ז'נין הניס-פלאסחארט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'נין הניס-פלאסחארט
Jeanine Hennis-Plasschaert
ז'נין הניס-פלאסחארט, 2015
ז'נין הניס-פלאסחארט, 2015
לידה 7 באפריל 1973 (בת 51)
הירלן
מדינה הולנד
השכלה אנטוניוסקולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה
שרת ההגנה של הולנד
5 בנובמבר 20124 באוקטובר 2017
(4 שנים ו־47 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הניס-פלאסחארט עם שרת ההגנה הגרמנית אורסולה פון דר ליין, 2016
קבלת פנים מלכותית לכבודה של הניס-פלאסחארט בעת ביקורה בפנטגון. לידה עומד מזכיר ההגנה צ'אק הייגל

ז'נין הניס-פלאסחארטהולנדית: Jeanine Hennis-Plasschaert; נולדה ב-7 באפריל 1973) היא פוליטיקאית הולנדית המכהנת כנציגתו המיוחדת של מזכ"ל האו"ם למשימת הסיוע של האומות המאוחדות בעיראק, מאז נובמבר 2018. הניס-פלאסחארט כיהנה כשרת ההגנה של הולנד משנת 2012 עד אוקטובר 2017. היא האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה. הניס-פלאסחארט הייתה חברה בפרלמנט האירופי מטעם הולנד במשך שש שנים, מ-2004 ועד 2010 ולאחר מכן היא הייתה לחברה בבית הנבחרים של הולנדבית התחתון ההולנדי) עד לבחירתה לתפקיד שרת ההגנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'נין הניס-פלאסחארט נולדה בשם ז'נין פלאסחארט ב-7 באפריל 1973 בהירלן, העיר הרביעית בגודלה במחוז לימבורג. היא למדה בבית ספר תיכון בעיר בשם גאודה ולאחר מכן למדה באקדמיה באוטרכט.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא הצטרפה לפוליטיקה בשנת 2000. ב-2004 נבחרה הניס-פלאסחארט לפרלמנט האירופי מטעם מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה. במהלך כהונתה בפרלמנט האירופי הניס-פלאסחארט הייתה חברה בוועדת התחבורה והתיירות. היא גם הייתה חברה במשלחת של האיחוד האירופי לרומניה וחברה בוועדה הפרלמנטרית לענייני טורקיה. בשנת 2010 ניצחה מפלגתה בבחירות והניס-פלאסחארט נבחרה לבית הנבחרים של הולנד.

בבחירות הכלליות שנערכו בהולנד ב-12 בספטמבר 2012, זכתה מפלגתה שוב ואף הגדילה את כוחה בבית הנבחרים ל-41 מושבים. ראש ממשלת הולנד מארק רוטה מינה אותה לתפקיד שרת ההגנה. מינוי זה היה להיסטורי בהולנד, זאת מכיוון שהיא האישה הראשונה לכהן בתפקיד זה. עם כניסתה לתפקיד התפרסמה במשפט "זה לא משנה אם יש לך בולבול או לא", והכחישה את התפיסה כי לנשים יש דרך מסוימת לעסוק בפוליטיקה וכי הן חוות חוויה משותפת מעצם היותן נשים. "אני לא חושבת שקציני הצבא שאנחנו עובדות עמם מסתכלים עלינו באופן שונה מעל גבר", אמרה[1].

ב-20 במאי 2014 נועדה הניס-פלאסחארט עם שר הביטחון הישראלי משה יעלון. השניים חתמו על מזכר הבנות בין המוסדות הביטחוניים של ישראל והולנד[2]. השניים דיברו על השתתפות אזרחי אירופה והולנד בפרט במלחמת האזרחים בסוריה[3].

ביולי 2016 פורסם כי הניס-פלאסחארט תמכה בגיוס חובה של אזרחי הולנד לכוחות המזוינים של הולנד. הניס-פלאסחארט תמכה בנוסף בהרחבת גיוס החובה לנשים[4].

עמדותיה מזוהות עם עמדותיה של הברית של ליברלים ודמוקרטים באירופה.

בשנת 2017 פרסמה "מועצת הבטיחות ההולנדית" דו"ח המדגיש כישלונות חמורים במשרד ההגנה סביב תקרית מרגמה במאלי. הניס-פלאסחארט הודיעה על התפטרותה לאחר דיון בבית הנבחרים ב-3 באוקטובר, ומסרה את התפטרותה למחרת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניס-פלאסחארט נשואה לאריק ג'אן-הניס ולהם ילד חורג אחד. מתגוררת כיום בכפר בשם Nederhorst den Berg.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'נין הניס-פלאסחארט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]