אהבה! אומץ! חמלה!

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהבה! אומץ! חמלה!
Love! Valour! Compassion!
בימוי ג'ו מנטלו
כתיבה טרנס מקנאלי
מקום ההתרחשות ניו יורק
תקופת ההתרחשות שנות ה-90
מדינה ארצות הברית
סוגה קומדיה, דרמה
הצגת בכורה 11 באוקטובר 1994
שפה אנגלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אהבה! אומץ! חמלה!
Love! Valour! Compassion!
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ג'ו מנטלו
הופק בידי דאג צ'אפין
תסריט טרנס מקנאלי
עריכה קולין שארפ
שחקנים ראשיים ג'ייסון אלכסנדר
סטיבן ספינלה
סטיפן בוגרדוס
רנדי בקר
ג'ון בנג'מין היקי
ג'סטין קירק
ג'ון גלובר
מוזיקה הרולד ווילר
צילום אליק סחרוב
מדינה ארצות הברית
חברה מפיצה Fine Line Features
הקרנת בכורה 25 בינואר 1997
משך הקרנה 108 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה
סרט להט"בי
תקציב 2 מיליון דולר
הכנסות 2.9 מיליון דולר
דף הסרט ב־IMDb

אהבה! אומץ! חמלה!אנגלית: Love! Valour! Compassion!) הוא מחזה מאת המחזאי טרנס מקנאלי. המחזה הוצג לראשונה באוף ברודוויי ב-1994 ועבר לברודוויי ב-1995. המחזה זכה בפרס טוני עבור המחזה הטוב ביותר, ובפרס Drama Desk עבור המחזה הטוב ביותר.

בשנת 1997 הופק עיבוד קולנועי למחזה, על פי תסריט שנכתב גם כן על ידי מקנאלי, שכלל את רוב השחקנים של ההפקה התיאטרונית המקורית.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהבה! אומץ! חמלה! הועלתה לראשונה באוף ברודוויי ב-Manhattan Theatre Club ב-11 באוקטובר 1994, שם הוצגה 72 פעמים. ההפקה הועברה לברודוויי, ל-Walter Kerr Theatre, ב-14 בפברואר 1995, והוצגה שם עד ל-17 בספטמבר 1995, לאחר 248 הופעות ו-28 הצגות מוקדמות. בהצגה זו, אותה ביים ג'ו מנטלו, כיכבו נייתן ליין (באז האוזר), ג'ון גלובר (ג'ון וג'יימס ג'קיל), סטיבן בוגארדוס (גרגורי מיטשל), ג'ון בנימין היקי (ארתור פפה), אנתוני הולד (פרי סלארס) (שהחליף את סטיבן ספינלה), ג'סטין קירק (בובי) ורנדי בקר (רמון פורנוס).[1][2]

הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הופק ב-Edinburgh Fringe וזכה בפרסי הבמה עבור השחקן הטוב ביותר (כריס פיקלס) ועבור האנסמבל הטוב ביותר. הפקה זו רץ בלונדון, ב-Tristan Bates Theatre באוקטובר 1998.[3]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת המחזה מתרחשת בבית נופש שבמחוז דאצ'ס, שעתיים צפונית לניו יורק, שם שמונה ידידים הומואים מבלים יחדיו את חופשות יום הזיכרון, יום העצמאות ויום העבודה שלהם. הבית שייך לגרגורי, כוריאוגרף מצליח מברודוויי שמתקרב לגיל העמידה, שחושש שהוא מאבד את היצירתיות שלו, ולבן-זוגו בובי, עוזר משפטי עיוור בשנות ה-20 לחייו. רוב האורחים בבית קשורים לעבודתו של גרגורי בדרך זו או אחרת - ארתור ובן-זוגו הוותיק פרי הם יועצים עסקיים; ג'ון ג'קיל הוא נגן אנגלי חמוץ-פנים; באז האוזר הוא מעצב תלבושות וחובב מחזות זמר. עוד מתארחים בבית: ג'יימס - אחיו התאום של ג'ון, ורמון - בן-זוגו של ג'יימס.

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינסנט קנבי, בסקירתו עבור הניו יורק טיימס, "... זה עכשווי לחלוטין, הבדיחות הן היסטריות לפעמים, והן מוגשות עם סגנון, לרוב על ידי נייתן ליין שאין דומה לו ... יש [להצגה] פאתוס אמיתי עם רק מעט סנטימנטליות, וצורת הגשה ייחודית, והיא מציעה יותר עירום גברי מכפי שנראה אי פעם בתיאטרון לגיטימי בברודוויי".[2]

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 הופק עיבוד קולנועי למחזה, על פי תסריט שנכתב גם כן על ידי מקנאלי, שכלל את רוב השחקנים של ההפקה התיאטרונית המקורית, למעט ג'ייסון אלכסנדר וסטיבן ספינלה שהחליפו את נייתן ליין ואנתוני הולד בהתאמה.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקת ברודוויי המקורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה טקס הפרס קטגוריה מועמד/ים תוצאות
1995 פרס טוני המחזה הטוב ביותר טרנס מקנאלי זכייה
השחקן הטוב ביותר במחזה ג'ון גלובר זכייה
אנתוני הולד מועמדות
סטיפן בוגרדוס מועמדות
הבימוי הטוב ביותר של מחזה ג'ו מנטלו מועמדות
Drama Desk Award המחזה הטוב ביותר טרנס מקנאלי זכייה
השחקן הטוב ביותר במחזה נייתן ליין זכייה
ג'ון גלובר מועמדות
הבימוי הטוב ביותר של מחזה ג'ו מנטלו מועמדות
עיצוב התלבושות הטוב ביותר ג'ס גולדסטיין מועמדות
עיצוב התאורה הטוב ביותר בריאן מק'דביט מועמדות
Outer Critics Circle Award המחזה החדש בברודוויי הטוב ביותר זכייה
הבימוי הטוב ביותר של מחזה ג'ו מנטלו זכייה
השחקן הראשי הטוב ביותר נייתן ליין זכייה
New York Drama Critics' Circle המחזה האמריקאי הטוב ביותר טרנס מקנאלי זכייה
פרס אובי ההופעה הטובה ביותר זכייה
המחזאי הטוב ביותר זכייה
Evening Standard Theatre Awards המחזה הטוב ביותר זכייה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • McNally, Terrence (1995). Love! Valor! Compassion!. New York: Dramatists Play Service. p. 104. ISBN 0-8222-1467-9.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Love!Valour!Compassion!". playbillvault.com. נבדק ב-8 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Canby, Vincent. "Theater Review: 'Love! Valour! Compassion!'" The New York Times, February 15, 1995
  3. ^ "Regional Award Nominees Descend on London". whatsonstage.com. 8 באוקטובר 1988. אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2014. נבדק ב-8 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)