לדלג לתוכן

יפתח (קיבוץ)

יפתח
חזית חדר האוכל של הקיבוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎420 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 605 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
בריכת השחייה של הקיבוץ
קיבוץ יפתח בשנת 1950

יִפְתַּח הוא קיבוץ של התק"ם (כיום התק"צ) באזור הצפון ליד קריית שמונה וליד גבול ישראל–לבנון. הוא ממוקם בקצה הדרומי של רכס רמים שבהרי נפתלי, והוא משתייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ שוכן בסמוך למצודת ישע, על גבעה שטוחה בשולי בקעת קדש אל מול הלבנון. יפתח ממוקם ברום 430 מ', בק"מ 64 בכביש 886.

היישוב הוקם ב-18 באוגוסט 1948, [3]ומציין את ט"ו באב תש"ח כיום הקמתו. מייסדיו היו חיילים משוחררים מחטיבת יפתח של הפלמ"ח, שעל שמה נקרא הקיבוץ.

קיבוץ יפתח שוכן באזור חורש טבעי של עצי אלון מצוי, אלון התבור, אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, שיזף ושקד. גבעת היישוב מוקפת במפרציה של בקעת-קדש ממנה נשקף נוף מרהיב של הרי-נפתלי, עמק החולה, החרמון והגולן. כ-1 קילומטר מצפון לקיבוץ נמצאת שמורת "נקיקי יפתח"[4]. באתר חניון ומסלול מסודר אל המעוק הקצר והאתגרי. המעוק נוצר מפעולת קארסט, שהיא המסה של הגיר באמצעות המים הזורמים בו בימות הגשמים. הנקיק חובר לערוץ ללא שם היורד אל עמק החולה. מדרום לקיבוץ מצויה שמורת נחל קדש. בשמורה קניון עמוק ותלול שהתהווה לאחר היווצרות העמק כתוצאה מפעילות קרסטית. נחל קדש מהווה יציאה יחידה מהבקעה והוא מתנקז לכיוון עמק החולה.

באזור קיבוץ יפתח אין מקורות מים והם מגיעים לבקעת קדש ולקיבוץ בקו של "מקורות", ממעיינות עינן שבעמק החולה ואביב, שבנחל דישון. בעבר הגיעו המים ממעין כפר קדש[5], זורמים בגרביטציה עד למרגלות הקיבוץ משם נשאבו לצינור עד לקיבוץ. עם השנים יבש המעין. הקיבוץ מוקף בקרקעות גירניות שהוכשרו לחקלאות. הקרקע החקלאית הצמודה לקיבוץ משמשת לגידול עצי פרי נשירים: נקטרינות, אגסים, תפוחים, קיווי וגפנים. בנוסף, לקיבוץ ישנן אדמות בעמק החולה המשמשות לגידולי שדה: תירס, כותנה, חיטה ובוטנים.

קיבוץ יפתח הוקם ב-18 באוגוסט 1948, יומיים לאחר העלייה לקרקע חל ט"ו באב, והיישוב אימץ חג זה כיום העלייה על הקרקע.[דרוש מקור] הקיבוץ עלה כיישוב משלט בעיצומה של מלחמת העצמאות במהלך ההפוגה השנייה. מקימי הקיבוץ היו לוחמי פלמ"ח חברי הכשרות גבת ואשדות יעקב מתנועת הנוער העובד שהשתתפו במסגרת הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח בקרבות לשחרור מלכיה, צפת, נבי יושע, הגליל, לוד, רמלה והנגב. הפלמ"חניקים שלחמו לשחרור אזור זה ואיבדו בו חברים ביקשו לחזור ולהתיישב בו. קרבות מלכיה ונבי יושע היו גורליים, שכן מנעו את ניתוק אצבע הגליל ממדינת ישראל. הקיבוץ יוצר רצף התיישבותי ממצודת נבי יושע – למנרה – למשגב עם ועזר בעצם הקמתו לשמור על אצבע הגליל. בראשית דרכו עיבד הקיבוץ כ-3,000 דונם פלחה והחזיק נגרייה, לול ודיר כבשים[6]. אל הקיבוץ הצטרפו גם מספר יוצאי ארצות הברית מבתים מבוססים[7].

קיבוץ יפתח בפילוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפתח היה אחד הקיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהפילוג בקיבוץ המאוחד בשנים 19521953. בפברואר 1953 החליט הקיבוץ לעזוב את הקיבוץ המאוחד ולהצטרף לאיחוד הקיבוצים והקבוצות[7]. לאחר ערעור התקיים במאי 1953 משאל חברים שהכריע ברוב של שלושה קולות על מעבר הקיבוץ לאיחוד הקבוצות והקיבוצים[8]. אנשי הקיבוץ המאוחד ערערו על זכות ההצבעה של כ-7 חברים שלא היו בעלי אזרחות ישראלית[9], אולם בינתיים החל איחוד הקיבוצים והקבוצות להזרים לקיבוץ הכשרות של אנשיו. בתגובה הזרימו גם אנשי הקיבוץ המאוחד הכשרות שלהם. בשלב זה זרמו למקום מאות אנשים כתגבורות של שני הצדדים ואנשי האיחוד הזמינו את המשטרה להוציא את כל הזרים מהקיבוץ. ב-31 במאי 1953 הובא כוח של כ-1,000 שוטרים אשר הוציא מהקיבוץ את כל הזרים[10]. בתחילת יוני הוסכם על דעת שני הצדדים להעביר את הנושא להכרעת ועדה של ההסתדרות בת חמישה חברים, בהם חיים גבתי ואברהם הרצפלד[11], וזו הכריעה סופית שהקיבוץ ישתייך לאיחוד. בעקבות זאת, ביקשו חברי הקיבוץ המאוחד ביפתח להקים יישוב חדש בהרי נפתלי[12], אולם הם לבסוף עברו לקיבוץ גדות. את הקיבוץ עזבו כמחצית מחבריו ונותרו 45 חברים בלבד.

היסטוריה - המשך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה המאוחדת החלה לשלוח גרעיני התיישבות לקיבוץ כדי לעבות את אוכלוסייתו[13]. נוסף על כך נקלטו בקיבוץ גרעינים שהתחנכו בחברות נוער ביפתח. הקיבוץ גדל והתייצבה אוכלוסייתו. ביפתח בולט אופיו הישראלי מאוד של הקיבוץ לא רק מבחינה סטטיסטית, אלא גם באופיו וברוחו. מבחינה עדתית, יש ביפתח כחצי ממוצא אשכנזי וחצי ממוצא ספרדי.

ב-1974 נחנך בקיבוץ חדר אוכל חדש בתכנונו של האדריכל חיליק ערד. הבניין תוכנן באופן שבו פתחי החלונות כולם נקבעו במיקומים מוגנים במטרה להגן ככל הניתן על השוהים בבניין בעת הפגזה מכיוון לבנון. כיום משמש אולם האוכל לאירועים קהילתיים לעת-מצוא, לאחר שחדר האוכל הפסיק את פעילותו בתחילת שנות ה-2000. בספרייה שהייתה ממוקמת בקומת הקרקע פועל כיום כל-בו.

החל משנת 1999 החלו בקיבוץ יפתח תהליכים של צמצום המסגרת השיתופית והשוויונית ("הפרטה"), והחל משנת 2002 הקיבוץ פועל על פי מודל רשת הביטחון, וכמו הרבה קיבוצים שעברו הפרטה מתחלק לשתי אגודות, אגודה שיתופית ואגודה קהילתית. חברי הקיבוץ "הישן" משתייכים לאגודה השיתופית והנקלטים החדשים שהתקבלו בסטטוס של חברים ב"עצמאות כלכלית" משתייכים לאגודה הקהילתית. בשנת 2006 מוקמת בקיבוץ הרחבה קהילתית בשם בת-יפתח. החל משנת 2020 עובר הקיבוץ תהליך של איחוד סטטוסים, וכל התושבים יהיו במעמד אחד.

הקיבוץ במלחמות ישראל וביניהן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור הקיבוץ עלה לקרקע במהלך מלחמת העצמאות וכחלק מהמאמץ ליצוב קו הגבול. בשנות ה-50 וה-60 סבל הקיבוץ מהסתננויות מעבר לגבול של גנבים שקצרו בשדותיהם[14] ולקחו כבשים[15] ובקר[16] וכן ממעשי חבלה של הפת"ח[17].

בשנות ה-70, כאשר האזור ובעיקר קרית שמונה, סבלו מירי קטיושות, נפלו כמה רקטות גם בסביבות הקיבוץ.

יפתח במלחמת חרבות ברזל: ב-8.10.2023, קיבלו תושבי הקיבוץ הוראה להתפנות מהישוב, זאת בהתאם להוראת הממשלה (שהתקבלה בדיעבד) בנושא[18] החלטת הממשלה חלה על תושבי הקיבוץ מאחר והיא מתייחסת לישובים עד מרחק 2 ק"מ, והקיבוץ נמצא במרחק 1.1 ק"מ בקו אויר מגבול לבנון. מרבית התושבים התפנו לבית המלון בקיבוץ גינוסר.

כלכלת הקיבוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקלאות: הקיבוץ מחזיק במטע גדול המשתרע על 550 דונם. נכון ל-2023 השטח מחולק למיני פירות שונים: 170 דונם אגס; 150 דונם אגס "נאשי" (אגס יפני. זה הוא מטע ה"נאשי" הגדול ביותר בארץ. כ-80% מזן זה גדל ביפתח); 160 דונם נקטרינה ואפרסק; 30 דונם מישמש ו-40 דונם אבוקדו (המטע הגבוה בישראל). בנוסף, יש עוד 260 דונם של כרם יין בשותפות עם יקב הרי הגליל. בקיבוץ נמצא בית האריזה של תאגיד בראשית, העוסק באריזה ובשיווק של פירות. קיבוץ יפתח שותף בתאגיד יחד עם קבוצה גדולה של ישובי הגליל.

נקיקי יפתח

מאז ייסודו התנסה קיבוץ יפתח בענפי חקלאות רבים ושונים בחיפושיו אחר המתאימים למיקומו ולקרקעות שלו. רוב הענפים האלה לא הוכיחו את עצמם ונסגרו. עם זאת, רשם הקיבוץ במהלך השנים שיאים ארציים בכמה ענפים חקלאיים: בגידול פול (1949), שעורה (1963) וחלב צאן (1957). כמו כן קצר הקיבוץ פרסים בתערוכת הפירות (1964, 1961) ובתערוכת הפרחים עבור אירוס נצרתי (1961).

תעשייה: המפעל המרכזי בקיבוץ יפתח הוא מפעל נטפים לייצור טפטפות ומערכות השקיה. המפעל הוא חלק מתשלובת "נטפים" בה היו שותפים גם הקיבוצים חצרים ומגל. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 מכר הקיבוץ את שארית אחזקותיו בחברה. נטפים ממשיך להעסיק עשרות עובדים באתר התשלובת בקיבוץ יפתח.

במהלך מלחמת שלום הגליל התגלה בשטחי הקיבוץ מרבץ אבן שיש. בעקבות הגילוי הוקם במקום מפעל "שיש קיבוץ יפתח". לאחר כ-20 שנות פעילות נמכר המפעל ולאחר מכן נסגר. כיום נמצא במקום מפעל "אבני יסוד"[19] העוסק בשיווק אבן טבעית וביבוא של שיש ואבן. בקיבוץ גם מסגריה ובית-קירור.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יפתח בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ יפתח- קהילנט, באתר www.yiftah.org
  4. ^ שמורת נקיקי יפתח – iNature, באתר inature.info
  5. ^ כפר קדס
  6. ^ ימימה טשרנוביץ, יפתח, דבר, 20 באפריל 1950; המשך
  7. ^ 1 2 משק יפתח לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, דבר, 27 בפברואר 1953;המשך
  8. ^ קיבוץ יפתח לאיחוד הקבוצות והקיבוצים, דבר, 13 במאי 1953
  9. ^ המרכז החקלאי, פרשת יפתח לאור העובדות, דבר, 28 ביוני 1953
  10. ^ הקיבוץ המאוחד מאשים את ראש הממשלה והמשטרה, דבר, 1 ביוני 1953
    הוצאו כל הזרים מיפתח, דבר, 1 ביוני 1953
    המשטרה פינתה הזרים מיפתח, דבר, 1 ביוני 1953
    זכות הגדרה עצמית למשק יפתח, דבר, 1 ביוני 1953
  11. ^ מפ"ם מקבלת הכרעת ההסתדרות בשאלת יפתח, דבר, 5 ביוני 1953
  12. ^ חברי הקבה"מ יעזבו את משק יפתח, דבר, 15 ביוני 1953
  13. ^ שמונה שנים למשק יפתח, דבר, 19 באוגוסט 1956
  14. ^ נשים מלבנון קצרו בשדות יפתח, דבר, 19 במרץ 1959
  15. ^ מסתננים מלבנון גנבו 44 כבשים, דבר, 7 באוגוסט 1959
  16. ^ מחצית העדר של משק יפתח נגנב ע"י מסתננים מלבנון, דבר, 26 באפריל 1962
  17. ^ מעשה החבלה בקיבוץ יפתח, דבר, 3 ביוני 1965
  18. ^ [file:///C:/Users/User/AppData/Local/Microsoft/Windows/INetCache/IE/DNVOXS31/2_4238d56d-c9a7-ee11-8162-005056aa4246_11_20360[1].pdf מידע על מפונים ומתפנים מגבול הצפון במלחמת חרבות ברזל.]
  19. ^ ראו אתר החברה