אולימפיאדת ונקובר (2010)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אולימפיאדת החורף ונקובר (2010)
Vancouver 2010.svg
סמל אולימפיאדת ונקובר (2010)
עיר מארחת ונקובר, קנדה
מדינות משתתפות 82
ספורטאים משתתפים כ-2,500
תחרויות 86 תחרויות ב-15 ענפים
טקס הפתיחה 12 בפברואר 2010
טקס הנעילה 28 בפברואר 2010
נפתח רשמית על ידי מיקאל ז'אן, המושלת הכללית של קנדה
השביע את המשתתפים היילי וויקנהייזר
הדליק את הלפיד האולימפי וויין גרצקי, סטיב נאש, ריק הנסן (לפיד פנימי), וויין גרצקי (לפיד חיצוני)
האצטדיון הראשי בי סי פלייס, ונקובר
הערים שהתמודדו על האירוח זלצבורג (אוסטריה), פייונגצ'אן (דרום קוריאה)
קטע מטקס הפתיחה

משחקי החורף האולימפיים ה-21 במספר התקיימו בין ה-12 בפברואר וה-28 בפברואר 2010, בעיר ונקובר בקנדה. באולימפיאדת החורף בונקובר השתתפו כ-2,500 ספורטאים ואיתם כ-3,000 מלווים מ-82 מדינות (מתוכם ייצגו את ישראל 3 ספורטאים, האחים רומן ואלכסנדרה זרצקי שהתחרו בענף החלקה אמנותית על הקרח לזוגות ומיכאל רנז'ין שהתחרה בענף הסקי האלפיני). במהלך האולימפיאדה, שנמשכה 17 ימים, נערכו 86 תחרויות ב-15 ענפים אולימפיים שונים (לפי חלוקה לקטגוריות מקבילות לנשים וגברים). 600 מדליות זהב, כסף וארד בעיצובם של עומר ארבל (ישראלי-קנדי שנולד בירושלים) וקורי האנט חולקו לזוכים‏[1].

בחירת העיר המארחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד האולימפי הבינלאומי שהתכנס בפראג, בירת צ'כיה הודיע ב-2 ביולי 2003 כי העיר ונקובר במחוז קולומביה הבריטית בקנדה, היא העיר שתארח את אולימפיאדת החורף ה-21 בשנת 2010. קודם לכן התקיימה התמודדות פנימית בקנדה על הצעת האירוח של ונקובר-ויסטלר מול ההצעות של הערים קוויבק סיטי וקלגרי, שאירחה את אולימפיאדת החורף ב-1988. ההצעה של ונקובר-ויסטלר זכתה והעומדה לבחירתו של הוועד האולימפי הבינלאומי שבחר בה.

סמל המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 באפריל 2005 הוצג סמל המשחקים של אולימפיאדת החורף בונקובר. הסמל לקוח מהתרבות האינואיטית של הילידים האסקימואים מצפון קנדה שם פסלים דומים שימשו כאנדרטה או אבני דרך בתרבות האינואיטית. עיצוב הסמל מבוסס על פסל בשם אינוקשוק שנבנה במחוז בצפון קנדה והוצג בתערוכת אקספו ונקובר 1986 ולאחר מכן הוצב במפרץ האנגלי באזור ונקובר. הסמל מסמל חבר. אייר קנדה, חברת התעופה הלאומית של קנדה, השתמשה בסמל על מטוסי בואינג 777 שלה.

אתרי המשחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון בי סי פלייס, אתר טקסי הפתיחה והסיום. מימין למטה נראה ה"קנדה הוקי פלייס" (ג'נרל מוטורס פלייס), אתר טורניר ההוקי קרח לגברים.

טקסי הפתיחה והסיום נערכו באצטדיון בי סי פלייס המונה קרוב ל-60,000 מקומות ומקורה לחלוטין כך שמזג האוויר החורפי הקשה לא הפריע לצופים. התחרויות עצמן התקיימו בתשעה מתקנים המפוזרים בארבעה מוקדים. התחרויות בענפי ספורט הגלישה והסקי התקיימו באתר הסקי ההררי ליד העיירה וויסטלר ובהר סייפרס ליד העיר ווסט ונקובר הסמוכה לונקובר עצמה. תחרויות הספורט בענפי ההחלקה על הקרח התקיימו באולמות סגורים בערים ונקובר וריצ'מונד הקרובות. טורניר ההוקי קרח לגברים התקיים ב"קנדה הוקי פלייס", שבימים רגילים נקרא ג'נרל מוטורס פלייס והוא ביתה של קבוצת ונקובר קנאקס מה-NHL. הטורניר המקביל לנשים התקיים בת'אנדרבירד ארינה, האולם של אוניברסיטת קולומביה הבריטית.

שני כפרים אולימפיים הוקמו בונקובר, המונה 1,100 דירות לכ-2,000 ספורטאים, ובוויסטלר, המונה 349 דירות לכ-3,500 ספורטאים. כמו כן הוכשרו שני מרכזי תקשורת שישדרו ממוקדי התחרויות כשהגדול בהם הוקם במרכז הקונגרסים בונקובר שמכיל 20,000 מקומות. בין הערים אף נסלל כביש ראשי מהיר שיקצר את זמן הנסיעה של 125 הק"מ המפרידים בין עיירת הסקי וויסטלר לעיר הנמל ונקובר.

כ-1.6 מיליון כרטיסים הוצעו למכירה. כוחות הביטחון המשולבים כללו כ-6,000 איש שעבדו במשמרות ועוד כוח חירום של כ-750 איש שעמד בכוננות. קנדה וארצות הברית שתפו פעולה בענייני הביטחון. קרוב ל- 10,000 עיתונאים הגיעו לסקר את המשחקים ואיתם עוד למעלה מ-250,000 מבקרים. במהלך ימי המשחקים הוקמו בדאונטאון של ונקובר עבור התיירים מוקדי אירועים הכוללים מסכי ענק ובמות מוזיקה ובידור. כ25,000 קנדיים התנדבו להדרכת המבקרים.

מסע הלפיד האולימפי נחשב לארוך מסוגו שכן הוא הקיף כ-45,000 ק"מ. הלפיד הודלק באולימפיה שביוון ב-22 באוקטובר 2009 ומסעו ארך 106 ימים כשחלקו הגדול עבר בקוטב הצפוני ובצפון קנדה. כ-12,000 קנדים נשאו אותו.

את השידורים הישירים מאולימפיאדת החורף ערכה רשת NBC האמריקאית שרכשה את הזכויות לשידור במחיר 886 מיליון דולר והפיצה אותם ב-20 שפות לכ 3 מיליארד צופים. השידורים הועברו לראשונה גם בטכנולוגיית ה-HD המתקדמת.

עלויות האירוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סך התקציב למשחקים מוערך בכ-10 מיליארד דולר קנדי וגדל פי כמה מההערכות הראשוניות. מתוכם עלות תקציב הביטחון לבדו עובר את רף מיליארד הדולר. עלות שיפוץ המתקנים עולה כ-580 מיליון דולר. 77 מיליון דולר שמורים כתקציב לשעת חירום. כ-2 מיליארד דולר הושקעו בקו מהיר של רכבת קלה המחברת בין מרכז העיר ונקובר לכפר האולימפי ולנמל התעופה ועוד כ-1.4 מיליארד דולר הושקעו בשדרוג והרחבת נמל התעופה הבינלאומי של ונקובר. 600 מיליון דולר הושקעו בשדרוג הכביש בין ונקובר לוויסטלר. 1.16 מיליארד דולר הושקעו בשני הכפרים האולימפיים שנבנו בונקובר ובוויסטלר והללו יוצעו למכירה לציבור כדירות מגורים לאחר המשחקים. עלות הבנייה של מרכז הקונגרסים בונקובר היא כ-900 מיליון דולר.

אירועים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים חריגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שעות לפני טקס הפתיחה של התחרויות, ארעה תאונת אימונים טרגית במסלול המזחלות בוויסלר. נודאר קומאריטאשווילי, גולש המזחלות הגאורגי איבד את השליטה על המזחלת, התרסק בשולי המסלול ונהרג. המסלול בוויסלר נחשב למסלול המהיר ביותר בעולם, ובעבר מספר תאונות התרחשו בו. המשלחת הגיאורגית לא פרשה מהאולימפיאדה אך לאות אבל ענדה סרטים שחורים בטקס הפתיחה.

ישראל באולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשלחת הישראלית כללה 3 ספורטאים. אלכסנדרה ורומן זרצקי התחרו בריקוד על קרח במסגרת ענף החלקה אמנותית וסיימו במקום העשירי. גולש הסקי האלפיני מיכאל רנז'ין הגיע למקום ה-35 בתחרות הסלאלום ולמקום ה-55 בתחרות הסלאלום הענק.

ישראלי נוסף הוא דניאל קוזמין גולש קרוס קאונטרי ומאמנה האישי של אשתו אנסטסיה קוזמינה מסלובקיה שזכתה במדליית זהב בביאתלון למרחק 7.5 ק"מ ובמדליית כסף למרחק של 10 ק"מ.

ענפי התחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת ונקובר התקיימו 86 תחרויות ב- 15 ענפים שונים. להלן רשימת הענפים (בסוגריים מספר סטים של מדליות שחולקו בכל ענף):

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום מדינה  זהב   כסף ארד סה"כ 
1 Flag of Canada.svg  קנדה (מארחת) 14 7 5 26
2 Flag of Germany.svg  גרמניה 10 13 7 30
3 Flag of the United States.svg  ארצות הברית 9 15 13 37
4 Flag of Norway.svg  נורבגיה 9 8 6 23
5 Flag of South Korea.svg  קוריאה 6 6 2 14
6 Civil Ensign of Switzerland.svg  שווייץ 6 0 3 9
7 Flag of the People's Republic of China.svg  סין 5 2 4 11
7 Flag of Sweden.svg  שבדיה 5 2 4 11
9 Flag of Austria.svg  אוסטריה 4 6 6 16
10 Flag of the Netherlands.svg  הולנד 4 1 3 8
11 Flag of Russia.svg  רוסיה 3 5 7 15
12 Flag of France.svg  צרפת 2 3 6 11
13 Flag of Australia.svg  אוסטרליה 2 1 0 3
14 Flag of the Czech Republic.svg  צ'כיה 2 0 4 6
15 Flag of Poland.svg  פולין 1 3 2 6
16 Flag of Italy.svg  איטליה 1 1 3 5
17 Flag of Belarus.svg  בלארוס 1 1 1 3
17 Flag of Slovakia.svg  סלובקיה 1 1 1 3
19 Flag of the United Kingdom.svg  בריטניה 1 0 0 1
20 Flag of Japan.svg  יפן 0 3 2 5
21 Flag of Slovenia.svg  סלובניה 0 2 1 3
21 Flag of Croatia.svg  קרואטיה 0 2 1 3
23 Flag of Latvia.svg  לטביה 0 2 0 2
24 Flag of Finland.svg  פינלנד 0 1 4 5
25 Flag of Estonia.svg  אסטוניה 0 1 0 1
25 Flag of Kazakhstan.svg  קזחסטן 0 1 0 1
סך הכל 86 87 85 258

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Arbel has designs on the go ב-Vancover Sun
משחקי החורף האולימפיים

שאמוני (1924)סנט מוריץ (1928)לייק פלאסיד (1932)גרמיש פרטנקירשן (1936)סנט מוריץ (1948)אוסלו (1952)קורטינה ד'אמפצו (1956)סקוו ואלי (1960)אינסברוק (1964)גרנובל (1968)סאפורו (1972)אינסברוק (1976)לייק פלאסיד (1980)סרייבו (1984)קלגרי (1988)אלברוויל (1992)לילהאמר (1994)נאגנו (1998)סולט לייק סיטי (2002)טורינו (2006)ונקובר (2010)סוצ'י (2014)פיונגצ'אנג (2018)
אולימפיאדות שבוטלו: 19401944