אורית אשרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורית אשרי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1966 (בת 58 בערך)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • סט. מרטינ'ס סקול אוף ארט
  • אוניברסיטת שפילד האלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה מיצב, מיצג עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק בית הספר לאמנות רוסקין, אוניברסיטת אוקספורד
פרסים והוקרה פרס ג'רמן (2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אורית אשרי (נולדה ב-1966) היא אמנית בינתחומית המתגוררת בלונדון.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשרי נולדה בירושלים להורים מסורתיים-חילוניים. אחיה היה העיתונאי והסופר אהוד (אודי) אשרי, שערך בין השאר את מוספי סוף השבוע של העיתונים "חדשות" ו"הארץ" ונפטר מסרטן בשנת 2008. אחותה הגדולה, שושי, היא פסיכותרפיסטית, המתגוררת גם היא בלונדון. בשנת 1987, שנה לאחר שהחלה את שירותה הצבאי התחתנה עם מתנדב בריטי, השתחררה שחרור מוקדם מהצבא ועזבה את ישראל.[1]

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2017-ועד היום פרופסור חבר מתמשך לאמנות בבית הספר לאמנות רוסקין, אוניברסיטת אוקספורד[2]

2017 עמית מתמשך לשנת 2017, אקסטר קולג', אוניברסיטת אוקספורד[2]

2013 – 2015 פרופסור אורח, המכללה המלכותית לאמנות, המחלקה לציור, לונדון[2]

2011 - 2013 עמית מחקר לשם כבוד, בית הספר לאנגלית ודרמה, אוניברסיטת קווין מרי בלונדון[2]

2007 – 2010 מועצת המחקר לאמנויות ומדעי הרוח, עמית מחקר יצירתי, המחלקה לדרמה, אוניברסיטת קווין מרי בלונדון[2]

1998 - 2000 תואר שני בבית הספר לאמנויות יפות, סנטרל סנט מרטינס, לונדון, בריטניה[3]

1989 - 1992 תואר ראשון (בהצטיינות) באמנות מאוניברסיטת שפילד האלאם, דרום יורקשייר, בריטניה[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה חוקרת הבניות אידאולוגיות, חברתיות ומגדריות באמצעות פרקטיקה בינתחומית, המתפרשת על מיצב, וידאו, אמנות חיה ויצירת תמונות דו-ממדיות. עבודותיה המוקדמות הופקו לעיתים קרובות כדמות גברית של יצירתה, בוחנת יחסי מגדר ואלו שבין אישה לזהות תרבותית.[4] כחלק מההיסטוריה המשפחתית שלה, דמותה העקבית ביותר של אשרי היא מרקוס פישר, אשר היה גבר יהודי אורתודוקסי[5][6] הנמצא ביצירות כמו "רוקדים עם גברים" ו"מרקוס פישר| תגיד צ'ייז".

עבודה עדכנית יותר של אשרי מתבססת על המחזה "בופה-מסתורין" של מאיקובסקי משנת 1921. עבודה זו מתמודדת עם הטיות חברתיות ומעמדיות לצד סוגיות של כוח וסוכנות פוליטית.[7] לאחר הופעתה בטייט מודרן "העולם מוצף" ב-2014 הוצגה תערוכה: "חיה עם שפה" ב- גלריית וואטרסייז בת זמננו, שבשתיהן נראתה אשרי עובדת עם משתתפים מ-"חופש מעינויים", קבוצת הגירת לסביות והומואים בבריטניה, פורטוגל הדפסים, ואחרים, כדי לחקור נושאים אלה.[8]

אשרי מגיעה מעבודה אמנותית קהילתית. ועבדה הרבה בבתי סוהר. אחת מעבודותיה בהשתתפות הקהל היא "עוברת דרך מתכת" (Passing through Metal), שהפיקה ב–2017 וב–2018, בין היתר במדינות שוודיה ואוסטריה. במשך שעתיים הוזמן הקהל להקשיב למופע מתכתי, שמופק מקולות של 80 מסרגות שמופעלות על ידי 40 סורגים. המסרגות חובר למיקרופונים וכולם התחברו לעמדה מרכזית שערבבה את כל הקולות יחד. מדי פעם להקת מטאל מוסיפה צלילים.[1]

אשרי הציגה והופיעה במקומות בינלאומיים שונים, כגון מרכז ZKM לאמנות ומדיה קרלסרוהה, גרמניה, בית תרבויות העולם, ברלין; מוזיאון ברוקלין, ניו יורק; אוברגאדן, קופנהגן; DEPO, איסטנבול; ביאנלה ויטסטיבל; מרכז פומפידו, פריז; סטודיו אוטו איטליה דרום מזרח, לונדון; מוזיאון פרויד, לונדון ואוסף ולקם, לונדון[9] המייצר עבודות החוקרות את הפוליטיקה והזהות האישית שלה ביחס להקשרים חברתיים ותרבותיים רחבים יותר. עבודותיה נכללות באוספים הקבועים של אוסף MAG בגלריה פרנס ובגלריה טייט.[10]

בשנת 2020 זכתה אשרי במלגת טרנר חד פעמית בסך 10,000 פאונד.[11] מלגות אלה הוענקו לעשרה אמנים במקום פרס טרנר הרגיל, שהתעכב בגלל מגפת הקורונה. היא נבחרה על תרומתה ליצירה-גוף משובש: ג'ו ספנס ואורית אשרי[12] שהוצגה באוסף ולקם, שחקרה חוויות חיים של טיפול ומחלות כרוניות. מדובר ב–12 סרטים מסדרת האינטרנט החדשנית "ביקור חוזר בראשית" (Revisiting Genesis),[13] שבהם מתועדות שתי אחיות סיעודיות המסייעות לאנשים שמתכוננים באופן פעיל למות. הן עוזרות להם להכין מצגות ביוגרפיות שיהיו המורשת הדיגיטלית שלהם. את הסדרה יצרה אשרי כמה שנים מוקדם יותר, וכעת הוספה אליה ספנס, שמתה מסרטן. חבר השופטים התרגש במיוחד מסרטה החדש, "מת מתחת לעינייך" (Dying Under Your Eyes), שמתעד את תהליך הפרידה של אשרי מאביה, דניאל, שנפטר שנתיים וחצי קודם לכן.[14]

החל משנת 2017 מרצה אשרי, אמנית ופרופסור לאמנות עכשווית, בבית הספר לאמנות רוסקין, אוניברסיטת אוקספורד[2]

אשרי חברה במועצה המייעצת לספריית אמנות נשים, באוניברסיטה של לונדון.[15]

דעותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשרי מתנגדת לכיבוש, כולל להתנחלויות ולסיפוחים. תומכת בחרם תרבותי על המדינה ובתנועה 'אמנים למען פלסטין', אבל גם שנים אחרי שעזבה לאנגליה זהותה הישראלית בולטת בעבודותיה.[1] היא מגדירה את עצמה א־בינארית ולובשת בגדי גברים כמסר פמיניסטי.[1]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלגת טרנר לשנת 2020[11]
  • 2019 פרס ג'ון פל, אוניברסיטת אוקספורד, עבור איך אנחנו מתים זה איך אנחנו חיים[16]
  • 2017, פרס ג'רמן[17]
  • 2014 מלגת אמנות, מלגת סטנלי פיקר[18]
  • 2016 - 2017 פרס מתרגל, מכללת צ'לסי לאמנויות, UAL[2]
  • 2014 - 2016 עמיתת אמנות יפה גלריית סטנלי פיקר[2]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019-2020
  • גוף משובש: ג'ו ספנס ואורית אשרי. אוסף ולקם, לונדון, בריטניה

2017-2018

  • ביקור חוזר בראשית. הביאנלה השישית לאמנות עכשווית בסלוניקי
2016
  • ביקור חוזר בראשית. גלריית סטנלי פיקר, קינגסטון, בריטניה
  • ביקור חוזר בראשית. קולנוע טיינסייד, בריטניה
2015
  • אורית אשרי. ביקור מחדש בראשית, fig-2, ICA, לונדון, בריטניה
  • חיה עם שפה. קמפיין בכורה, ברלין, גרמניה
2014

חיה עם שפה. גלריית וואטרסייד בת זמננו, לונדון, בריטניה

2013
2012
  • קוף בום מפעל הדפסים. גלריה פריסטין, מקסיקו
  • אורית אשרי, עם ניקול אהלנד. סי וויכטנדל. גאלרי, חודש הצילום האירופי החמישי, ברלין, גרמניה
2011
2010
  • היהודי היפה. גלריה אחרת, שנגחאי, סין
  • כדורים משתוללים. גלריה אחרת, בייג'ינג, סין
2009
  • חזרה ב-5 דקות והופעת שריטות: גולני ורנאסי. הקשתות, גלאזגו, בריטניה
2008
2007
  • מה שאתה רואה, גלריית מרכז האמנות לצ'וורת', בריטניה
2003
2002
  • אורית אשרי. גלריית פוקסי הפקות, ניו יורק, ארצות הברית
  • 7 מעשי אהבה. גלריית קפליקה, לובליאנה, סלובניה
  • 7 מעשי אהבה. סגנון ושבירה, ברלין, גרמניה
1998
  • מגנום אופוס III, עם דניאל רובינשטיין. גלריה בית האמנים, ירושלים, ישראל
1996
  • מגנום אופוס II, עם דניאל רובינשטיין. גלריית 68elf, קלן, גרמניה[9]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, האמנית אורית אשרי, זוכת פרס טרנר: מה שאני עושה לא מסחרי. אבל יום אחד זה יהיה, באתר הארץ, 27 ביולי 2020
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 קורות חיים, באתר אורית אשרי (באנגלית)
  3. ^ 1 2 קורות חיים אורית אשרי (באנגלית)
  4. ^ אורית אשרי, באתר מוזיאון ברוקלין (באנגלית)
  5. ^ Reilly, Maura. "Curating Transnational Feminisms". Feminist Studies. RETHINKING THE GLOBAL. 36 (1): 171.
  6. ^ Jacobs, Katrien (2011). "On Isaac Leung, Cyber Sex as Pseudo-Science". Hong Kong Screenscapes: From the New Wave to the Digital Frontier. Hong Kong: Hong Kong University Press. ISBN 9789888028566.
  7. ^ אורית אשרי, באתר ocula (באנגלית)
  8. ^ חיה עם שפה, ‏2014 (באנגלית)
  9. ^ 1 2 "CV".
  10. ^ Global feminisms : new directions in contemporary art. Reilly, Maura,, Nochlin, Linda,, Brooklyn Museum,, Davis Museum and Cultural Center. London: Brooklyn Museum. 2007. ISBN 978-1-85894-390-9. OCLC 79256724.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  11. ^ 1 2 Tate. "Turner bursaries". Tate (באנגלית בריטית). נבדק ב-2020-07-14.
  12. ^ "Misbehaving Bodies: Jo Spence and Oreet Ashery". Wellcome Collection (באנגלית). 29 במאי 2019. נבדק ב-2020-07-14. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Revisiting Genesis | by Oreet Ashery" (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-07-14.
  14. ^ "Dying Under Your Eyes, single channel film, 27 minutes". Oreet Ashery (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-07-14.
  15. ^ CATHERINE.GRANT, המועצה המייעצת לספריית אמנות נשים, באתר ארכיון אנימציה, ‏2023 (באנגלית)
  16. ^ פרסים, באתר אורית אשרי (באנגלית)
  17. ^ אורית אשרי, באתר Oreetashery
  18. ^ אורית אשרי, באתר גלריית סטנלי פיקר (באנגלית)