הקאות יתר בהיריון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Idan2 (שיחה | תרומות)
62 עריכות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Hyperemesis gravidarum"
(אין הבדלים)

גרסה מ־12:33, 26 בנובמבר 2017

הקאות יתר בהריון (Hyperemesis Gravidarumֿ: חולי הריוני קיצוני) הוא סיבוך הריוני המאופיין על ידי בחילות והקאות מרובות [1] הקאות יתר בהריון נבדלות  מבחילות בוקר ונחשבות כמצב חמור יותר. [1] הקאות יתר בהריון מוגדרות כיותר משלושה פרקי הקאות ביום, ירידה במשקל של 5% או 3 קילוגרמים וקטונים נוחכים בשתן [3

הגורמים המדויקים של הקאות יתר בהריון לא ידועים. גורמי הסיכון להקאות מרובות כוללים הריון ראשון, הריון מרובה, השמנת יתר, היסטוריה משפחתית של הקאות יתר בהריון, מחלות טרופובלסטיות והפרעות אכילה.[2]   באבחנת הקאות יתר בהריון נדרשת אבחנה מבדל לשלול סיבות אחרות לתסמינים כמו זיהום בדרכי השתן ויתר פעילות של בלוטת התריס .

טיפול ראשוני בהקאות יתר כולל שתיה מרובה והימנעות ממזונות קשים לעיכול. המלצות לתזונה ללוקות בהקאות יתר כוללות משקאות אלקטרוליטים ,תימין ודיאטה עשירה בחלבונים.[3] במקרים מסויימים נדרש עירוי נוזלים תוך ורידי להתמודדות עם התייבשות. טיפול תרופתי נבחר הינו פירידוקסין או מטוקלופראמיד . Prochlorperazine, dimenhydrinate, או ondansetron  אם אלה לא מועילים. אשפוז עשוי להידרש עם החמרה במצב.

בעוד שהקשר בין הקאות להריון מתואר החל  2,000 לפני הספירה, המקרה הראשון של הקאות יתר בהריון תועד ב-1852 על ידי אנטואן דובואה.[4] בעוד שהקאות בהריון שחיכות מאוד בקרב נשים בהריון הקאות מרובות  משפיעות על כ 0.3–2.0% של נשים בהריון.[5] בעבר מוות מסיבוכים של הקאות מרובות היה נפוץ אך כיום טיפול בעזרת טיפול רפואי מקרי המוות הם נדירים מאוד.[6][7] הסיכון להפלה בקרב המושפעות מהקאות יתר נמוך. אך סיכון גבוה יותר של לידה מוקדמת.

תסמינים

מקרים של הקראות מרובות עשויים לגרום לתסמינים הבאים:[8]

הסימפטומים יכולים החמיר כתוצאה מרעב ועייפות.[10] אנשים רבים עם הקאות מקובות מאוד רגישים לריחות בסביבה, ריחות מסוימים עשויים להחמיר את הסימפטומים. 

הקאות יתר נוטות להופיע בשליש הראשון של ההריון[11] , ונמשכות םרק זמו נשמעותי יותר מאשר בחילות בוקר. בעוד שרוב הנשים יחוו הקלה כמעט מוחלטת של בחילות בוקר סמוך לתחילת השליש השני של ההריון, חולי הקאות מרובות עשוית לחוות תסמינים חמורים עד  לידת  התינוק ולעיתים אף לאחר הלידה.[12]

אחוז קטן מחולי הקאות מרובות מקים לעיתים נדירות אך עדיין חשים בבחילות ושאר הסימפטומים של הקאות מרובות.[דרוש מקור]

גורמים

קימות מספר תאוריות לגביי הגורמים להקאות מרובות, אך הגורם למחלה נשאר שנוי במחלוקת. ההשערה הרווחת הינה שהקאות מרובות נגרמות כתוצאה משילוב של גורמים שעשויים להשתנות בין נשים הכוללים בין היתר מרכיבים גנטיים. נשים עם היסטוריה של הקאות מרובות נוטות לפתח את המחלה.[13]

גורם אחד המשפיעה על הקאות מרובות הוא תגובת נגד לשינויים הורמונליים בהריון, בפרט רמות גבוהות של בטא גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG).[14][15] תיאוריה זו מסבירה מדוע הקאות מרובות הכי שכיחות בשליש הראשון של ההריון (בדרך כלל סביב 8-12 שבועות של הריון), שבהם רמת hCG הגבוהה ביותר . השערה נוספת על הגרום להקאות מרובות הינו עליה ברמת אסטרוגנים בקרב האם (גורם להפחתת תנועתיות מעיים קיבה, המוביל לבחילות/הקאות).

פאטופיזיולוגיה

בחיחלות בוקר

למרות ההבנה החסרה של הפתופיזיולוגיה של הקאות מרובות בהריון התקבלה התיאוריה כי רמות של hCG הקשורות להקאות. כמו כן גם לפטין עשוי להיות מעורב במנגנון המחלה.[16]

תהליכים פאטופיזיולוגיים המעורבים מסוכמים בטבלא הבאה:

מקור גורם הפתופיזיולוגיה
hCG
השליה
  • ירידה בתנועתיות מערכת העיכול
  • אנזימי כבד גבוהים
  • ירידה ברמת הלחץ של שריר הסוגר התחתון של הוושט
  • עלייה בהורמוני מין במערכת הדם הפורטליתשגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.
מערכת העיכול Helicobacter pylori פעילות מוגברת רמות במחזורשגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.

אבחון

אבחון הקאות יתר בהריון נחשב לאבחון של הוצאה מן הכלל  . הקרות יתר בהריון עשויות להיות קשורות בבעיות רציניות אצל האם או התינוק, כגון Wernicke של אנצפלופתיה, קרישה, נוירופתיה פריפרית.[17]

נשים החוות הקאות יתר בהריון לעיתים קרובות מיובשות ונוטות לרדת במשקל למרות מאמצים לאכול.שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי. לרוב הקאות מרובות יחלו מהשבוע ה עשרים ושתיים של ההריון.שגיאת ציטוט: תג ה־<ref> הפותח פגום או בעל שם שגוי.

אבחנה מבדלת

רשימת אבחנות מבדילות בכדי לשלול סיבות אחרות:

בדיקות

בדיקות שחיכות כוללות רמת אוריאה ניטרוגן בדם (BUN), אלקטרוליטים, תפקודי כבד, בדיקת שתן, ותפקודי בלוטת התריס. בדיקות המוטאולוגיות כוללות רמות המטוקריט. . סריקת אולטרסאונד עשויה להיות נחוצה לבדיקת מצב הריוני ושלילת מולה.[18]

ניהול

הקו הראשוני לטיפול הוא שתיית נוזלים ואכילת מזון קל לעיכול.[19] בשל החשש  להתייבשות חמורה וסיבוכים אחרים, הקאות יתר בהריון מטופלות כמקרה חרום. במידה ואמצעיי תזונה שמרניים נכשלים טיפולים נרחבים הכוללים שימוש בתרופות ועירוי נוזלים עשויים להידרש. אם בעקבות הקאות מרובות תזונה אוראלית אינה מספקת, תמיכה תזונתית תוך ורידית עשויה להיות נחוצה.בנשים הדורשות אישפוז עשויה להיעשות שימוש בגרביים אלסטיות או בהפרין עשוי לשמש כאמצעי כדי למניעת היווצרות של קריש דם.

עירוי נוזלים תוך ורידי

עירוי נוזלים מכיל לעיתים קרובות תוספות אלקטרוליטים משום שהקאות חוזרות ונשנות מובילות למחסור באלו. כמו כן, תוספי תיאמין (ויטמין B1) עשויים להינתן במטרה להפחית את הסיכון של Wernicke של אנצפלופתיה.[20] רמת ויטמינים Aו B נוטה לפחות שבועיים מתחילת ההקאות וגם אלה נדרשים להוספה ומעקב.

לאחר השלמת טיפוליי עירוי המעבר לתזונה אוראלית הדרגתי וניתן במנות קטנות. לאחר טיפול בהתייבשות, הטיפול מתמקד בניהול התסמינים כדי לאפשר צריכה נורמלי של מזון. עם זאת, התייבשות והידרציה עשויים להתרחש באופן מחזורי הדורש כתוצאה טיפול מתמשך. טיפול ביתי זמין בצורה של קטטר פריפיראלי עבור הידרציה ותזונה .[21] 

תרופות

מספר אנטיאנמטיים הינם יעילים ובטוחים בשימוש בהריון כולל: פירידוקסין/doxylamine, אנטיהיסטמינים (כמו דיפנהידרמין), phenothiazines (כגון promethazine).[22] אלו לא ידועים יכעדיפים אחת על השני לשיפור בחילות או הקאות. עדויות מוגבלות שפורסמו בניסויים קליניים מעידים על היעילות של טיפול תרופתי להקאות יתר בהריון

בעוד ש פירידוקסין/דוקסילאמין, שילוב של ויטמין B -6 ו doxylamine, יעיל בבחילות והקאות של הריון,[23] יש שהטילו ספק את האפקטיביות  בעבור הקאות יתר בהריון.[24] Ondansetron עשוי להיות מועיל, עם זאת, ישנם חששות לגבי  השפעתו על שפה שסועה,[25] ,קימים מעט נתונים באיכות גבוהה  נעשה שימוש גם במטוקלופראמיד .[26] עדויות למועילות של קורטיקוסטרואידים חלשות, ישנם מספר ראיות כי שימוש בסטרואידיםאצל נשים בהריון עשוי להעלות במעט את הסיכון של שפה שסועה אצל התינות ועלול לדכא את פעילות בלוטת יותרת הכליה.[27] עם זאת, הידרוקורטיזון ו - prednisolone מנוטרלים בשיליה ושימוש בהם יעשה לאחר 12 שבועות הריון.

תמיכה תזונתית

נשים שאינם מגיבות לטיפולי תרופתי ועירוי בנוזליםעשויים לדרוש תמיכה תזונתית. חולים עשוים לקבל הזנה תוך ורידית באמצעות קטטר או הזנה פנימית בעזרת צינור נאזוגסטרי. יש רק מוגבל ראיות מניסויים לתמוך בשימוש של ויטמין B6 לשפר את התוצאה. היפרלימנישן עשוי להיות נחוץ במקרים מסוימים כדי לאפשר עליה במשקל. רופא עשוי לרשום גם ויטמין B1 (כדי למנוע Wernicke של אנצפלופתיה), ותוספי חומצה פולית .

רפואה אלטרנטיבית

שימוש בג ' ינג 'ר הינו המלצה רווחת ללשימוש על ידי נשים בהריון אך ראיות ליעילותו מוגבלות.מספר מחקרים מחקרים שנעשה לאחרונה תומכים ביעילותו של ג' ינג ' ר כ פלצבו אך גם קימות עדויות לתופעות לוואי לשימוש בגינגר, גופניים ורגשיים.


סיבוכים

אישה בהריון

אם הקאות בהריון אינן מטופלות כראוי סיבוכים הכוללים: אנצפלופתיה, אי ספיקת כליות, מרכז פנימי בגשר המוח myelinolysis, קרישה, ניוון שרירים, תסמונת מלורי-וייס דמעות, היפוגליקמיה, צהבת, תת-תזונה, pneumomediastinum, תמס שריר, deconditioning, פקקת ורידים עמוקה, תסחיף ריאתי, קריעה בטחול,היצרות של העורקים המוחיים. דיכאון וPTSD [28] הם סיבוכים משניים נפוצים של הקאות מרובות בהריון .

עובר

השפעת הקאות מרובות על העובר נובעות בעיקר בשל חוסר איזון אלקטרוליטי של האם.[29] עוברים של נשים עם הקאות חמורות בהריון שצוברות פחות מ-7 ק "ג במהלך ההריון נוטים להיות בעלי  משקל לידה נמוך יחסית ולהיוולד לפני שבוע 37 להריון. לעומת זאת, תינוקות של נשים עם הקאות יתר בהריון שצברו במשקל  יותר מ-7 ק " ג לא מציגים הבדל יחסית לאמהות שלא לקו בהקאות מרובות.[30] לא קיים הבדל משמעותי בשיעור המוות אצל תינוקות שנולדו לאמהות שלקו בהקאות מרובות לעומת תינוקות שנולדו לאמהות שלא לקו בכך. ילדים שנולדו לאמהות הקאות בהריון שלא טופלו מאובחנים פי ארבע באבחונים נוירו התנהגותיים.[31]

אפידמיולוגיה

הקאות בהריון הוא מצב שכיח המשפיע על כ-50% של נשים בהריון, כאשר25% חשות בחילות.[32] עם זאת, השכיחות של הקאות יתר בהריון היא רק %0.3–1.5%. לאחר לידה מוקדמת הקאות יתר בהריון הן סיבת האשפוז השחיכה ביותר לנשים בהריון במחצית הראשונה של ההריון. גורמים כגון זיהום מהליקובקטר פילורי, עלייה ברמת הורמון בלוטת התריס , הריון בגיל מוקדם, מדד מסת הגוף נמוך לפני הריון, הריונות מרובים, מולה והיסטוריה של הקאות יתר בהריון נקשרו עם התפתחות של הקראות יתר בהריון.


היסטוריה

תלידומיד ניתן בעבר לטיפול בהקאות יתר באירופה עד שהכירו כי תלידומיד הוא טטרולוגי והינו גורם לפקומליה בוולדים.[33]

אטימולוגיה

Hyperemesis gravidarum הוא מהיוונית, Hyper, כלומר מוגזם,  emesis, כלומר הקאות. מלטינית gravidarum,צורת יחוס נשית ברבים, אשר במקרה זה משמעותו שם שם עצם "בהריון [אישה]". לכן, hyperemesis gravidarum אומר "יהקאות יתר של נשים בהריון".

מקרים בולטים

הסופרת שרלוט ברונטה מוערכת שסבלה מהקאות יתר בהריון. שרלוטה ברונטה נפטרה בשנת 1855 בעודה בחודש רביעי של הריון, במהלך הריונה סבלה הקאות ובחילות חמורות ולא היתה מסוגלת לסבול מזון ואפילו מים.[34]

קתרין הדוכסית של קיימברידג',אושפזה בעקבות הקאות יתר במהלך ההריון הראשון שלה,וטופלה בהריונה השני במחלה דומה.[35][36]

זמרת הסאטרדייז פרנקי ברידג סבלה מהקאות יתר בהריון במהלך ה במהלך ההריון השני.[37]

המלצות

תבנית:Reflist

קישורים חיצוניים

  1. ^ 1 2 "Management of hyperemesis gravidarum". Drug Ther Bull. 51 (11): 129–9. בנובמבר 2013. doi:10.1136/dtb.2013.11.0215. PMID 24227770. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Ferri, Fred F. (2012). Ferri's clinical advisor 2013 5 books in 1 (1st ed.). Elsevier Mosby. p. 538. ISBN 9780323083737. אורכב מ-המקור ב-2015-12-08. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  3. ^ Gabbe, Steven G. (2012). Obstetrics : normal and problem pregnancies (6th ed.). Elsevier/Saunders. p. 117. ISBN 9781437719352. אורכב מ-המקור ב-2015-12-08. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  4. ^ Davis, Christopher J. (1986). Nausea and Vomiting : Mechanisms and Treatment. Springer. p. 152. ISBN 9783642704796. אורכב מ-המקור ב-2015-12-08. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  5. ^ Goodwin, TM (בספטמבר 2008). "Hyperemesis gravidarum". Obstetrics and gynecology clinics of North America. 35 (3): 401–17, viii. doi:10.1016/j.ogc.2008.04.002. PMID 18760227. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Kumar, Geeta (2011). Early Pregnancy Issues for the MRCOG and Beyond. Cambridge University Press. p. Chapter 6. ISBN 9781107717992. אורכב מ-המקור ב-2015-12-08. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  7. ^ DeLegge, Mark H. (2007). Handbook of home nutrition support. Sudbury, Mass.: Jones and Bartlett. p. 320. ISBN 9780763747695. אורכב מ-המקור ב-2015-12-08. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  8. ^ "Emergency management of hyperemesis gravidarum". Emergency Nurse. 20 (4): 24–8. 2012. doi:10.7748/en2012.07.20.4.24.c9206. PMID 22876404.
  9. ^ "The role of TSH receptor antibodies in the management of Graves' disease". European Journal of Internal Medicine. 22 (3): 213–6. 2011. doi:10.1016/j.ejim.2011.02.006. PMID 21570635.
  10. ^ Carlson, Karen J., MD; Eisenstat, Stephanie J., MD; Ziporyn, Terra (2004). The New Harvard Guide to Women's Health. Harvard University Press. pp. 392–3. ISBN 0-674-01343-3.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)CS1 maint: Multiple names: authors list (link)
  11. ^ Ahmed KT, Almashhrawi AA, Rahman RN, Hammoud GM, Ibdah JA; Almashhrawi; Rahman; Hammoud; Ibdah (בנובמבר 2013). "Liver diseases in pregnancy: diseases unique to pregnancy". World J Gastroenterol. 19 (43): 7639–46. doi:10.3748/wjg.v19.i43.7639. PMC 3837262. PMID 24282353. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  12. ^ "Do I Have Morning Sickness or HG?". H.E.R. Foundation. אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2012. נבדק ב-6 בדצמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  13. ^ "Familial aggregation of hyperemesis gravidarum". American Journal of Obstetrics and Gynecology. 204 (3): 230.e1–7. 2011. doi:10.1016/j.ajog.2010.09.018. PMC 3030697. PMID 20974461.
  14. ^ Cole, LA (באוגוסט 2010). "Biological functions of hCG and hCG-related molecules". Reproductive biology and endocrinology. 8 (102): 102. doi:10.1186/1477-7827-8-102. PMC 2936313. PMID 20735820. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ Hershman JM (ביוני 2004). "Physiological and pathological aspects of the effect of human chorionic gonadotropin on the thyroid". Best Pract. Res. Clin. Endocrinol. Metab. 18 (2): 249–65. doi:10.1016/j.beem.2004.03.010. PMID 15157839. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Aka N, Atalay S, Sayharman S, Kiliç D, Köse G, Küçüközkan T; Atalay; Sayharman; Kiliç; Köse; Küçüközkan (2006). "Leptin and leptin receptor levels in pregnant women with hyperemesis gravidarum". The Australian & New Zealand journal of obstetrics & gynaecology. 46 (4): 274–7. doi:10.1111/j.1479-828X.2006.00590.x. PMID 16866785.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  17. ^ Sheehan, P (בספטמבר 2007). "Hyperemesis gravidarum—assessment and management" (PDF). Australian Family Physician. 36 (9): 698–701. PMID 17885701. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-06-06. {{cite journal}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  18. ^ Evans, Arthur T., ed. (2007). Manual of obstetrics (7th ed.). Wolters Kluwer / Lippincott Williams & Wilkins. pp. 265–8. ISBN 9780781796965. אורכב מ-המקור ב-2017-09-11. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  19. ^ Office on Women's Health (2010). "Pregnancy Complications". U.S. Department of Health and Human Services. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2013. נבדק ב-27 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  20. ^ British National Formulary (במרץ 2003). "4.6 Drugs used in nausea and vertigo – Vomiting of pregnancy". BNF (45 ed.). {{cite book}}: (עזרה)
  21. ^ Tuot, D; Gibson, S; Caughey, AB; Frassetto, LA (במרץ 2010). "Intradialytic hyperalimentation as adjuvant support in pregnant hemodialysis patients: case report and review of the literature". International urology and nephrology. 42 (1): 233–7. doi:10.1007/s11255-009-9671-5. PMC 2844957. PMID 19911296. {{cite journal}}: (עזרה)
  22. ^ Jarvis, S; Nelson-Piercy, C (ביוני 2011). "Management of nausea and vomiting in pregnancy". BMJ (Clinical research ed.). 342: d3606. doi:10.1136/bmj.d3606. PMID 21685438. {{cite journal}}: (עזרה)
  23. ^ Tan, PC; Omar, SZ (באפריל 2011). "Contemporary approaches to hyperemesis during pregnancy". Current Opinion in Obstetrics and Gynecology. 23 (2): 87–93. doi:10.1097/GCO.0b013e328342d208. PMID 21297474. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Tamay, AG; Kuşçu, NK (בנובמבר 2011). "Hyperemesis gravidarum: current aspect". Journal of obstetrics and gynaecology : the journal of the Institute of Obstetrics and Gynaecology. 31 (8): 708–12. doi:10.3109/01443615.2011.611918. PMID 22085059. {{cite journal}}: (עזרה)
  25. ^ Koren, G (באוקטובר 2012). "Motherisk update. Is ondansetron safe for use during pregnancy?". Canadian Family Physician. 58 (10): 1092–3. PMC 3470505. PMID 23064917. {{cite journal}}: (עזרה)
  26. ^ Tan, PC; Omar, SZ (באפריל 2011). "Contemporary approaches to hyperemesis during pregnancy". Current Opinion in Obstetrics and Gynecology. 23 (2): 87–93. doi:10.1097/GCO.0b013e328342d208. PMID 21297474. {{cite journal}}: (עזרה)
  27. ^ Poon, SL (באוקטובר 2011). "Towards evidence-based emergency medicine: Best BETs from the Manchester Royal Infirmary. BET 2: Steroid therapy in the treatment of intractable hyperemesis gravidarum". Emergency medicine journal : EMJ. 28 (10): 898–900. doi:10.1136/emermed-2011-200636. PMID 21918097. {{cite journal}}: (עזרה)
  28. ^ Christodoulou-Smith J, Gold JI, Romero R, Goodwin TM, Macgibbon KW, Mullin PM, Fejzo MS (2011). "Posttraumatic stress symptoms following pregnancy complicated by hyperemesis gravidarum". The Journal of Maternal-fetal & Neonatal Medicine. 24 (11): 1307–11. doi:10.3109/14767058.2011.582904. PMC 3514078. PMID 21635201.
  29. ^ Bourne,, Thomas H.; Condous, George, eds. (2006). Handbook of early pregnancy care. Informa Healthcare. pp. 149–154. ISBN 9781842143230.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
  30. ^ Dodds L, Fell DB, Joseph KS, Allen VM, Butler B.; Fell; Joseph; Allen; Butler (2006). "Outcomes of pregnancies complicated by hyperemesis gravidarum". Obstet. Gynecol. 107 (2 Pt 1): 285–92. doi:10.1097/01.AOG.0000195060.22832.cd. PMID 16449113.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)CS1 maint: Multiple names: authors list (link)
  31. ^ Fejzo MS, Magtira A, Schoenberg FP, Macgibbon K, Mullin PM (ביוני 2015). "Neurodevelopmental delay in children exposed in utero to hyperemesis gravidarum" (PDF). Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 189: 79–84. doi:10.1016/j.ejogrb.2015.03.028. PMID 25898368. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04. {{cite journal}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  32. ^ Niebyl, Jennifer R. (2010). "Nausea and Vomiting in Pregnancy". New England Journal of Medicine. 363 (16): 1544–50. doi:10.1056/NEJMcp1003896. PMID 20942670.
  33. ^ Cohen, Wayne R., ed. (2000). Cherry and Merkatz's complications of pregnancy (5th ed.). Lippincott Williams & Wilkins. p. 124. ISBN 9780683016734.
  34. ^ McSweeny, Linda (2010-06-03). "What is acute morning sickness?". The Age. אורכב מ-המקור ב-2012-12-06. נבדק ב-2012-12-04. {{cite news}}: פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  35. ^ "Prince William, Kate expecting 2nd child". 8 בספטמבר 2014. אורכב מ-המקור ב-8 בספטמבר 2014. נבדק ב-8 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  36. ^ Kensington Palace (2017-09-04). "Read the press release in full ↓pic.twitter.com/vDTgGD2aGF". @KensingtonRoyal. אורכב מ-המקור ב-2017-09-04. נבדק ב-2017-09-04. {{cite web}}: פרמטר לא ידוע |dead-url= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  37. ^ "Frankie Bridge gives birth to baby boy". 15 באוגוסט 2015. אורכב מ-המקור ב-17 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הקאות_יתר_בהיריון&oldid=22000016"