אבעבועות רוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבעבועות רוח
Varicela Aranzales.jpg
גופו של ילד חולה באבעבועות רוח
שם בלועזית Varicella
Chickenpox
InfoMed רוח/ אבעבועות רוח
ICD-10
(אנגלית)
B01.
ICD-9
(אנגלית)
052
DiseasesDB
(אנגלית)
29118
MedlinePlus
(אנגלית)
001592
eMedicine
(אנגלית)
ped/2385  derm/74  emerg/367 
אבעבועות אצל תינוק

אבעבועות רוח (Varicella, Chickenpox) היא מחלה נגיפית שכיחה ומידבקת הנפוצה בעיקר בגיל הילדות ונחשבת על כן כאחת ממחלות הילדות, אך בשנים האחרונות שכיחה גם בקרב מבוגרים, אצלם היא עלולה להיות מסוכנת במיוחד. גורם המחלה הוא נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס הנקרא וריצלה זוסטר וירוס (Varicella Zoster Virus = VZV).

מהלך המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הדגירה מההידבקות ועד להופעת הפריחה האופיינית היא 21-7 יום. כיומיים טרם הופעת הפריחה החולה עלול כבר להדביק דרך הפרשות הגוף. הפריחה מתבטאת בנגעים העוברים חמישה שלבים: הפריחה מתחילה כנגעים אדומים שטוחים (מקולות, Macula) בקוטר של מספר מילימטרים ההופכים בהמשך לנגעים המורמים מעט מן העור (פפולות, Papula). בהמשך נגעים אלה מתמלאים נוזל שקוף ונראים כשלפוחיות (וסיקולות, Vesicula), אחר כך הנוזל הופך מוגלתי (פוסטולות, Pustula) וזה השלב המדבק ביותר שכן השלפוחיות מכילות כמות גדולה של נגיפים. בסופו של התהליך השלפוחיות מתכסות בגלד ומתייבשות עד להיעלמותן (שלב הגלד, Crusta). בשלב זה הנגעים כבר אינם מדבקים. החום בדרך כלל לא גבוה, פרופורציוני למספר הנגעים ומתפתח בתחילת המחלה (בילדים קטנים החום יכול להיות גבוה גם עם מספר נגעים קטן).

סיבוכים אפשריים:

  • זיהום חיידקי משני - חיידקי עור בעיקר מסוג סטרפטוקוקוס או סטפילוקוקוס חודרים דרך הנגעים הפתוחים ועלולים לגרום לזיהום בעור, לחדור לזרם הדם ולגרום לזיהום חיידקי חמור.
  • דלקת המוח והעוצבה (אנצפליטיס) - סיבוך נדיר, המתבטא בשינוי מצב ההכרה, שינויי התנהגות. לעתים הפגיעה ממוקדת לצרבלום ותתבטא בהפרעה בשווי המשקל וקואורדינציה אטקסיה. האטקסיה יכולה להופיע בעקבות הימצאות נגיפים במוחון, אך תיתכן גם אטקסיה המופיעה לאחר החלמה מן המחלה החדה, והנובעת מתגובה של מערכת החיסון.
  • דלקת ריאות - יכולה להגרם מנגיף האבעבועות ואז תתבטא בפגיעה מפושטת בשתי הריאות (פנאומוניטיס) - מחלה קשה שמתאפיינת בקשיי נשימה וירידה בערכי החמצן בדם. תיתכן גם דלקת ריאות על רקע זיהום חיידקי משני.
  • דלקת כבד (הפטיטיס) - לרוב קלה ומתבטאת בעלייה זמנית של אנזימי הכבד.
  • מוות - בישראל נפטר מהמחלה בממוצע ילד אחד מדי שנה.

לאחר ההחלמה מן המחלה נושאים בני האדם באופן רדום בגופם את נגיף הוריצלה זוסטר. הם אמנם מחוסנים מהידבקות חוזרת במחלת אבעבועות הרוח, אך נגיף זה עשוי, לפעמים לאחר שנים, לגרום להתפרצות מחלה הנקראת שלבקת חוגרת.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול תומך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול באבעבועות רוח הוא בעיקר טיפול תומך המתמקד בהפחתת הגרד, אך יש לו משמעות גדולה במניעת חדירת זיהום חיידקי משני, לשם כך חשוב להקפיד גם על גזיזת ציפורניים, שטיפת ידיים ורחצה תכופה של הגוף. תרופות אנטי-היסטמיניות כגון פניסטיל, לוראטאדין (לורסטין) או ציטרזין (היסטזין, זילרג'י) מדכאים את תחושת הגרד וחלקם זמינים ללא מרשם רופא. מריחת נוזל מרגיע על הנגעים כגון תחליב קלמין עשוי לעזור אך מצד שני בהיותו חומר לא סטרילי המכסה את הנגעים מן העין הוא עלול לעודד ובעת ובעונה אחת להסתיר זיהום משני של הנגעים. אמבט שמנים רפואיים מרגיעי גרד כגון בלנאום הרמל פלוס או תמיסות עמילן גם הן משככות את תחושת הגרד.

תרופות אנטיויראליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אציקלוביר הינה תרופה אנטיויראלית היעילה לטיפול בזיהומים ממשפחת ההרפס. אציקלוביר מעכבת את התרבות הנגיף, מצמצמת את משך המחלה ומקטינה את הסיבוכים. התכשיר מומלץ במצבי מחלה קשים (כדוגמת דלקת מח), למבוגרים, מדוכאי המערכת החיסונית ונשים בשליש השלישי להריון. התרופה אינה מומלצת במיקרה מחלה ללא סיבוכים מאחר שייתכנו תופעות לוואי כדוגמת פגיעה בתפקוד הכליות.

חיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיסון כנגד אבעבועות רוח (Varilrix) הנו חיסון חי מוחלש. החיסון נמצא בשגרת החיסונים המומלצת בארצות הברית ובחלק מארצות אירופה. בישראל החיסון מומלץ על ידי איגוד רופאי הילדים, והחל מינואר 2009 ניתן דרך טיפת חלב כחלק מחיסון MMRV. החיסון ניתן לילדים מגיל שנה ומעלה. מומלצת מנת דחף של חיסון בגיל שש שנים.

החיסון נמצא יעיל במניעת סיבוכי אבעבועות רוח. במדינות בארצות הברית בהן הוכנס החיסון לשגרת החיסונים, נצפתה ירידה דראסטית בכמות האשפוזים על רקע המחלה, ולא תוארו מקרי מוות. עם זאת ידוע היום כי מתן מנה בודדת של חיסון לא מונע מחלה קלה, ואף תוארו התפרצויות של אבעבועות רוח (אם כי קלה) בילדים במעונות יום ובתי ספר. מאחר שמדובר בחיסון חי- מוחלש הרי שהחיסון עצמו עלול לגרום למחלת אבעבועות קלה ביותר (נגעים ספורים על העור) כשבועיים לאחר מתן החיסון. החיסון אסור במתן למדוכאי מערכת החיסון מאחר שאצלם עלולה להתפתח מחלה קשה יותר.

ניסיון של 30 שנה ביפן ולמעלה מעשור בארצות הברית הוכיחו את יעילותו של החיסון לפרקי זמן ארוכים. עם זאת, בישראל הוחלט להמליץ על מנת דחף בגיל שש בעקבות הטענה הרווחת כי החיסון מגן רק למשך עשר שנים ועלול לגרום לעלייה בתמותת מבוגרים מהידבקות במחלה עקב החלשות הנוגדנים. טענה נוספת גורסת שקיים חשש שמתן חיסון רק לחלק מהאוכלוסייה מפחית את תפוצת המחלה במידה כזו שאנשים שלא חוסנו לא ייחשפו ויידבקו במחלה (אפקט העדר), ומתוך כך לא יפתחו חסינות כנגדה. אפשרות זו מעמידה אנשים שלא חוסנו ולא חלו בסיכון מוגבר לחלות בגיל המבוגר. סביר להניח שאדם שחלה בעבר במחלת אבעבועות רוח לא ידבק שוב באותה המחלה כי הוא מחוסן ממחלה זו לכל החיים, אך ידועים מקרים שאדם חלה במחלה מספר פעמים, כנראה בעקבות כשל במערכת החיסונית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.