אברהם מטמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם מטמון
אברהם מטמון, לפני 1961
אברהם מטמון, לפני 1961
לידה 13 באוקטובר 1900
כ' בתשרי תרס"א
אודסה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוקטובר 1974 (בגיל 74)
כ"ח בתשרי תשל"ה
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הדרום עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת פריז
אוניברסיטת לוזאן
אוניברסיטת ז'נבה
אוניברסיטת ברלין
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת ברן
התמחות רפואת מין
תפקידים סקסולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם מטמון (כ' בתשרי תרס"א, 13 באוקטובר 1900כ"ח בתשרי תשל"ה, 14 באוקטובר 1974) היה רופא מין, חלוץ ההסברה המינית בארץ ישראל.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטמון נולד באודסה ב-1900, בנם של ד"ר יהודה לייב מטמון כהן, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן, ופניה מטמון-כהן. המשפחה הגיעה לארץ כשמטמון היה בן ארבע.[2] הוא למד בגימנסיה הרצליה והחל ב-1919 לימודי רפואה באוניברסיטאות פריז, לוזאן, ז'נבה, ברלין ווינה. בשנת 1920, בעת לימודיו בז'נבה, פעל כעיתונאי ארצישראלי ראשון ליד חבר הלאומים שזה עתה הוקם.

ב-1923 הפסיק מטמון את לימודיו ועבד שנים אחדות במצרים, בין השאר במחלקה הממשלתית לתברואה ציבורית במלחמה במגפות (בעיקר בבילהרציה). בסוף שנת 1928 חזר ללימודים, בשנת 1930 סיים את לימודיו באוניברסיטת ברן, ובראשית 1931 הוסמך שם לדוקטור לרפואה. נושא עבודת הדוקטורט היה "כמות הוויטמינים בפירות ההדר של ארץ-ישראל".

בשנת 1931 התמחה מטמון, לתקופה קצרה, במכון לסקסולוגיה של ד"ר מגנוס הירשפלד בברלין. בשנת 1932 חזר לתל אביב ויסד את "המכון להיגיינה ומדע המין" ברחוב שחר 11[3] ובמקביל עבד כרופא של גימנסיה נורדיה.[2]

במסגרת המכון ערך מטמון הרצאות בענייני בריאות והיגיינה. כמו כן התקיימו שני קורסים בנושא אנטומיה מינית, התפתחות והיגיינה בהשתתפות 145 משתתפים שיותר ממחציתם נשים. המכון גם הציע ייעוץ לנשים, גברים וזוגות. בנוסף, בין השנים 1932–1935 ערך מטמון את הדו־שבועון להיגיינה ציבורית והסברה מינית "בריאות", שם ענה לשאלות קוראים בנושאים הנוגעים למיניות, זוגיות וכו'.[2]

משפרצה מלחמת העולם השנייה ולארץ ישראל באו חיילים זרים, ערך מטמון סדרת הרצאות בשלשה מחזורים, בהן ביקרו למעלה מ-4,000 שומעים, לבלימת התפשטותן של מחלות המין.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

במענה לשאלות בדו שבועון "בריאות" הדגיש מטמון את חשיבות יחסי המין לזוגיות תקינה והתנגד לאוננות משום שזו אובססיה וחוסר שליטה עצמית. כמו כן, הוא עודד שימוש בקונדומים על פני משגל נסוג. מטמון לא התנגד להפלות אך טען כי ההחלטה על הפלה צריכה להתקבל על ידי על רופא או ועדה, אשר תשקול את הנושא באופן אינדיבידואלי, בהתאם לנסיבות הסוציו-אקונומיות של האישה וליכולתה לפרנס את ילדיה.[2]

בשנת 1940 תיאר מטמון את מצב אוכלוסיית ההומוסקסואלים בתל אביב לשבועון עיתון מיוחד.[4]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1934 נשא לאשה את עו"ד תהילה לבית אנדלהיים.[5]

מטמון נפטר בתל אביב בשנת 1974, בגיל 74. נטמן בבית העלמין הדרום (בת ים).[6]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", נסים לוי, יעל לוי, הוצאת איתי בחור, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך: מטמון כהן, אברהם, עמוד 282
  2. ^ 1 2 3 4 5 Liat Kozma, SEXOLOGY IN THE YISHUV: THE RISE AND DECLINE OF SEXUAL CONSULTATION IN TEL AVIV, 1930–39, International Journal of Middle East Studies 42, 2010-05, עמ' 231–249 doi: 10.1017/S0020743810000036
  3. ^ Kozma, Liat: Sexology in the Yishuv: The Rise and Decline of Sexual Consultation in Tel Aviv, 1930-39, in: International Journal of Middle East Studies 42 (2/2010), pp. 237-238
  4. ^ "הומוסכסואליסטים בת״א ב–1940" מנהל "המכון להיגיינה ומדע המין" ד"ר אברהם מטמון בריאיון לעיתון "עיתון מיוחד" (1940) (הארץ "תולדות ההומוסקסואליות בארץ הקודש", אילון גלעד, 1 ביוני 2016)
  5. ^ דוד תדהר (עורך), "עו"ד תהלה מטמון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3722.
  6. ^ אברהם מטמון באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  7. ^ "השבחת הגזע של המין האנושי וערכה לעמנו" מכון להיגיינה ומדע המין, תרצ"ג, 1933, ד"ר אברהם מטמון
  8. ^ "חיי המין של האדם" אברהם מטמון, אתר סימניה