אוסילוקוקסינום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחידת מנה של אוסילוקוקסינום

אוסילוקוקסינום (Oscillococcinum), המכונה גם בוארון אוסילו, הוא תכשיר הומאופתי המשווק כמַרְפֵּא כנגד שפעת ומיוצר מכבד ולב של ברווז המדוללים במים. אין ראיות התומכות בתועלת רפואית מעבר לאפקט פלצבו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוסילוקוקסינום פותח על ידי הרופא הצבאי הצרפתי ז'וזף רואה בעת שטיפל בקורבנות השפעת הספרדית ב-1925. רואה טען כי מצא, בבדיקות דם של חולים בטיפולו, חיידק אותו כינה אוסילוקוקוס‏[1]. לדבריו, החיידק נמצא גם בדמם של חולים במחלות אחרות. לפי הגישה ההומאופתית, אם החיידק נמצא במקום בו נגרמת המחלה, אזי בריכוז אחר מזערי הוא עשוי לרפאה, על בסיס עיקרון "דומה מרפא דומה". בחיפוש החיידק אצל בעלי חיים טען רואה כי הוא נמצא בכבד ובלב של ברווז. אין עדויות אחרות מלבד פרסומיו של רואה לקיומו של אותו חיידק, ולא ידוע מה אכן ראה ז'וזף רואה בתצפיותיו. על פי הידע הרפואי הקיים השפעת נגרמת כתוצאה מנגיף ולא מחיידק, אך לא ניתן להבחין בנגיפים בעזרת המיקרוסקופים שהיו קיימים בשנת 1925.

בתחילה סבר רואה כי חומר זה יכול לרפא גם אבעבועות רוח, הרפס, ושלבקת חוגרת, ואף לסייע בריפוי מחלת הסרטן. אולם התכשיר משווק על ידי החברה כתכשיר הנוגד את סימפטומי מחלת השפעת בלבד.

אופן ההכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גרם של אוסילוקוקסינום מכיל את החומרים הלא פעילים הבאים:

במהלך הכנת התכשיר, מדוללת בו תמצית של כבד ולב של ברווז מסוג ברבורית (Cairina moschata, Muscovy duck), ברמת דילול של חלק אחד ל-10400 חלקים של יתר החומרים בתכשיר‏[2]. ביחס דילול זה הסבירות שהתכשיר מכיל ולו מולוקלה בודדת מהכבד המקורי היא אפסית (לשם השוואה, יש סדר גודל של כ-1050 אטומים בכדור הארץ). ההומיאופתים טוענים שתהליך זה מותיר "חותם" בתכשיר שגורם לאפקט מרפא בגוף.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכשיר מכר כמוצר נוגד שפעת ביותר מ-50 מדינות, כולל בישראל. בצרפת הוא נמכר למעלה מ-65 שנה. בשנת 2008 בלבד נמכר התכשיר בארצות הברית בסכום של יותר מ-15 מיליון דולר בשנה. ‏‏‏[3] האוסילו מיוצר ומשווק באופן בלעדי על ידי יצרנית התכשירים ההומאופתיים הצרפתית בוארון (Boiron), ומהווה את אחד ממוצרי המפתח של החברה.

יעילות רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין מחקרים מדעיים המראים כי לתכשיר זה יש אפקט מעבר לזה של אפקט הפלצבו.

במחקר קליני שנערך בשנת 2000‏‏‏[4], נבדקה יעילותו של האוסילוקוקסינום ביחס לפלצבו בכל הנוגע למניעת השפעת ולקיצור משך המחלה לחולים שנדבקו בה. במחקר נקבע כי הנתונים אינם מצביעים על כל אפקט של התכשיר לגבי מניעה או חיסון. הנתונים הצביעו על אפשרות לקיצור קל במשך השפעת, אך גודל האפקט וגודל המדגם היו קטנים ולא חד משמעיים, ונקבע בו כי דרושים מחקרים נוספים עם מדגם גדול יותר. במחקרים אחרים שנעשו בהמשך לא נמצאה עדיפות של תכשיר האוסילוקוקסינום על פני פלצבו.

תביעות משפטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 הוגשה בארצות הברית תובענה ייצוגית כנגד חברת בוארון על ידי לקוחות שרכשו את התכשיר, בטענה כי בוארון מפרסמת באופן חסר בסיס כי לאוסילו יש יכולת לרפא שפעת‏[5]. בשנת 2012 הוגשה תביעה דומה בקנדה כנגד יצרנית התכשיר וכנגד רשת בתי מרקחת המוכרת אותו‏[6]. ‏[7]. מדובר באחת מבין מספר תביעות יצוגיות שהוגשו כנגד חברת בוארון, הן בהקשר לתכשיר האוסילוקוקסינום והן בנוגע לתכשירים אחרים. תובענה נוספת שהוגשה ב-2012‏[8] הסתיימה בפשרה במסגרתה חברת בוארון פיצתה את הלקוחות בסך 5 מיליון דולר ‏[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]