אגורה (מטבע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע של "אגורה חדשה" שנהג בתקופת השקל הישן. התואר "חדשה" נועד להבדיל אותה מן האגורה ששימשה בתקופת הלירה.
מטבעות של אגורה שהיו נהוגים החל משנת 1985 בתקופת השקל החדש (חלקם הוצאו מהמחזור). התואר "חדשה" הושמט כדי למנוע בלבול עם האגורה ה"חדשה" של תקופת השקל הישן

אגורה היא, כיום, המטבע בעל הערך הקטן ביותר במערכת המטבעות במדינת ישראל.

השם "אגורה" ניתן לשלושה מטבעות אשר שימשו במדינת ישראל מאז שנת 1960. כל אחד מהם היה חלוקת-משנה של המטבע העיקרי שנהג בשעתו. בין השנים 1960 ל-1980 הייתה אגורה החלק המאה של הלירה הישראלית. בין 1980 ל-1985 הייתה אגורה החלק המאה של השקל (הישן). כיום האגורה היא החלק המאה של השקל החדש (כאשר 100 אגורות הן שקל חדש אחד).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטה (1952 - 1960) - החלק האלף של הלירה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הנהגת הלירה הישראלית במדינת ישראל ב-1952 הוחלט להמשיך לקרוא למטבע חלוקת-המשנה שלה פרוטה. הפרוטה הייתה החלק האלף של הלירה (1,000 פרוטות=לירה ישראלית אחת), והיא החליפה למעשה את המיל המנדטורי. ב-1 בינואר 1954 בוטלה הצמדת הלירה הישראלית ללירה שטרלינג הבריטית. עקב כך חל פיחות חד בשער הלירה הישראלית, ומטבעות בני פחות מ-10 פרוטות הפכו בלתי-שימושיים. ב-1958, עם עיצובה של סדרת שטרות חדשה ללירה הישראלית, הוחלט להחליף את השטר "חמש מאות פרוטה" בשטר שעליו יודפס "1/2 לירה ישראלית", מתוך מחשבה ששינוי חלוקת המשנה של הלירה בלתי-נמנע.

הנהגת השם אגורה (1960 - 1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול מעבר עקב חלוקת הלירה למאה אגורות, הופיע ב-6 בינואר 1960

ב-1 בינואר 1960 נכנסה לתוקפה חלוקת-המשנה החדשה של הלירה הישראלית, והוכנסו למחזור מטבעות האגורה החדשים. את השם "אגורה" הציעה האקדמיה ללשון העברית, והוא נשאל מהתנ"ך, ספר שמואל א'.

Cquote2.svg

וְהָיָה כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לוֹ לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם

Cquote3.svg
– שמואל א', פרק ב', פסוק ל"ו

אגורה חדשה (1980 - 1982) - 100 אגורות חדשות בשקל ישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1980 הוחלפה הלירה הישראלית בשקל (הישן), לפי שער של 10 לירות לשקל אחד. גם חלוקת המשנה של השקל הייתה 100 אגורות, כך ש-10 אגורות מתקופת הלירה היו שוות אגורה אחת מתקופת השקל. על המטבעות החדשים הוטבעו המילים "אגורה חדשה" (או "אגורות חדשות") כדי למנוע בלבול בינם לבין מטבעות האגורה הישנים. בשל האינפלציה הגבוהה ששררה בשנים ההן חדלה הנפקת מטבעות ה"אגורה החדשה" כשנתיים מאוחר יותר, כיוון שלא היה להם עוד שימוש.

אגורה (1985 - היום) - 100 אגורות בשקל חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1985 החליטה ממשלת ישראל להחליף את השקל בשקל החדש לפי שער של 1,000 שקלים לשקל חדש אחד. גם הפעם נבחר השם "אגורה" לחלוקת המשנה, כך ש-10 שקלים ישנים הפכו לאגורה אחת. הפעם הוטבעה המילה "אגורה" בלבד שכן הצירוף "אגורה חדשה" כבר שימש על-גבי המטבעות שהונפקו ב-1980. הדבר עורר בלבול מסוים, ולפיכך פרסם בנק ישראל הנחיות מפורטות לגבי צורתם של מטבעות האגורה החדשים, כדי למנוע בלבול בינם לבין מטבעות "האגורה החדשה" של תקופת השקל הישן.

שימוש במטבעות האגורה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום נמצאים במחזור מטבעות בני 10 ו-50 אגורות. המטבע בן 50 אגורות נושא את הכיתוב "1/2 שקל חדש". עד 1 באפריל 1991 היה במחזור גם מטבע של אגורה אחת, אולם הנפקתו חדלה כיוון שעלות הנפקתו עלתה בהרבה על ערכו הנקוב. מאותה סיבה יצא מהמחזור גם המטבע בן חמש האגורות ב-1 בינואר 2008. לדברי בנק ישראל עלות ההנפקה של המטבע ערב ביטולו הייתה פי 3 מערכו הנקוב, וזאת, בין היתר, עקב העלייה החדה במחירי המתכות.

לגבי תשלום במזומן נקבעו הכללים הבאים:

  1. קודם כל יש לחשב את הסכום הסופי לתשלום (כלומר, לחבר את מחירי כל המוצרים, להוסיף מע"מ וכו').
  2. את האגורות בסכום הסופי יש לעגל לכפולה הקרובה ביותר של עשר.

אם הסכום הסופי מסתיים ב-1 עד 4 אגורות יש לעגל כלפי מטה.
סכומים שמסתיימים ב-5 עד 9 אגורות יש לעגל כלפי מעלה.
לפיכך, אם הסכום הוא 4.99 שקלים חדשים, יש לשלם במזומן 5 שקלים חדשים, גם הסכום 4.95 הופך ל-5 שקלים חדשים, הסכום 4.94 מעוגל כלפי מטה ל-4 שקלים חדשים ו-90 אגורות וכיוצא בזה.

תשלום בכרטיסי אשראי, הוראות קבע, המחאות (צ'קים) וכדומה, נעשה לפי הסכום המדויק בלי כל שינוי.

המטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבעות אגורה אחת, חמש אגורות ועשר אגורות
חצי שקל

ליד כל איור המוטבע על המטבע מופיע סמל המדינה המלה "ישראל" בעברית, בערבית ובאנגלית. על צדו של הערך ספרתו על רקע ריבועי; המלה "אגורה" בעברית ובאנגלית ושנת ההנפקה בעברית, למעט חצי שקל.

אגורה אחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של המטבע 17 מ"מ ומשקלו 2 גרם, הוא מורכב מנחושת (92%), אלומיניום (6%) וניקל (2%). מוטבעת עליו ספינה עתיקה, המוטיב המרכזי בא ממטבע של הורדוס ארכלאוס (4 לפנה"ס - 6). צד הנושא של המטבע הועתק מהמטבע בן 10 שקלים ישנים שהיה שווה לו בערכו.

תאריך הנפקתו: 4 בספטמבר 1985. תאריך יציאה מהמחזור: 1 באפריל 1991.

5 אגורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של המטבע 19.5 מ"מ ומשקלו 3 גרם, הוא מורכב מנחושת (92%), אלומיניום (6%) וניקל (2%), ועליו תעתיק מטבע מלחמת היהודים ברומאים, "שנת ארבע", ולולב בין שני אתרוגים. צד הנושא של המטבע הועתק מהמטבע בן 50 שקלים ישנים שהיה שווה לו בערכו.

תאריך הנפקתו: 4 בספטמבר 1985. תאריך יציאה מהמחזור: 1 בינואר 2008

10 אגורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – 10 אגורות

קוטרו של המטבע 22 מ"מ ומשקלו 4 גרם, הוא מורכב מנחושת (92%), אלומיניום (6%) וניקל (2%). מוטבעת עליו תעתיק מטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני (40 - 37 לפנה"ס) עם מנורת שבעת-הקנים. צד הנושא של המטבע הועתק מהמטבע בן 100 שקלים ישנים שהיה שווה לו בערכו.

תאריך הנפקתו: 4 בספטמבר 1985.

50 אגורות / חצי שקל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוטרו של המטבע 26 מ"מ ומשקלו 6.5 גרם, הוא מורכב מנחושת (92%), אלומיניום (6%) וניקל (2%). מוטבע עליו נבל ומקורו חותם עברי: "למעדנה בת המלך".

תאריך הנפקתו: 4 בספטמבר 1985.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל ישראל
מטבעות בארץ ישראל

לירה מצרית (1918 - 1927) • לירה ארץ ישראלית (1927 - 1952) • לירה ישראלית (1952 - 1980) • שקל (1980 - 1985) • שקל חדש (1985 - היום)

מיל (1918 - 1950) • פרוטה (1950 - 1960) • אגורה (1960 - 1980) • אגורה חדשה (1980 - 1985) • אגורה (1985 - היום)
עשר אגורות ישנות
חמש לירות ישראליות