץ היו לוחמי פלמ"ח חברי הכשרות גבת ואשדות יעקב מתנועת הנוער העובד שהשתתפו במסגרת הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח בקרבות לשחרור מלכיה, צפת, נבי יושע, הגליל, לוד, רמלה והנגב. הפלמ"חניקים שלחמו לשחרור אזור זה ואיבדו בו חברים ביקשו לחזור ולהתיישב בו. קרבות מלכיה ונבי יושע היה גורליים, שכן מנעו את ניתוק אצבע הגליל ממדינת ישראל. הקיבוץ יוצר רצף התיישבותי ממצודת נבי יושע – למנרה – למשגב עם ועזר בעצם הקמתו לשמור על אצבע הגליל. בראשית דרכו עיבד הקיבוץ כ-3000 דונם פלחה והחזיק נגריה, לול ודיר כבשים[2]. אל הקיבוץ הצטרפו גם מספר יוצאי ארצות הברית מבתים מבוססים[3].

יפתח היה אחד הקיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מן הפילוג בקיבוץ המאוחד בשנים 1952-1953. בפברואר 1953 החליט הקיבוץ לעזוב את הקיבוץ המאוחד ולהצטרף לאיחוד הקיבוצים והקבוצות[3]. לאחר ערעור התקיים במאי 1953 משאל חברים שהכריע ברב של שלושה קולות על מעבר הקיבוץ לאיחוד הקבוצות והקיבוצים[4]. אנשי הקיבוץ המאוחד ערערו על זכות ההצבעה של כ-7 חברים שלא היו בעלי אזרחות ישראלית[5], אולם בינתיים החל איחוד הקיבוצים והקבוצות להזרים לקיבוץ הכשרות של אנשיה. בתגובה הזרימו גם אנשי הקיבוץ המאוחד הכשרות שלהם. בשלב זה זרמו למקום מאות אנשים כתגבורות של שני הצדדים ואנשי האיחוד הזמינו את המשטרה להוציא את כל הזרים מהקיבוץ. ב-31 במאי 1953 הובא כוח של כ-1,000 שוטרים אשר הוציא מהקיבוץ את כל הזרים[6]. בתחילת יוני הוסכם על דעת שני הצדדים להעביר את הנושא להכרעת ועדה של ההסתדרות בת חמישה חברים, בהם חיים גבתי ואברהם הרצפלד[7], וזו הכריעה סופית שהקיבוץ ישתייך לאיחוד. בעקבות זאת, בקשו חברי הקיבוץ המאוחד ביפתח להקים יישוב חדש בהרי נפתלי[8], אולם הם לבסוף עברו לקיבוץ גדות. את הקיבוץ עזבו כמחצית מחבריו ונותרו 45 חברים בלבד.

התנועה המאוחדת החלה לשלוח גרעיני התיישבות לקיבוץ כדי לעבות את אוכלוסייתו[9]. נוסף על כך נקלטו בקיבוץ גרעינים שהתחנכו בחברות נוער ביפתח. הקיבוץ גדל והתייצבה אוכלוסייתו. ביפתח בולט אופיו הישראלי מאוד של הקיבוץ לא רק מבחינה סטטיסטית, אלא גם באופיו וברוחו. מבחינה עדתית, יש ביפתח כחצי ממוצא אשכנזי וחצי ממוצא ספרדי.

קיבוץ יפתח סבל בשנות ה-50 וה-60 מהסתננויות מעבר לגבול של גנבים שקצרו בשדותיהם[10] ולקחו כבשים[11] ובקר[12] וכן ממעשי חבלה של הפת"ח[13].

החל משנת 1999 החלו בקיבוץ יפתח תהליכים של צמצום את המסגרת השיתופית והשוויונית ("הפרטה"), וכיום[דרושה הבהרה] הקיבוץ פועל על פי מודל רשת הביטחון. בשנת 2006 מוקמת בקיבוץ הרחבה קהילתית בשם בת-יפתח.

כלכלת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חקלאות: ענפים רבים היו ביפתח ונסגרו ביניהם: עדר כבשים, מכוורת, רפת, מדגה, פרדס, כרם, פלחה בנגב, גידול אירוס נצרתי, גידול תרנגולי הודו, ברווזים ואף צלופחים. בקיבוץ נמצא בית האריזה של תאגיד בראשית העוסק באריזה ובשיווק של פירות.
  • תעשייה: המפעל המוביל בקיבוץ יפתח הוא מפעל נטפים לייצור מערכות השקיה. המפעל הוא חלק מתשלובת "נטפים" בה שותפים גם הקיבוצים חצרים ומגל. בקיבוץ גם מחצבת שיש, מסגריה ובית-קירור. בין היתר היו בעבר מאפיה, מעבדה לתיקוני רדיו, מפעל לעיבוד שבבי ומדידות קרקע,
  • תיירות: צימרים

בין היתר רשמה יפתח שיאים ארציים בגידול פול (1949), שעורה (1963), חלב צאן (1957), כמו כן קצרה פרסים בתערוכת הפירות (1964, 1961) ובתערוכת הפרחים עבור אירוס נצרתי (1961).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יפתח בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]