אורסטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצפונו של אורסטס - ציור מאת האמן ויליאם אדולף בוגרו, 1862.

אורסטסיוונית: Oρέστης) הוא בנם של אגממנון וקליטמנסטרה, על פי המיתולוגיה היוונית.

מספר מחזות תיאטרון נכתבו על בסיס המיתולוגיה הקשורה לדמותו, סיפור חטאו והמעשים שנדרש על מנת להיטהר מחטא זה.

ספרות יוון העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הומרוס, אורסטס, בנם של אגממנון וקליטמנסטרה, לא היה במיקנה בעת שובו של אביו ממלחמת טרויה. עם שובו נרצח אגממנון על ידי קליטמנסטרה ומאהבה אייגיסתוס.

שמונה שנים לאחר מכן שב אורסטס מאתונה ונוקם את דמו של אביו על ידי רצח מאהבה של אימו - אייגיסתוס. קליטמנסטרה רוצה לנקום את מות מאהבה ולרצוח את בנה.

על פי גירסת פינדארוס, אומנתו של אורסטס ארסינואה ואחותו אלקטרה מצילות אותו ומבריחות אותו אל מחוץ לארמון. אורסטס בורח לפאנוטה על הר פרנסוס, שם הוא מתגורר בארמון המלך סטרופיוס.

בהיותו בן 20 הוא מצווה על ידי האורקל מדלפי לשוב לביתו ולנקום את מות אביו. הוא שב עם חברו פילאדס, בנו של סטרופיוס. על פי אייסכילוס הוא פוגש את אחותו אלקטרה בקבר אביו, ויחד הם נוקמים את דם אביהם על ידי הרג אמם.

בעקבות רצח זה משתגע אורסטס.

סיפור זה מסופר באופן שונה על ידי סופוקלס במחזהו "אלקטרה" ועל ידי אוריפידס במחזהו "אלקטרה".

מחזות יווניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקטרה ואורסטס, מתוך הספר סיפורי הטרגיקנים היווניים מאת אלפרד צ'רץ'.

סיפורו של אורסטס היווה את הבסיס למחזות:

במחזהו של אייסכילוס "נושאות הזעם" אורסטס משתגע לאחר רצח אימו ונרדף על ידי האריניות - שתפקידן להעניש חוטאים שחטאו כנגד משפחתם. אורסטס מוצא מקלט במקדש אפולון בדלפי אולם אף שאפולון הורה לו לרצוח את אימו על מנת לנקום את אביו, הוא לא יכול להגן עליו מפני האריניות. עם הגיעו לאתונה מארגנת האלה אתנה משפט בו הוא נשפט על ידי 12 שופטים מאטיקה. השופטים אינם מסוגלים להחליט (ששה מזכים אותו וששה מרשיעים) ולבסוף אתנה קובעת כי הוא חף מפשע, ואורסטס מקים מזבח לאתנה.

על פי גירסתו של אייסכילוס עונשו מסתיים בשלב זה, אולם לפי גירסת אוריפידס, על מנת לברוח מזעם האריניות נאלץ אורסטס, במצוות אפולו להגיע לטאוריס ולקחת משם את פסל האלה ארטמיס שנפל מהשמים, ולהביאו לאתונה.

בהתאם למנהג אנשי טאוריס לאסור את כל הזרים המגיעים לארצם ולהקריבם לאלה ארטמיס, אורסטס וחברו פילאדס נתפסים, נאסרים ומובלים למקדש האלה שם אורסטס פוגש את אחותו איפיגניה, שאינה מזהה אותו. איפיגניה מציעה לשחרר אותו אם יקח מכתב למשפחתה ביוון. אורסטס מסרב לקחת את המכתב ומציע שחברו יקח את המכתב במקומו וכך חייו ינצלו בעוד שהוא יוצא להורג. פילאדס מסכים אבל לאחר שהוא מקבל את המכתב הוא מבין מי היא איפיגניה, ומגלה לאחים את זהותם. יחד הם נמלטים עם פסל האלה.

לאחר שובו של אורסטס ליוון הוא הורג את בנו של אייגיסתוס - אלטה ומשתלט על ממלכתו של אביו - מיקנה.

עוד סופר שהוא מת מנשיכת נחש בארקדיה, ונקבר בספרטה.

על פי סרביוס (ב"אנאידה") הוא נקבר באריקיה וגופתו נלקחה לרומא.

ספרות מאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו של הרודוטוס "ההיסטוריה" מצוין כי האורקל של דלפי אמר לספרטנים כי לא יוכלו להביס את טגאה עד שיביאו עצמות אורסטס ויקברו אותם בספרטה. סיפור זה מנסה להסביר את האמונה שאורסטס קבור בספרטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]