מדרוג

המונח "רייטינג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשבועון, ראו: "רייטינג (שבועון)".

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מלבד משלב נמוך ועריכה נדרשת, הערך הוא על הרייטינג בישראל.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

מדרוג (רייטינג) הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת, וסידור תוכניות הטלוויזיה בסדר פופולריות יורד.

לרייטינג חשיבות רבה בטלוויזיה המסחרית, בין השאר משום שהוא משמש בסיס לתמחור דקות שידור של פרסומות בהפסקות של תוכנית טלוויזיה. ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים, כלומר: יותר חשיפה, ולכן המחיר לשידור פרסומת בזמן זה יהיה גבוה יותר.

מדרוג בישראל

שקופית עם נתוני מדרוג מוצגת בפאנל בנושא תקשורת (מימין לשמאל: עמנואל הלפרין, דליה דורנר ואלכס גלעדי), נובמבר 2009

בישראל מתבצע המדרוג בשיטת ה"פיפל-מיטר", על ידי חברת טלגאל, שבה נבדקים על ידי מכשיר אלקטרוני הרגלי הצפייה של 468 משפחות , המהווים מדגם מייצג לפלחי אוכלוסייה שונים (משפחות ורווקים, דתיים וחילוניים, עולים חדשים וכו'). מדידת הרייטינג הזו נהוגה בישראל מאז 1998, ויתרונה - היא אינה תלויה בזיכרון הצופה או בדיווח מהימן של הנסקרים, וכן היא החליפה את הסקרים הטלפוניים ויומני הצפייה. בשנת 2008 זכתה טלגאל במכרז החדש לביצוע המדרוג ובמסגרת התחייבויותיה תכניס את נתוני ה-VOD וה-PVR לנתוני הרייטינג.

המדרוג נמדד באופן רשמי ומפורסם בציבור במספר ערוצים: בערוצים הממלכתיים ערוץ 1 ו- ערוץ 33, בערוצים המסחריים ערוץ 2 ו- ערוץ 10, ובערוצים הייעודיים ערוץ 24 וערוץ 9. כמו כן, המדרוג נמדד גם בלתי רשמית בערוצי הכבלים, שם הנתונים אינם נחשפים לציבור ולחברות בוועדה. המספרים כולם מגיעים אל כל החברות בוועדה בשעה 09:00 בבוקר ולאחר מספר שעות הנתונים הסופיים מופצים לעיתונאים המכסים את התחום והם גם מתפרסמים באתר הוועדה. בכל יום ראשון מפרסמת הוועדה הישראלית למדרוג את נתוני הצפייה לימים חמישי-שבת, וכן את הנתונים לשבוע החולף - בעיקר את רשימת 25 התוכניות המובילות בשבוע.

שיטת המדרוג הנהוגה בישראל מתבססת על מכשיר אלקטרוני, המוצמד למכשירי הטלוויזיה של 468 משפחות בישראל. 468 משפחות אלו נבחרות בקפידה מדי שנה מבין כ־6,000 משפחות, והמאפיינים שלהם מייצגים את אוכלוסיית צופי הטלוויזיה בישראל. זהויות המשפחות אינן נחשפות, פן תעשה פגיעה בפרטיותן, וכן על מנת לאפשר להן להמשיך את נוהגי הצפייה שלהן ללא השפעות ולחצים חיצוניים.

המכשיר האלקטרוני רושם כל פעולה של הפעלת המכשיר וסגירתו, ובני המשפחה שממונים על כך - עליהם לסמן בכפתור מיוחד בשלט מתי הם מתחילים לצפות בתוכנית ומתי הם מסיימים לראותה. כמו כן, לכל בן משפחה מוקצה כפתור מיוחד בשלט, וזאת על מנת לאפשר למפרסמים ולתחנות לפלח את הצפייה על פי מאפיינים שונים.

הוועדה הישראלית למידרוג, (שמורכבת מנציגי רשות השידור, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הטלוויזיה החינוכית, קשת, רשת, ערוץ 10, ישראל פלוס, מוסיקה 24 ואיגוד המפרסמים/האיגוד הישראלי לפרסום) מקבלת את הנתונים מחברת טל-גאל.

נתוני הצפייה המוצגים הינם בדר"כ נתוני הצפייה של משקי הבית היהודיים ולאו דווקא של כלל האוכלוסייה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהצפייה בקרב משקי הבית הלא יהודיים בערוצי הברודקאסט הישראליים הינה נמוכה יחסית ועל כן מורידה את נתוני הצפייה בפועל‏‏.

נתוני הצפייה של התוכניות השונות המפורסמים בקרב הציבור מחושבים לפי הרייטינג הממוצע של כלל התוכנית. על מנת לקבוע רייטינג לתשדיר פרסומת נהוג להשתמש באינטרוול של רבע שעה ולאו דווקא ברייטינג בעת שידור התשדיר בפועל. "פיקים" של צפייה מיוצגים על ידי אינטרוול של דקה וזוהי הרזולוציה הנמוכה ביותר אליה ניתן להגיע בשיטת המדידה הנוכחית.

בדצמבר 2010 הוועדה הישראלית למדרוג השיקה מערכת חדשה למדידת רייטינג, אשר מאפשרת למדוד גם צפייה נדחית במכשירים מקליטים עד השעה 2:00 לפנות בוקר וצפייה בערוצי HD. ב-1 בינואר 2011 החלו להתפרסם הנתונים לפי שיטת המדידה החדשה.

שיאי צפייה בישראל

בטבלה שלהלן מופיעים המשדרים הנצפים ביותר בישראל מאז תחילת מדידת הרייטינג הרשמית בחודש פברואר 1998.

מקום	שם המשדר	זכיין/ערוץ	מספר צופים (גיל 4+)		תאריך שידור מקורי
1	"האח הגדול" הפתיחה (עונה רביעית)‏	ערוץ 2 (קשת)	1,530,000		יום ראשון, 1 לינואר 2012
2	"מונדיאל" 98', הגמר: ברזיל נגד צרפת	הערוץ הראשון	1,421,000		יום ראשון, 12 ביולי 1998
			1,188,000 יהודים	233,000 אחרים
3	"מאסטר שף" הגמר (עונה שנייה)	ערוץ 2 (קשת)	1,402,100		יום שבת, 24 בספטמבר 2011
			1,361,300 יהודים	40,800 אחרים
4	"האח הגדול" הגמר (עונה שלישית)	ערוץ 2 (קשת)	1,381,400		יום שבת, 26 במרץ 2011
			1,274,400 יהודים	107,000 אחרים
5	"מונדיאל" 10', הגמר: הולנד נגד ספרד	הערוץ הראשון	1,373,000		יום ראשון, 11 ביולי 2010
			1,085,300 יהודים	287,700 אחרים
6	"אירוויזיון" 99' הגמר	הערוץ הראשון	1,338,000		יום שבת, 29 במאי 1999
			1,283,000 יהודים	55,000 אחרים
7	"מונדיאל" 06', הגמר: צרפת נגד איטליה	הערוץ הראשון	1,321,200		יום ראשון, 9 ביולי 2006
			1,025,500 יהודים	295,700 אחרים
8	"יורוליג" 04', הגמר: מכבי ת"א נגד סקיפר בולוניה	הערוץ הראשון	1,313,900		יום שבת, 1 במאי 2004
			1,255,300 יהודים	58,600 אחרים
9	"יורוליג" 05', הגמר: מכבי ת"א נגד טאו ויטוריה	הערוץ הראשון	1,307,600		יום ראשון, 8 במאי 2005
			1,265,600 יהודים	42,000 אחרים
10	"האח הגדול" פרק 7 (עונה רביעית)	ערוץ 2 (קשת)	1,315,000		יום ראשון, 22 בינואר 2012
			1,295,000 יהודים	38,000 אחרים

GRP ו-TRP

המונחים GRP ו-TRP הינם מונחים מקצועיים המשמשים את תעשיית הפרסום וכן את המפרסמים על מנת למדוד את הישגי הצפייה של הקמפיין הטלוויזיוני וכן את האפקטביות המדידה של הקמפיין ועלותו.

GRP פירושו Gross Rating Point והוא מייצג צבירה של סך נקודות הרייטינג שצברו כלל הספוטים של הקמפיין בקרב כלל האוכלוסייה (בישראל - משקי בית יהודים).

TRP פירושו Target Rating Point והוא מייצג צבירה של סך נקודות הרייטינג מקרב קהל היעד (לדוגמה גילאי 25-54 בעלי הכנסה מעל הממוצע).

ביקורת על שיטת הפיפל מיטר

ביקורת רבה הוטחה כלפי השיטה בישראל בשנים האחרונות. עיקרה של הביקורת הינה מכיוונו של ערוץ 10 אשר לדידו השיטה והרכב הפנאל (שהורכב לפני הקמתו) אינה מייצגת נאמנה את קהל צופיו ועל כן גורמת לנתוני הצפייה שלו להראות נמוכים יותר.

כמו כן, ביקורת נוספת הוטחה בשיטה בעקבות שינויים בטעמים ובהרגלי הצפייה של הצופה. כניסתם לשימוש רחב של הVOD, הPVR והצפייה בסדרות אונליין באינטרנט מעוותות את נתוני הצפייה למטה. בארצות הברית הונהגה לאחרונה שיטת מדידה אשר משקללת את נתוני הPVR והVOD בנתוני הצפייה ועל ידי כך מתקבלת תמונה אמיתית יותר של אחוזי הצפייה בפועל. דוגמה מובהקת לסדרה שניצלה מביטול הודות להנהגת השיטה החדשה הינה הגרסא האמריקנית של "המשרד".

קישורים חיצוניים

• אתר הוועדה הישראלית למדרוג
• נתוני רייטינג והשוואה ויזואלית באתר Scooper