אדם (עיר)
אָדָם היא עיר מקראית באזור בקעת הירדן. לפי השערות החוקרים, מיקומה מדרום לשפך נחל יבוק, כ־30 ק"מ מצפון ליריחו, סמוך לאזור בירדן הקרוי תל א-דאמיה, המצוי כקילומטר אחד ממזרח לגשר אדם. באזור זה נמצאו חרסים ושרידים מתקופת כיבוש הארץ, מהתקופה הרומית וכן מהתקופה הביזנטית.
העיר נזכרה לראשונה במקרא כמקום הסמוך למעברות הירדן נקודת החצייה, שבה חצו שבטי ישראל את נהר הירדן בכניסתם לראשונה לארץ ישראל[1]. לדעת גוטיין מזמור ע"ח בתהילים מזכיר עיר זו ולא בן אדם כדמות אלמונית : וַיִּטֹּשׁ, מִשְׁכַּן שִׁלוֹ; אֹהֶל, שִׁכֵּן בָּאָדָם[2]. באזור זה, בין צרתן לסוכות, נאמר כי שלמה יצק את כלי הנחושת שנדרשו לבית המקדש[3]. העיר אדם נזכרת ברשימת שישק בשם אדמה. נראה כי עושר העבר במתכות הנרמז גם משימושיו של שלמה, הוא כנראה הסיבה לכך ששישק הראשון סטה מנתיב כיבושיו בישראל ופנה לכבוש גם את אזור זה.
כמו כן משערים כי בסביבת עיר זו נלכדו שניים משרי מדין על ידי בני שבט אפרים, שיישוביו בצפון-מזרח נחלתו היו קרובים לעיר זו, בעת מנוסתם מכוחותיו של גדעון בן יואש[4].
בזיקה ליישוב הזה ולעובדה הנזכרת במקרא כי המלך שלמה יצק שם כלי נחושת למקדש הציע הארכאולוג רוני רייך כי מילים "נחשת אדם" הנזכרים בכתובת יהואש, אינן מכוונות לנחושת מאדום, או לנחושת אדומה, אלא למקום הזה.
גשר אדם נקרא על שם יישוב זה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- R. Reich, Edom or Adam, An Alternative Reading, Biblical Archaeology Review, 30/4 (2004), pp. 47-48
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנחס נאמן, אָדָם, אנציקלופדיה לגיאוגרפיה תלמודית, כרך א', עמוד 42, הוצאת יהושע צ'צ'יק, תל אביב תשל"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר יהושע, פרק ג', פסוק ט"ז
- ^ שלמה דב גויטיין, אדם העיר בספר תהילים?, ידיעות, גיליון י"ג, תש"ז עמ' 86–88.
- ^ ספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ"ו וכן ספר דברי הימים ב', פרק ד', פסוק י"ז
- ^ אירועים היסטוריים בעמק יזרעאל בתקופת המקרא: מלחמת גדעון במדיינים, מנחם זהרוני