דלפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 38°29′N 22°30′E / 38.483°N 22.500°E / 38.483; 22.500

האתר הארכאולוגי בדלפי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Delfi panorama.jpg
מקדש אפולו בדלפי
מדינה Flag of Greece.svg יוון
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6
Map greek sanctuaries-he.svg

דֵּלְפִי (יוונית: Δελφοί, במקור נקראה דלפוי[1][2]) הוא אתר ארכאולוגי ועיר מודרנית ביוון הנמצאת בחלק הדרום-מערבי של הר פארנאסוס בעמק פוקיס. דלפי הייתה מקום מושבו של האורקל מדלפי, שהיה האורקל החשוב ביותר ביוון הקלאסית, והיא הייתה אתר חשוב עבור המאמינים באל אפולו. המקום המקודש בדלפי היה מקדש פאן-הלני. במקום זה התחרו פעם בארבע שנים ספורטאים מכל רחבי העולם היווני במשחקים הפיתיים.

דלפי הייתה ידועה בעולם היווני כאתר שבו נמצאת אבן האומפאלוס, שהיא מרכז כדור הארץ והיקום. בהסטיה (סוג של קמין או תנור) הפנימית של מקדש אפולו בערה אש נצחית. לאחר קרב פלטאיה הערים היווניות כיבו את האש שבערה אצלן והדליקו אותה מחדש תוך שימוש באש שהודלקה בדלפי; בסיפורי הייסוד של כמה מושבות יווניות המתיישבים הראשונים הקדישו אותן לדלפי‏[3].

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלפי נמצאת במרכז יוון על טראסות ומישורים לאורך המדרון הדרומי של הר פארנאסוס בגובה של 2,455 מטרים. במרחק 15 קילומרים בכיוון דרום-מערב וליד מפרץ קורינתוס נמצאת עיר הנמל קירה. העיר נמצאת במרחק 180 קילומטרים מאתונה.

אפולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדש אפולו במבט מלמטה על הקצה המזרחי
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אפולו

מקורו של השם דלפוי הוא במילה היוונית δελφ (דלף) שמשמעותה חלל או במילה δελφός (דלפוס) שמשמעותה רחם. הטענה היא שהשם מרמז על קשר לגאיה, אלת האדמה. אפולו מקושר לאתר בגלל הכינוי שלו דלפיניוס שמשמעותו היא "האחד מדלפי". הכינוי מקושר גם לדולפינים בהמנונים ההומריים (שורה 400), שבהם מתוארת הגעתו הראשונה של אפולו לדלפי בצורת דולפין, כאשר הוא נושא כוהני דת מכרתים על גבו. השם ההומרי של האורקל הוא פיתו (Πυθώ)‏[4].

אגדה נוספת טוענת שאפולו הלך לדלפי מכיוון צפון ועצר בטמפה שבתסליה על מנת לאסוף דפנה, שהייתה קדושה עבורו. לזכר האגדה הזו המנצחים במשחקים הפיתיים קיבלו זרי דפנה שנקטפה בטמפה.

דלפי הפכה לאתר של המקדש הראשי עבור אפולו, כמו גם המשחקים הפיתיים והאורקל הידוע. גם בתקופה הרומית נותרו בה מאות פסלים מקודשים, שתוארו על ידי פליניוס הצעיר ונצפו על ידי הגאוגרף פאוסאניאס. על קיר המקדש נחרטו שלושה ביטויים: "דע את עצמך" (γνῶθι σεαυτόν), "אף לא דבר אחד בהגזמה" (μηδὲν ἄγαν) והאות אפסילון[5] שנחשבה כמסמלת את המספר 5. חיבורו של פלוטרכוס על המשמעות של האות אפסילון החרוטה על קיר המקדש הוא המקור הספרותי הקדום היחיד המדבר על הכתובת.

לפי אחד המיתוסים מאותה תקופה אפולו הרג את המפלצת פיתון (אלוהות כתונית), אולם לפי מיתוסים אחרים הוא ניסה להרוג את אשתו פיתיה, שחיה ליד המעיין הקסטלייני וזאת כיוון שפיתון ניסה לאנוס את לטו בזמן שהיא הייתה בהריון עם אפולו וארטמיס. הגופות של השניים נעטפו סביב המטה שלו שביחד עם הכנפיים יצר את מטה הרמס.

המעיין שליד העיר זורם לעבר המקדש אך נעלם מתחתיו והוא יוצר סדק קרקעי שממנו בקע עשן שגרם לאורקל מדלפי לתת את נבואותיו. אפולו הרג את פיתון אך היה חייב להיענש על כך, כיוון שהיא הייתה הבת של גאיה. מקדש אפולו הוקדש במקור עבור גאיה ולאחר מכן, ככל הנראה, עבור פוסידון. השם פיתיה הפך לתואר של האורקל מדלפי. כעונש על הרצח אפולו נשלח לעבודות כפיים במשך שמונה שנים. פסטיבל בשם ספטריה נערך פעם בשנה ותיאר את הריגת הנחשית, המנוסה, הכפרה וחזרתו של אפולו. המשחקים הפיתיים נערכו פעם בארבע שנים על מנת להנציח את הניצחון [1].

ארווין רוהד כתב שפיתון הייתה רוח ארצית שהוכנעה על ידי אפולו, ונקברה מתחת לאומפאלוס, וזהו מקרה של אלוהות אחת המקימה מקדש מעל הקבר של אלוהות אחרת‏[6]. לפי השקפה אחרת אפולו היה תוספת מאוחרת לפנתאון היווני ובמקור היה מלידיה. האטרוסקים שהגיעו מאנטוליה הצפונית האמינו גם כן באפולו, וייתכן כי בהתחלה הייתה זהות בינו לבין האל אפלו מהמיתולוגיה המסופוטמית. אפלו היה תואר אכדי שמשמעותו "בן" ובמקור הוא ניתן לאל המגיפות נרגל, שהיה בנו של אנליל.

האורקל של אפולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האורקל מדלפי, פיתיה

דלפי ידועה בעיקר בשל האורקל שהייתה במקדש אפולו. ניתן למצוא בדלפי מספר רב של חפצים המתוארכים לרביע האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס שמקורם מהתקופה הפרהיסטורית ועבודת האלילים לגאיה.

כוהנת האורקל בדלפי הייתה ידועה בשם פיתיה. אפולו דיבר באמצעות האורקל שלו, שהייתה צריכה להיות אישה מבוגרת בעלת היסטוריה נקייה שנבחרה מקרב פשוטי העם של האזור. הנביאה קיבלה את השם פיתיה וישבה על כיסא בעל שלוש רגליים מעל הסדק בקרקע. כאשר אפולו הרג את פיתון, גופתה נפלה לתוך הסדק, ומתוכו בקע עשן שהגיעו מהגופה המתפוררת. הנביאה הייתה נכנסת לטראנס שנבע מהעשן, ואפשרה לאפולו להשתלט על הגוף שלה. במצב זה היא ניבאה. הנביאה דיברה בחידות, שפורשו על ידי כוהני הדת של המקדש, ואנשים התייעצו איתה בנושאים רבים ומגוונים.

ה.ו פארק כותב שהקמת דלפי והאורקל התרחשו לפני ההיסטוריה המתועדת והמקורות בנוגע לכך מעורפלים, אך מתוארכים במידה מסוימת לתקופה שבה עבדו את גאיה‏[7].

לאורקל הייתה השפעה רבה ברחבי העולם היווני, ונהגו להתייעץ איתה לפני כל האירועים החשובים: מלחמות, הקמת מושבות וכו'. היא זכתה לכבוד רב במדינות ההלניות למחצה שמסביב לעולם היווני כגון לידיה, קאריה ואפילו מצרים.

הסיבילה מדלפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבילה מדלפי הייתה נביאה אגדית שניבאה בדלפי זמן קצר לאחר מלחמת טרויה. הנבואות המיוחסות לה מצויות באוספים כתובים של אמרות נבואיות. לנביאה זו לא אין כל קשר לאורקל של אפולו, ואין לבלבל בינה לבין הפיתיה.

מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת האתר

תחילת ההתיישבות בדלפי מתוארכת לתקופת האבן החדשה כאשר השימוש העיקרי באתר החל בתקופה המיקנית (16001100 לפנה"ס). רוב השרידים ששרדו עד היום (2007) מתוארכים למאה ה-6 לפנה"ס[8] שבה הפעילות בדלפי הייתה בשיאה.

מקדש אפולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההריסות של מקדש אפולו שבהן ניתן עדיין לצפות מתוארכות למאה ה-4 לפנה"ס והן חלק ממבנה דורי. מקדש זה הוקם על חורבותיו של מקדש קדום יותר המתואר למאה ה-6 לפנה"ס, כאשר גם מקדש זה הוקדם על חורבותיו של מבנה מהמאה ה-7 לפנה"ס המיוחס לארכיטקטים טרופוניוס ואגאמדס[9].

המקדש מהמאה ה-6 לפנה"ס נקרא "המקדש האלקמאונידי" כהוקרה למשפחה האתונאית שסיפקה את המימון לבנייתו. המקדש היה בצורת אכסדרה משושה בעלת סידור של 6 עמודים על 15. המקדש נחרב בשנת 373 לפנה"ס ברעידת אדמה, ובנייתו של המקדש השלישי הושלמה בשנת 330 לפנה"ס. המקדש השלישי מיוחס לארכיטקטים הקורינתיים ספינטארוס, קסנודורוס ואגאתון‏[10].

פסלי הגמלונים מיוחסים לפרקסיאס ואנדרוסתנס מאתונה. באמצעות שימוש בפרופורציות של המקדש השני הצליחו הבנאים לבנות את הסידור של 15 עמודות על 6 מסביב לסטילובטה[10]. בתוך המקדש היה אדיטון, שהיה המרכז של דלפי ומקום מושבה של פיתיה. האנדרטה שוחזרה באופן חלקי בין 1938 ל-1941.

בתי האוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית האוצר האתונאי

החל מהכניסה לאתר ובמעלה המדרון עד לפתח המקדש ישנו מספר גדול של פסלי הקדש ומספר רב של בתי אוצר. מבנים אלו נבנו על ידי מדינות רבות על מנת להנציח ניצחונות ולהודות לאורקל על עצתה שהייתה חשובה מאוד עבור הניצחונות. המבנה הבולט ביותר הוא בית האוצר האתונאי, שנבנה על מנת להנציח את ניצחונה של אתונה על האימפריה הפרסית בקרב מרתון. לפי פאוסאניאס, האתונאים קיבלו מהאורקל עצה שעליהם להסתמך על "קירות העץ" שלהם – ופירשו את העצה כמתייחסת לצי שלהם, וניצחו בקרב סלמיס.

מוצג מרשים שנמצא באתר הוקדש על ידי העיר סיפנוס, שתושביה צברו עושר רב ממכרות הכסף והזהב שלהם כך שהם היו יכולים להקדיש את בית האוצר הסיפניאני שהיה מפואר. בית האוצר שהשתמר בצורה הטובה ביותר הוא זה של ארגוס. הבית נבנה בשלהי התקופה הדורית, ותושבי העיר היו גאים במעמד של עירם בקרב שאר ערי המדינה. בנייתו של הבית הושלמה בשנת 380 לפנה"ס, והוא מבוסס בעיקר על מקדש הרה הנמצא בארגוליס, האקרופוליס של העיר. אולם, מחקרים מהתקופה האחרונה של יסודות הפסל הארכאיים מלמדים על כך שהבית נבנה בתקופה מוקדמת יותר.

כתוצאה מכל המבנים הללו, ובאמצעות ההגנה של אמפיקטיונה, דלפי הגיעה למעמד של הבנק המרכזי של יוון העתיקה. היה זה בגלל ניצול האוצרות על ידי פיליפוס השני ומאוחר יותר הפיטורים של האוצרים, בהתחלה על ידי הקלטים, ומאוחר יותר על ידי הדיקטטור הרומאי לוקיוס קורנליוס סולה, שגרמו לשקיעת הציוויליזציה היוונית ולעליית כוחה של רומא העתיקה.

המזבח הכיאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזבח זה היה המזבח הראשי של מקדש אפולו והוא ממוקם בחזית שלפני הכניסה. המימון והבנייה של המזבח הגיעו מתושבי האי כיוס. המזבח מתוארך למאה ה-5 לפנה"ס על סמך כתובת הנמצאת על הקרניז שלו. המזבח בנוי אך ורק משיש שחור (מלבד הבסיס והקרניז) והוא נחשב למבנה מרשים. המזבח שוחזר ב-1920[11].

הסטואה של האתונאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטואה של האתונאים

הסטואה בנויה בכיוון צפון מזרח מהמקדש הראשי. היא נבנתה בתקופת הסדר האיוני והיא מורכבת משבעה עמודים חלולים, שבאופן חריג גולפו מאבן אחת (רוב העמודים נבנו מסדרה של דיסקים שחוברו זה אל זה). הכתובת על הסטילובטה מלמדת על כך שהסטואה נבנתה על ידי האתונאים לאחר הניצחון הימי שלהם על הפרסים ב-478 לפנה"ס, על מנת לאכסן את שלל המלחמה שלהם‏[11].

הקיר הפוליגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיר התומך נבנה על מנת לתמוך בטראסה שבה נבנה מקדש אפולו השני ב-548 לפנה"ס. מקור שמו של הקיר הוא במבנה הפוליגוני שהקיר מהווה חלק ממנו‏[11].

הגימנסיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגימנסיון היה סדרה של בניינים ששימשו את צעירי דלפי. כל בניין הורכב משתי קומות: סטואה בקומה העליונה שסיפקה מרחב פתוח, ואתר התעמלות, בריכה ואמבטיות בקומה התחתונה. הבריכות והאמבטיות הללו נחשבו כבעלות כוחות קסומים, ונאמר עליהן גם כי ניתן להשתמש בהן כדי לתקשר עם אפולו באופן ישיר‏[11].

המעיין הקסטלייני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעיין המקודש של דלפי נמצא בעמק פידריאדס. השרידים המשומרים של שתי מזרקות שקיבלו את מימיהן מהמעיין מתוארכים לתקופה הארכאית והרומית, כאשר האחרונים חצבו בסלע.

האצטדיון
התיאטרון (מבט מהמושבים הגבוהים)
התולוס ושלושת העמודים המשוחזרים (מתוך 20)
העיירה דלפי

האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון ממוקם באזור גבוה יותר במעלה ההר, מעבר לוייה סאקרה (via sacra – הדרך הקדושה) והתיאטרון. האצטדיון נבנה במאה ה-5 לפנה"ס אך שונה כמה פעמים בשנים שלאחר מכן. השינוי המשמעותי האחרון התרחש במאה ה-2 תחת חסותו של הרודס אטיקוס כאשר נבנו מושבי האבן והכניסה הקשתית. האצטדיון יכול להכיל 6,500 צופים, אורך המסלול שלו הוא 177 מטרים ורוחב המסלול הוא 25.5 מטרים‏[12].

התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון העתיק בדלפי נבנה במקום עוד יותר גבוה במעלה הגבעה ביחס למקדש אפולו, והוא נתן לצופים נקודת השקפה על כל המקדש והעמק שמתחתיו. התיאטרון נבנה במאה ה-4 לפנה"ס והוא עבר מספר שינויים מאז. יש בו 35 שורות ו-5,000 מקומות לצופים‏[10].

התולוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

התולוס במקדש אתנה הוא מבנה עגול שנבנה בין 380 ל-360 לפנה"ס. הוא מורכב מ-20 עמודים דורים המסודרים בקוטר חיצוני של 14.76 מטרים, כאשר בפנים יש 10 עמודים קורינתיים. התולוס נמצא במרחק של כ-800 מטרים מההריסות המרכזיות בדלפי. שלושה מבין העמודים הדורים שוחזרו. מרקוס ויטרוביוס פוליו מציין כי תאודורוס הפוקיאני הוא הארכיטקט שבנה את הבניין.

החפירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים דלפי נקראה קאסטרי והייתה בנויה על האתר הארכאולוגי. התושבים השתמשו בעמודי השיש ובמבנים על מנת לתמוך בבתים המאולתרים שלהם, כאשר שיטת עבודה זו הייתה אופיינית לעיירות שנהרסו באופן חלקי או מלא, בייחוד לאחר רעידת אדמה שהתרחשה ב-1580 שהרסה מספר עיירות בפוקיס. לאחר רעידת האדמה הוצע לתושבי הכפר מקום חדש לחלוטין במקום הכפר הישן. ב-1893 בית הספר הצרפתי באתונה הסיר כמויות גדולות של אדמה ממספר רב של אתרי מפולת. בעקבות זאת נחשפו הבניינים העיקריים, המבנים של מקדש אפולו והפסל של אתנה ביחד עם אלפי חפצים, כתובות ותגליפים.

ארבעה אזורים באתר שוחזרו במידה כזו או אחרת. בית האוצר האתונאי שוחזר במלואו מהחומרים המקוריים על ידי משלחת החפירות הצרפתית המקורית שנהנתה מחסותו של ראש עיריית אתונה. המזבח הכיאני שוחזר ב-1959 על ידי השירות הארכאולוגי היווני. התולוס ומקדש אפולו שוחזרו במידה פחותה‏[11].

דלפי המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלפי המודרנית נמצאת בכיוון מערב מהאתר הארכאולוגי, וסמוכה אליו, ומסיבה זו היא נחשבת ליעד תיירות פופולרי. העיירה נמצאת על כביש מהיר המחבר את אמפיסה עם איטאה ואראכובה. בעיירה יש מספר רב של מלונות, בתי הארחה ופאבים. הרחובות הראשיים צרים ולרוב חד סטריים. בדלפי יש בית ספר, אולם קונצרטים והרצאות, כנסייה וכיכר עירונית. הדרך הטראנס אירופית E4 עוברת דרך הקצה המזרחי של העיר. בנוסף לאתר הארכאולוגי, בדלפי יש גם מרכז סקי וערי חוף המושכות תיירים. בעיירה יש אוכלוסייה של 2,373 אנשים כאשר האוכלוסייה של מחוז דלפי, כולל כריסו, היא 3,511.

המוזיאון הארכאולוגי בדלפי נמצא למרגלות הקומפלקס הארכאולוגי הראשי, בצד מזרח של הכפר, ובצד הצפוני של הדרך הראשית. המוזיאון מכיל אוסף מרשים הקשור לדלפי העתיקה, כולל האזכור הקדום ביותר של מלודיה. הכניסות למוזיאון ולקומפלקס הראשי נפרדות וכרוכות בתשלום, וניתן לקנות כרטיס משותף בהנחה. ליד המוזיאון יש בית קפה קטן ומשרד דואר. הגימנסיון והתולוס נמצאים בכיוון מזרח על הצד המערבי של הדרך הראשית, והכניסה אליהם היא בחינם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוקים מעל דלפי

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאולוגיה של דלפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The name Delphi is pronounced, in the English manner, as "Delf-eye" or in the Greek manner, as "Delfee" depending on regional accent. The Greek spelling transliterates as "Delphoi" (with "o" added).
  2. ^ Belphoi - Aeolic Greek form, Dalphoi - Phocian form and other Greek dialectal varieties
  3. ^ Burkert 1985, pp. 61, 84.
  4. ^ Odyssey, VIII, 80
  5. ^ Hodge, A. Trevor. "The Mystery of Apollo's E at Delphi," American Journal of Archaeology, Vol. 85, No. 1. (Jan., 1981), pp. 83-84.
  6. ^ Rohde, Psyche, p.97.
  7. ^ Herbert William Parke, The Delphic Oracle, v.1, p.3.
  8. ^ Delphi Archaeological Site, Ancient-Greece.org
  9. ^ Temple of Apollo at Delphi, Ancient-Greece.org
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Delphi Theater at Ancient-Greece.org.
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 Delphi, Hellenic Ministry of Culture.
  12. ^ Delphi Stadium at Ancient-Greece.org.


דגל יוון
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית ביוון

האקרופוליס באתונההאתר הארכאולוגי בוורגינההאתר הארכאולוגי בדלפיהאתר הארכאולוגי במיסטרסהאתר הארכאולוגי באולימפיה • האתרים הארכאולוגיים במיקנה ובטירינסדלוסהמרכז ההיסטורי, מנזר יוחנן הקדוש ומערת האפוקליפסה בפטמוסעיר ימי הביניים ברודוסהעיר העתיקה בקורפוהמבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת והביזנטית בסלוניקיהפיתגוריון וההריון בסאמוס • מקדש אסקלפיוס באפידאורוסמקדש אפולו אפיקוריוס בבאסאי • המנזרים של דפני, הוסיוס לוקאס ונאה מוני בכיוסמטאורההר אתוס