חברת החדשות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חברת החדשות הישראלית בע"מ
תמונה3.png
סוג: מפיקת מהדורות החדשות של ערוץ 2
שנת הקמה: 4 בנובמבר 1993
משרד ראשי: קריית התקשורת גלובוס גרופ
Flag of Israel.svg נווה אילן, ישראל
מייסדים: אלון שליו (מנכ"ל); שלום קיטל (סמנכ"ל); ציון חן (במאי ראשי)
אנשי מפתח: אבי וייס (מנכ"ל)
תמי רווה (יו"ר הדירקטוריון)
יונית לוי (עיתונאית)
מוצרים עיקריים: תכנים חדשותיים
שווי שוק: 96 מיליון ש"ח (תקציב 2010)
90 מיליון ש"ח ב-2009
100 מיליון ש"ח ב-2008
עובדים: כ-350 ללא עובדי ערוץ הכנסת
חדשות 2 באתר קשת
חדשות 2 באתר רשת
האולפנים בנווה אילן

חברת החדשות הישראלית בע"מ, נקראת גם בשמה המקוצר חברת החדשות, היא חברת תקשורת ישראלית אשר מפיקה את מהדורות החדשות ואת רוב תוכניות האקטואליה עבור ערוץ 2 הישראלי.

החברה ממומנת מכספי זכייניות ערוץ 2 – קשת ורשת (בעבר גם על ידי טלעד). תוכניות החברה זוכות למדרוג גבוה יחסית למתחרים האחרים. מהדורת החדשות המרכזית, שכיום מוגשת על ידי יונית לוי ודני קושמרו, היא התוכנית היומית הנצפית ביותר בישראל מזה עשור. בעקבות נתוני המדרוג הגבוהים, הפכו רבים ממגישיה, כתביה ופרשנייה לאישים מוכרים המזוהים עם האקטואליה בישראל.

משנת 2000 אולפני החברה ממוקמים באולפני קריית התקשורת גלובוס גרופ בנווה אילן שבהרי ירושלים. לפני כן, מוקמו אולפני החברה באולפני הבירה שבבית אגד אשר בירושלים.

היסטוריית החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת החדשות הוקמה בשנת 1993 יחד עם הקמת הערוץ השני והפכה לאחד מהסמלים המזוהים ביותר עם הערוץ. מהדורות החדשות השונות של החברה ביססו אותה כאחד המקורות העיקריים לצרכן התקשורת הישראלי בנושאי אקטואליה. במרוצת השנים הרחיבה חדשות ערוץ 2 את פעילותה מעבר למהדורה המרכזית והעלתה תוכניות נוספות כגון: "שש עם", "אולפן שישי", "פגוש את העיתונות", "מהדורה ראשונה" ו"תוכנית חיסכון". בכל מהלך שנותיה של החברה, היא נאלצה להתמודד מול מתחרים רבים מהטלוויזיה, מהאינטרנט ומהרדיו.

1993 - 1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת החדשות הוקמה ב-1993 על ידי 3 הזכיניות הראשונות של ערוץ 2 המסחרי. החברה הוקמה על מנת ליצור ולספק לערוץ 2 את כל מהדורות החדשות. משדר החדשות הראשון היה בן פחות מחמש דקות, בהגשת יעקב אילון, ופתח את שידורי הערוץ, ב-4 בנובמבר 1993[1]. כתוצאה מהקמת ערוץ 2 החליטו בערוץ הראשון להקדים את מהדורת מבט לשעה שמונה בערב, לחדש את אולפני רוממה, ליצור פתיחים חדשים ומוספי תרבות וספורט ולהאריך את מהדורת החדשות שלהם לכדי 50 דקות. את חברת החדשות הקים אלון שליו שמונה להיות המנכ"ל הראשון שלה.

בעת הקמת החברה עמד שלום קיטל על כך ששום עיתונאי לא יעבור לחברה מהערוץ הראשון ואסף עובדים מכלי תקשורת אחרים כמו הרדיו או העיתונים. עם העיתונאים הראשונים של חברת החדשות נמנו יעקב אילון, מיקי חיימוביץ', גיא זהר, רינה מצליח, אושרת קוטלר, עמנואל רוזן ואהרן ברנע. מהר מאוד נפרצה ההגבלה שקבע קיטל ונבחרת החדשות התחילה לכלול גם עיתונאים מהערוץ הראשון (ביניהם גדי סוקניק) ועם חלוף השנים גם מערוץ 10.

מהדורות החדשות של ערוץ 2 הפכו לפופולריות קצת לאחר הקמת הערוץ. במאי 1994 כבר גברה מהדורת החדשות של ערוץ 2 במדרוג הכולל על זו של הערוץ הראשון. התחרות בין השניים בסיקור אירועים ביטחוניים כמו פיגועים גררה ביקורת ציבורית רבה כיוון שמערכות החדשות עלו מהר לשידור במתכונת גל פתוח ושידרו תמונות לא מצונזרות של חלקי גופות.

למרות התחרות העיקשת בין שני הערוצים, שיתפו שניהם פעולה בעת חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בסוף אוקטובר 1994. השידור הישיר של חתימת הסכם השלום עם ירדן שודר במשותף בשני הערוצים. שנה לאחר מכן, שיתפו שוב שני הערוצים פעולה כאשר מסע ההלוויה של ראש הממשלה יצחק רבין הועבר בו זמנית בשני הערוצים.

ארבל. "שלום לכם מאולפני טלעד, בידינו הודעה"

נקודת מפנה בהיסטוריית החברה היא סיקור רצח יצחק רבין שהתרחש ב-4 בנובמבר 1995, בדיוק שנתיים מיום תחילת שידורי הערוץ. כתב החברה דב גיל-הר היה מטרים ספורים ממקום הרצח, ומיד שלח הודעה למכשירי הזימוניות של רוני דניאל ואהרן ברנע שגם היו באותו אזור. בחברה נכנסו לעבודה על פי נוהל חירום, יורם ארבל עלה בהודעה דרמטית ראשונה על האירוע באולפני טלעד, הוא העביר את השידור לגיא זהר באולפן החדשות שהמשיך עם עדכונים ראשונים מהשטח, גדי סוקניק הגיע לאולפן עם השערות ראשוניות, יעקב אילון הוזעק למערכת ונכנס ישירות לאולפן והחליף את זוהר לאחר שזה שידר ארבעים וחמש דקות בקירוב. כתב החברה משה נוסבאום הגיע עם ההודעה הרשמית ועם שמו של המתנקש, כמה דקות לאחר שאילון נכנס לאולפן. לאחר ההודעה על מותו של רבין הועבר השידור לידי רפי רשף ששידר שידור רציף במהלך כל הלילה עד לשעות הבוקר, לאחר מכן קיבל לידיו דן שילון את השידור כשבמהלך היום מחליפים מגישי החברה אחד את השני והמתכונת של הגל הפתוח נמשכת שעות ארוכות וימים רבים.

לאחר הרצח הבינו בערוץ 2 ובחברת החדשות שהתחרות פוגעת בשני הצדדים ולכן החליטו לנסות לאחד כוחות עם חטיבת החדשות של הערוץ הראשון. נחמן שי, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו דאז, יצר קשר עם מוטי קירשנבאום, מנכ"ל רשות השידור, והלה השיב לו בשלילה: "כל אחד יעשה את העבודה שלו". ההחלטה הזו גמלה עם החברה שכן מאז טיפסו אחוזי הצפייה בערוץ.

חודש וחצי לאחר הרצח, קנו חדשות 2 את קטע הווידאו המתעד את מעשה הרצח מידי רוני קמפלר – צלם חובב שתיעד את הרצח. בעבור הקטע שילמה החברה סכום של מיליון שקל. השגת הקטע ושידורו בערוץ הייתה לראשונה נקודת יתרון לערוץ החדש על פני הערוץ הראשון. צופים רבים ביקשו לשדר את הקטע פעם נוספת ובחברת החדשות נענו לקריאות.

פתיח משדר בחירות 96'

בשנת 1996 נערכו בחירות בישראל. חדשות 2 הכינה עצמה למשדר הבחירות הראשון שלה, שיתחרה במשדר המיתולוגי של הערוץ הראשון. לכבוד הערב המיוחד, הולחנה מנגינה לפתיח של משדר הבחירות, שלימים הפכה למנגינה המיתולוגית של המהדורה המרכזית של החברה שליוותה אותה מאז שנת 1997. בערב הבחירות עצמו העמידה החברה כתבים בכל מטות המפלגות, הקימה אולפן מרשים יחסית לאולפנה הרגיל, ובשעה 10 בערב בדיוק פורסמו תוצאות המדגם של החברה. למחרת בבוקר התבררה הטעות של הסוקרים בשני הערוצים כאשר שניהם טעו בתוצאות המדגם.

בשנת 2007 פרש חיים יבין מהגשת מהדורת מבט בערוץ הראשון ועבר לערוץ 2. על כסאו התיישבה מגישה צעירה בשם גאולה אבן. בחברת החדשות ראו בכך חצי נחמה כי אבן נחשבה חסרת ניסיון לעומת יבין. בכל אותן השנים, יעקב אילון ומיקי חיימוביץ' היו אלה שהגישו את מהדורת החדשות המרכזית של החברה, כאשר לעתים רחוקות בלבד החליפה אושרת קוטלר את חיימוביץ בהגשת המהדורה לצדו של אילון.

האולפנים החדישים של החברה, 1997

בחברה הייתה הרגשה כי הם מאסו מהאולפנים הישנים והוותיקים, ובשנת 1997 הקימו במקום אולפנים חדשים. באותה שנה אירעה תקלה מביכה בערב בו התנגשו שני מסוקי יסעור ונהרגו 73 חיילים – אסון המסוקים. באותו הערב פרצו שני ערוצי הטלוויזיה לשידור והביאו תמונות ראשונות מהשטח. אחד הצלמים צילם בטעות תיק של חייל ועליו כתוב שמו של החייל, משפחתו של החייל שצפתה בטלוויזיה באותה השעה גילתה בדרך כואבת זו שיקירה נהרג באסון.

1998 - 2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בפברואר 1998 החלה מדידת המדרוג בישראל. חדשות 2 לא נכללה בחמשת החודשים הראשונים בבדיקות אחוזי הצפייה ורק לאחר תקופה זו, ב-5 ביולי החלו משדרי החברה להיבדק על ידי הוועדה הישראלית למדרוג. עם החלת המדידה על משדרי החברה היה אפשר לראות עד כמה נתוני הצפייה במהדורות החדשות היו גבוהים. היה ניתן לראות שבימים רגילים, השיגה המהדורה המרכזית בין 30 ל-40 אחוזי צפייה. גם מהדורות נוספות של החברה היו משיגות נתונים גבוהים.

באותה השנה, בהיותה חברת חדשות פופולרית העלתה חדשות ערוץ 2 אתר אינטרנט – דבר שנחשב אז באותה התקופה לחדשני. באתר היה ניתן להתעדכן במידע חדשותי שוטף לאורך כל שעות היום, לקבל מידע על משדרי החברה, המגישים, הכתבים והפרשנים, ליצור קשר עם מערכות התוכניות השונות ולצפות בשידורי וידאו חיים ובכתבות נבחרות מתוך משדרי החדשות השונים. האתר גם סיפק מידע על ההיסטוריה של החברה מאז הקמתה. האתר נשאר ברשת כשלוש שנים ולאחר מכן ירד.

בשנת 1999 התקיים משדר הבחירות השני של חברת החדשות, משדר שסיקר את הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה. בפעם הזו הצליח המדגם של החברה שנערך על ידי מינה צמח ממכון דחף לחזות את ראש הממשלה הנבחר. גם בפעם זו הוקם אולפן מיוחד לבחירות. יחוד האולפן היה במערכת התאורה המשוכללת שהוצבה בו.

בחודש אפריל של השנה חזר חיים יבין לערוץ הראשון ומנכ"ל הערוץ הדיח את גאולה אבן מהגשת מבט. הערוץ העלה מהדורת חדשות מוקדמת למבט לקראת הבחירות באותה השנה בשם "שבע וחצי" על מנת לנגוס בנתוני המדרוג של המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2. בתגובה מאוחרת העלתה החברה את המגזין סדר עולמי עם ערד ניר שעסק בחדשות חוץ ושודר בשעה 19:30.

האולפנים החדשים בנווה אילן

בתחילת שנות האלפיים, כשחברת החדשות הייתה למובילה בישראל, השתנה צוות המגישים של החברה. אל החברה הצטרפו מגישים וכתבים רבים ובהם: כרמל לוצאטי שלי יחימוביץ', עודד בן-עמי ( בשנת 2000), דני קושמרו, אהוד יערי (שניהם בשנת 2001), אמנון אברמוביץ', אורן וייגנפלד (שניהם בשנת 2003), דנה ויס (בשנת 2004). ועוד. נבחרת החדשות החלה לשנות את פניה מזו שהייתה מוכרת בשנות התשעים.

באותה שנה התחילה חברת החדשות לשדר מהאולפנים בקריית התקשורת שבנווה אילן. הגרפיקה של כל מהדורת החדשות של החברה שונתה, מנגינת הפתיח של המהדורה המרכזית נשארה זהה, ומנגינת הפתיח של אולפן שישי הוחלפה במנגינה המיתולוגית שמלווה את התוכנית עד ימינו. באותה התקופה גם האריכו את המהדורה המרכזית מחצי שעה לכ-45 דקות, מגמה זו נמשכה עד אשר המהדורה הפכה לשעה שלמה, בשנת 2003. כתוצאה מכך מקבצי הפרסומות במהדורה המרכזית גדלו פי ארבעה: משלוש דקות פרסומות בסוף המהדורה אשר ארכה חצי שעה בשנות התשעים, לכ-12 דקות פרסומות עם הארכת המהדורה לשעה שלמה.

יעקב אילון פורש בשביל "חדשות ישראל"

בשנת 2000 פרצה האינתיפאדה השנייה שחייבה היערכות לשידור חדשות גם בשעות לא רגילות, בדיווחים ישירים מהשטח אחרי כל פיגוע ובחלונות זמן קצרים במיוחד. החלטת משרד התקשורת להקים ערוצי נישה ייעודיים הביאה גם למכרז להקמת ערוץ החדשות הייעודי במטרה שישדר תכני חדשות ואקטואליה 24 שעות ביממה. המכרז לערוץ התחיל לצאת לדרך וגרם מכה קשה לחדשות 2 עם עזיבתו של יעקב אילון כדי להצטרף לחברה המתמודדת במכרז.

עם פרסום המכרז להקמת ערוץ החדשות בשנת 2001, פרש אילון מהגשת המהדורה ומהחברה כדי להתמודד במכרז יחד עם הקבוצה "חדשות ישראל" אשר גם הפיקה את משדרי החדשות של ערוץ 10 בשלב מאוחר יותר. משלא הוקם הערוץ, התפרקה החברה ואילון עבר להקים את חברת החדשות העצמאית של ערוץ 10 בשנת 2003. המהדורה המרכזית של הערוץ הצעיר ששודרה עד אז בשעה 19:00 בערב הועברה לשעה 20:00 – מול המהדורה המרכזית של ערוץ 2.

באותה התקופה, החלה חברת החדשות להשתמש בטיקרים (הכותרות בתחתית המסך). לאחר פרישתו של יעקב אילון הגישה מיקי חיימוביץ' למשך זמן קצר לבדה את המהדורה המרכזית, ואת משדר הבחירות השלישי של החברה שהיה באותה השנה (בחירות 2001) הנחתה חיימוביץ' לצדו של דן שילון, מגיש "אולפן שישי" לשעבר. גדי סוקניק, שהיה עד אז כתב פוליטי ומגיש התוכניות "חמש עם גדי סוקניק" ו"אולפן שישי", החליף את אילון והתחיל להגיש את החדשות לצדה של חיימוביץ'.

שידור המסך המפוצל

ב-2 במרץ 2002 הייתה תקרית בערוץ 2 שהכתה גלים בתקשורת – המסך המפוצל. באותו היום שידרה טלעד משחק כדורגל מותח. עם היוודע על התרחשות פיגוע בשכונת בית ישראל בירושלים, המסך בערוץ 2 פוצל לשניים: בשליש אחד של המסך היה משחק הכדורגל ובשני השלישים הנתורים בצד שמאל היו דיווחים ראשונים מזירת מהפיגוע. הפסקול כלל רק את זה של הדיווחים. לאחר כעשר דקות הופסק השידור המפוצל, והמסך יוחד כולו לדיווח על הפיגוע. אירוע זה גרר טענות וביקורות ציבוריות כלפי טלעד וחברת החדשות. בחברת החדשות הגיבו: "מבחינתנו, העיקר שהיה אפשר לפרוץ מהר לשידור וכך עשינו".

לקראת סוף השנה הודיעה מיקי חיימוביץ' על פרישתה מהגשת המהדורה המרכזית, ומעברה לחדשות 10, עקב הצעת חוזה נדיב. הודעה זו היכתה בתדהמה את בכירי החברה שהחלו לחפש בקדחתנות מחליפה לחיימוביץ'. בפגישות עם בכירי החברה נאמרו דברים קשים על עזיבתה של חיימוביץ' ועל מקצועיותה, שכן שבוע לפני שהתפטרה, היא פרצה בבכי באמצע שידור חי.

לאחר שחיימוביץ' פרשה, יונית לוי ואושרת קוטלר היו המתמודדות העיקריות על התפקיד של המגישה לצדו של גדי סוקניק. מבין שתיהן בחר שלום קיטל ביונית לוי להגיש את המהדורה. בחירתה של לוי בת ה-25 להגשת המהדורה נחשבה בעיני רבים לעניין תמוה שכן היא הייתה צעירה יחסית לסוקניק וחסרת ניסיון. לוי הגישה את מהדורתה הראשונה ב-22 בדצמבר 2002. כשנתיים לאחר מכן, בתחילת שנת 2004, פרשה אושרת קוטלר מחברת החדשות. הפרישה הגיעה לאחר שני מקרים בהם בכתה באמצע שידור, ולאחר מספר מקרים בהם ראיונות עם פוליטיקאי הגיעו למצב של צעקות והטחת האשמות באמצע השידור.

2003 - 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתיח המלחמתי של חדשות 2

בתחילת 2003 הגיעה עת חזרתו של האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון לכדור הארץ. בחדשות 2 הכינו משדר מיוחד לליווי נחיתת מעבורת קולמוביה. לאולפן זימנו את אביו של אילן רמון לרגל המעמד החגיגי של חזרת האסטרונאוט הישראלי הראשון שהיה בחלל. המעבורת התפוצצה בעת כניסתה לאטמוספירה ואביו של אילן קיבל את הידיעה בעת ששהה באולפן. ערד ניר היה הכתב היחיד מכל העולם שהעביר את המתרחש בשידור חי והוא נאלץ לבשר את הידיעה הקשה. ניר עשה זאת בעדינות רבה ומאוחר יותר, בשנת 2009, התוודה שהיה מדובר בשידורו הקשה ביותר.

בתחילת השנה הגישו גדי סוקניק ויונית לוי את מהדורת החדשות ובנוסף שידרו את משדר הבחירות הרביעי של החברה והראשון של סוקניק ולוי ביחד כמגישי חדשות 2 (בחירות 2003). בתקופת מלחמת המפרץ השנייה החליפה החברה את האריזה הגרפית של המהדורה המרכזית בלבד. באותה התקופה שיתפה החברה פעולה עם פורטל האינטרנט MSN. באתר היו כתבות וידאו מתוך תוכניות חברת החדשות. שירות זה ירד לאחר תקופה קצרה.

בשנת 2005 הודיע החזאי דני רופ, מסמליה הבולטים של חברת החדשות, על פרישתו ומעברו לערוץ 10. בכך הושלם האיחוד של אילון-חיימוביץ'-רופ שהיו מזוהים כשלישיית מגישי החדשות המובילה עוד מתקופתם בחדשות ערוץ 2. במקומו של דני רופ הצטרף לחברה חזאי הערוץ הראשון, דני דויטש.

באפריל התקיים המכרז על ערוץ 2 שבו זכו קשת ורשת. בעקבות זכייה זו הפסיקה טלעד לשדר בערוץ ולממן את חברת החדשות וגירעון החברה החל לגדול עד לכדי 10 מיליון שקלים.

בסוף אוגוסט, לאחר תוכנית ההתנתקות, החליפה שוב החברה את האריזה הגרפית של כל תוכניות החברה בפעם השלישית מאז שנת 2000. באותה השנה התחילו לעלות נתוני המדרוג של ערוץ 10 על חשבון הערוץ הראשון שהתחיל להדרדר מאותה השנה. עם סיום המכרז הוחלט לבחור מנכ"ל חדש לחברה אך בסוף הוחלט ששלום קיטל יישאר בתפקיד.

במשדר הבחירות החמישי של החברה (בחירות 2006) החליפה החברה את אולפניה לשבוע שידורים מיוחד, רכשה מערכת גרפיקה תלת-ממדית ושיתפה פעולה עם תוכנית הסאטירה "משחק מכור" של זכיינית הערוץ רשת. כל שבוע השידורים המיוחד מותג רבות תחת הסיסמה "ישראל בוחרת 2".

ערוץ הכנסת

בנוסף, באותה השנה, החליטה ועדת הבחירה המיוחדת שמינה יושב-ראש הכנסת דאז, חבר הכנסת ראובן ריבלין, לבחור בהצעתה של חברת החדשות של ערוץ 2 להפעלת ערוץ הכנסת. לאחר מכן, ביוני 2006, כאשר נערך המכרז החדש לערוץ, בחרה שוב ועדת המועצה לשידורי כבלים ולוויין את חברת החדשות להפעיל את ערוץ הכנסת החל מנובמבר 2006 לעשר השנים הבאות.

בספטמבר 2006 חדשות 10 הצליחו לעקוף בפעם הראשונה את המהדורה המרכזית של החברה במדרוג למשך שני ערבים בעקבות רכישת הסרט "חטופים" שבו נראית חטיפת שלושת חיילי צה"ל בהר דב בשנת 2000 וקטע וידאו חדש שלא פורסם בו נראה רון ארד מדבר למצלמה בהיותו בשבי. חדשות 10 שילמו עבור הסרט סכום המוערך בכמיליון שקלים.

גדי סוקניק נפרד מיונית לוי במהדורתו האחרונה

לאחר 12 שנים בתפקיד, פרש המנכ"ל שלום קיטל במאי 2007 ובמקומו מונה לממלא מקומו אבי וייס, שהיה אחד העורכים הראשיים בחברת החדשות. אחד האנשים הבולטים ביותר שהתמודדו על תפקידו של קיטל היה רפי גינת שרצה להגיש גם את המהדורה המרכזית. בין המתנגדים למינויו של גינת היו חברת דירקטוריון חברת החדשות עו"ד רחל בן ארי ויו"ר הדירקטוריון יצחק לבני, ומועצת הרשות השנייה החליטה שלא להאריך את כהונתם. פסיקת בג"ץ אישרה את החלטת מועצת הרשות השנייה. את יצחק לבני החליף ד"ר יהודה לנקרי, לשעבר חבר הכנסת ושגריר ישראל באו"ם. ב-2011 החליפה עו"ד תמי רווה את לנקרי.

ב-12 ביולי 2007 הודיע גדי סוקניק על התפטרותו לאחר יותר משש שנות הגשה של המהדורה המרכזית וב-1 באוגוסט הגיש את המהדורה האחרונה שלו, בה הכינה לוי מצגת מיוחדת, המראה את כל עבודות סוקניק בחברה. עם הודעת פרישתו עלו שמות מחליפים רבים ולמרות מספר המועמדים הרב ועל אף שכבר צולמו מהדורות חדשות ניסיוניות עם המתחרים על התפקיד, לא נבחר מחליף. בדצמבר הוחלט שיונית לוי תמשיך להגיש לבדה את המהדורה ברוב הימים בשבוע ומדי פעם יחליף אותה דני קושמרו.

תמר איש שלום, מגישת תוכנית הבוקר של ערוץ 10, הצטרפה לחדשות 2 בתחילת אוקטובר 2007. היא החלה לשמש כשליחת חדשות 2 בלונדון וסוכם שלאחר חזרתה היא תשמש כמגישה בחברה.

בהמשך החודש החליפה חברת החדשות את אולפניה לאולפנים משוכללים, גדולים ומרווחים יותר בעיצובו של אבי פחימה ובעלות של 2 מיליון שקלים. להקמת האולפנים נדרש כחודש ובאותה התקופה תוכניות החברה שודרו מאולפן זמני. כל האלמנטים של האולפן הישן הופיעו בו, אך במקום המערכת האמיתית נראתה מערכת החדשות דרך מסך ענק.

גיא סודרי, העורך של המהדורה המרכזית בחדשות 10, עבר בספטמבר לחברת החדשות. סודרי קיבל את תפקיד עריכת המהדורה המרכזית בחברה. הוא החליף את בועז סטמבלר ולירן דן. סטמבלר עבר לערוך את התוכנית "אולפן שישי" ולאחר זמן מה הודיע פרישתו מעריכת התוכנית. לירן דן מונה לתפקיד ראש פרויקט הקמת אתר האינטרנט של החברה בספטמבר 2007. בחברת החדשות הודיעו שבשלב הראשון בכוונתם לרכז את כל התכנים שלהם באתרי זכייניות ערוץ 2 (קשת ורשת), ולאחר מכן, בשלב השני, בכוונתם להקים אתר אינטרנט עצמאי שירכז את כל התכנים של החברה. לבסוף הוחלט להמשיך ולמקם את האתר בתוך אתרי הבית של קשת ורשת כדי לנצל את התעבורה שכבר קיימת באתרים אלה.

בתחילת אוקטובר 2007, כחודשיים לפני החלפת ימי זכייניות ערוץ 2, הודיע אהרון ברנע, מגיש התוכנית "אולפן שישי", על רצונו לעבור לוושינגטון ולשמש כשליח חדשות ערוץ 2 במקום. רצונו עלה בקנה אחד עם רצונה של הזכיינית רשת לרענן את התוכנית לקראת מעברה לשדר באותו היום. רשת הציעה את תפקיד מגיש התוכנית ליאיר לפיד שנענה בחיוב. לפיד חתם על חוזה עם חברת החדשות ב-19 בנובמבר, הוא הגיש את "אולפן שישי" עד חודש ינואר 2012, אז הודיע על פרישתו מההגשה לצורך הצטרפות לפוליטיקה.

2008 - 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת אפריל 2008 פורסם כי חברת החדשות חתמה על הסכם עם חברת אל על. על פי ההסכם שנחתם, תפיק ותערוך חברת החדשות מהדורה מיוחדת בת כחצי שעה עבור נוסעי החברה. בנוסף, ב-17 באפריל החלה חברת החדשות להפיק ערוץ חדשות אשר משודר בשידור חי רק באתרי האינטרנט של הזכייניות קשת ורשת.

כשנה וחצי לאחר שאבי וייס החל לשמש כמנכ"ל זמני של חברת החדשות, בחרו בו חברי דירקטוריון החברה בתחילת מאי כמנכ"ל הקבוע. על אותו התפקיד התמודד גם ניסים משעל, אך בעקבות הפסקת התמיכה של ראשי רשת במשעל, נבחר וייס. וייס צפוי לשמש כמנכ"ל לתקופה של 5 שנים.

לאחר כחצי שנה בה ערך יאיר לפיד את התוכנית "אולפן שישי" (מאז הצטרפותו לחברת החדשות), באמצע יוני הוחלט כי גולן יוכפז יערוך את המהדורה. יוכפז בין היתר גם ערך את התוכנית "כלבוטק" עם רפי גינת במשך 9 שנים.

באפריל 2008 החלה החברה להפיק מבזק חדשות יומי בשעה 13:00 באתר בהגשתו של אורן וייגנפלד. בספטמבר השיקה חברת החדשות את אתר החדשות שלה באופן רשמי באתרי קשת ורשת לצד תכנים רבים ומגוונים.

בשנת 2009 במסגרת שידורי הבחירות שיתפה חברת החדשות פעולה עם אתר שיתוף הווידאו YouTube ובו הציע לגולשים לשאול את המועמדים לראשות הממשלה שאלות שעליהן יענו במשדר מיוחד כמו שיתוף הפעולה של CNN עם YouTube לבחירות לנשיאות בארצות הברית. המשדר ששודר במוצאי שבת הביא למדרוג של 19%, תוצאה נאה יחסית לשעת שידור התוכנית בשעה 18:30.

במסגרת שידורי ליל בחירות 2009 שיתפה חברת החדשות של הערוץ פעולה עם תוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" של זכיינית ערוץ 2, קשת, כאשר את המשדר עצמו הנחתה יונית לוי לבדה. משדר הבחירות המרכזי זכה למדרוג של 32.6% בזמן פרסום תוצאות המדגם של ד"ר מינה צמח ממכון דחף, המדרוג היה גבוה כמעט פי שלושה מזה שנרשם במדגם ערוץ 10 ופי חמישה משל הערוץ הראשון. אחוזי הצפייה הגבוהים היו מדהימים יותר לנוכח ההשקעה הקטנה ב"גימיקים" כמו בשנים קודמות וכמו בערוצים המתחרים, עקב המשבר הכלכלי העולמי של אותה השנה. בערב הבחירות עצמו, העביר האתר של חדשות 2 שידור ישיר במקביל לשידור של ליל הבחירות בערוץ 2. המשדר סיקר את מאחורי הקלעים של משדר הבחירות המרכזי.

בתחילת מרץ 2009 הודיע ערוץ 9 הרוסי על סיום ההתקשרות שלו עם חברת החדשות לאחר כשש וחצי שנים בהן חדשות 2 הפיקה עבורו את מהדורות החדשות שלו. בערוץ הרוסי תיכננו להקים חברת חדשות עצמאית כדי לצמצם בעלויות של הפקת החדשות שהסתכמה בכתשעה מיליון שקלים אותן שילמה לחברת החדשות בכל שנה. הצמצום בא בעקבות המשבר הכלכלי הקשה של אותה השנה. רוב עובדי החטיבה הרוסית של חברת החדשות, 45 במספר, נמצאים עקב כך בסכנת פיטורים.

כחלק מהמצב הכלכלי הקשה, הוחלט בתחילת שנת 2009 לקצץ בתקציב החברה. בחברה נאלצו לקצץ בתוכניות החברה ואחת מהתוכניות שהייתה אמורה לרדת מהמסך הייתה "תוכנית חיסכון". בסופו של דבר נמנעה הורדתה מהמסך על ידי הבאת מקורות מימון חדשים למערכת התוכנית: נוספה "תחזית מזג אוויר עולמית" למהדורה הקצרה ועל ידי כך נוספה גם חסות לתחזית אשר הוסיפה הכנסה למערכת התוכנית.

במאי 2011 העלתה החברה את מהדורת החדשות שבועית לילדים בשם "המהדורה הצעירה" בהגשתו של גדעון אוקו אשר משלבת בתוכה את כל כתבי החברה ופרשנייה יחד עם כתבים צעירים. בנובמבר 2012 הפכה המדורה גם לרצועה יומית בת 10 דקות.

בנובמבר 2012 העלתה את "מערכת בחירות" מהדורה יומית לסיקורי אירועי בחירות 2013 תוך שילוב ניתוחי עומק, מבט היסטורי וניתוח האירועים האקטואליים בהנחיית אודי סגל ודנה וייס.

בדצמבר 2012 נאלצה החברה לראשונה במהלך שנותיה להוריד את התוכניות "שש עם" ו"פגוש את העיתונות" ולקצר את המהדורה המרכזית ל- 45 דקות לאור דרישה של דירקטוריון חברת החדשות לקיצוץ של 20 מיליון שקל לפחות בתקציב החברה. לאחר עשרה ימים בהם לא שודרו שבה התוכניות למרקע והמהדורה המרכזית שבה לאורכה המקורי אודות לשינוי החקיקה בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו וההקלות לזכייני ערוץ 2 שהביאו בסופו של דבר לקיצוץ של 5 מיליון בתקציב החברה.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל בחירות 2013 שיתפה חברת החדשות של הערוץ פעולה שוב עם תוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" של קשת, כאשר את המשדר עצמו הנחתה יונית לוי בגפה בפעם השנייה. משדר הבחירות המרכזי זכה למדרוג של 47.4% בזמן פרסום תוצאות המדגם של ד"ר מינה צמח ממכון דחף ול- 42.7% בממוצע למשדר ובכך הפך לנתון הצפייה הגבוה ביותר מאז החלו מדידות נתוני הרייטינג בישראל לעומת 10% לערוץ 10 ו- 7.4% בהערוץ הראשון. בדומה לבחירות 2009 העביר אתר החברה שידור במקביל לשידור של הבחירות הטלוויזיוני משדר מאחורי הקלעים של משדר הבחירות המרכזי‏[2].

במאי 2013 ביצעה החברה סבב הגשה כאשר דני קושמרו נבחר להגשה קבועה של אולפן שישי, דנה וייס נבחרה להגיש את חדשות סוף השבוע במקומו ואילו רינה מצליח הפכה למגישת פגוש את העיתונות[3].

באוקטובר 2013 החלה החברה לשתף פעולה עם ערוץ הילדים ולהפיק את המהדורה הצעירה במהדורה יומית בת 20 דקות בנוסף למהדורה השבועית המשודרת בימי שישי בערוץ 2[4].

בנובמבר 2013 העלתה החברה לציון 20 שנות פעילות, סדרת פרומואים בהם מתוארים מגוון האירועים החדשותיים הגדולים ששידרה וכדומה. עוד באותו חודש, העלתה החברה את מהדורת חדשות הלילה במקום מבזק חצות שהיה משודר עד אז‏[5]. בעקבות יציאתה של יונית לוי לחופשת לידה, קרן מרציאנו נבחרה להחליף אותה בצורה זמנית והחלה להגיש את המהדורה המרכזית לסירוגין עם דני קושמרו‏[6].

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניידת שידור של חדשות 2 בקריה. מבצע צוק איתן.

במהלך מבצע "צוק איתן" (יולי 2014) ממוצע הצפייה במהדורה המרכזית עומד כל כ-29.4%, חודש יולי הגבוה אי פעם וכחודש החזק ב-15 השנים האחרונות (שנת 1999 בממוצע 35.8%).

תכנים ותוכניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכני הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטלוויזיה תכני החברה מופצים בערוץ 2. חברת החדשות משדרת כל יום בערוץ כשלוש שעות של מהדורות חדשות או תוכניות אקטואליה, ובסופי שבוע כשעתיים וחצי. רוב תוכניות החברה זוכות למדרוג גבוה. אך היו כאלה שלא הצליחו, כמו סדר עולמי שהייתה היחידה שנעקפה על ידי רפי רשף המתחרה מערוץ 10. את התוכנית "סדר עולמי" החליפה "חדשות בחמש" בהגשתם של דני קושמרו ונטשה מוזגוביה, אך גם זו ירדה ו"סדר עולמי" שבה למסך. לבסוף החליפה מהדורה ראשונה בהגשתו של אורן וייגנפלד את "סדר עולמי" ואילו זו האחרונה עברה ליום שישי.

בנוסף, הפיקה החברה בעבר ועוד מפיקה החברה בהווה משדרי חדשות ותוכניות אקטואליה עבור זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת. בין המשדרים שהפיקה חברת החדשות לזכיינית היו התוכניות "אחרי הכול" עם טל ברמן לרשת, ואת "מסע לילי" עם אהרן ברנע הפיקה החברה עבור הזכיינית קשת. כמו כן מספקת החברה תכנים חדשותיים לתוכניות שונות של כל זכייניות הערוץ, כגון: "יום חדש", "העולם הבוקר", "משעל חם", "עובדה", ו"השורה התחתונה".

תוכניות חברת החדשות בימי חול רגילים לפי סדר שידורם:

תוכניות חברת החדשות ביום שישי רגיל לפי סדר שידורם:

  • "החדשות בערבית" בשעה 13:30 – מגזין חדשות בשפה הערבית, בהגשתו של נעים עריידי.
  • "המהדורה הצעירה" – סיכום חדשות השבוע לילדים ולנוער בהגשת גדעון אוקו בשעה 15:00 _שידור חוזר בשבת בשעה 07:30)
  • "אולפן שישי" בשעה 20:00 – תוכנית של החברה המשלבת את פרשנות חדשות השבוע, כתבות בנושאים שונים ותחקירים. כיום מגיש את התוכנית דני קושמרו, בעבר הגישו את התוכנית גדי סוקניק ועמנואל רוזן, דן שילון, אהרון ברנע ויאיר לפיד.

תוכניות חברת החדשות ביום שבת רגיל לפי סדר שידורם:

  • "סדר עולמי" בשעה 18:00 – מגזין חדשות החוץ שסוקר את אירועי השבוע בעולם בהגשתו של עורך חדשות החוץ ערד ניר (שודרה משנת 2001 עד שנת 2007 במסגרת יומית ומשנת 2007 משודרת במסגרת שבועית).
  • "פגוש את העיתונות" בשעה 19:00 – תוכנית בה מתראיינים האנשים שעמדו במרכז העניינים החדשותיים במהלך השבוע האחרון בהגשתה של רינה מצליח (משודרת משנת 1996).
  • "חדשות סוף השבוע" בשעה 20:00 – מהדורת סוף השבוע של החברה שחלקה הראשון מוקדש לכותרות סוף השבוע והשני לחדשות רכות וסיפורים בהגשתה של דנה וייס.

תוכניות בולטות ששודרו בעבר:

  • "תוכנית חיסכון – סיכום שבועי" בימי שישי בשעה 18:30 – מהדורה כלכלית בת כארבעים דקות בהגשתה של הכתבת הכלכלית, קרן מרציאנו. המהדורה סיכמה את כל תוכניות "תוכנית חיסכון" בשבוע החולף (שודרה משנת 2009 עד שנת 2010).
  • "השבוע שהיה" בימי שבת בשעה 17:00 – סיכום אירועי חדשות השבוע בעזרת כתבות וראיונות נבחרים מתוכניות החברה בשבוע החולף בהגשתה של לילך סונין (שודרה משנת 2006 עד שנת 2010).

חוץ מהיותה מפיקה מהדורות חדשות ומספקת תכני אקטואליה לזכייניות ערוץ 2, מפיקה גם כן חברת החדשות את ערוץ 99 - ערוץ הכנסת.

מדרוג המהדורה המרכזית במהלך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים הפכה חברת החדשות לגוף החדשות הגדול ביותר בישראל. עם התחלת מדידת המדרוג בשנת 1998 הובילו משדרי החברה בראש טבלאות הרייטינג עם 30 עד 40 אחוזים. לאט לאט עם חלוף השנים ירדו אחוזי הצפייה במהדורה המרכזית עקב שינויים בעולם התקשורת – כניסת האינטרנט ועמם אתרי החדשות, כניסת הכבלים והלווין אל תחום הטלוויזיה והקמת ערוץ 10. אך עם זאת, המהדורה המרכזית של חדשות 2 היא המובילה בתחומה מבין כל הערוצים והיא נחשבת התוכנית היומית הנצפית ביותר בישראל.

בנובמבר 2012 בעת מבצע "עמוד ענן" זכתה המהדורה המרכזית המורחבת ביומיים הראשונים (14-15.11) לרייטינג שיא מזה כעשור - מעל 33 אחוז רייטינג. ביולי 2014 זכתה חברת החדשות למדרוג גבוהה במיוחד אשר נשק מידי יום לכמיליון צופים, ב-20 ביולי 2014 הושג שיא - 1,120,000 צופים למהדורת החדשות המרכזית. כמו כן, ב-22 ביולי 2014 זכו כל תוכניות חברת החדשות למדרוג גבוהה עם מעל 700,000 צופים לכל משדר.

תכני האינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותה חברת חדשות מרכזית בישראל, כמעט לכל אורך השנים לא היה לחברה אתר אינטרנט רשמי. ברוב המקרים שיתפה החברה פעולה עם אתרים שונים ברשת.

במהלך 2008 הקימה החברה את דסק האינטרנט שלה ובאוגוסט 2008 העלתה החברה את אתר האינטרנט שלה באתרי MAKO ורשת המשלב את התוכן הטלוויזיוני ותכנים ייחודיים כמו "וידאופדיה" – אנציקלופדיית וידאו המשלבת תכנים של החברה מאז הוקמה, "מאחורי הקלעים", "אכן תמונות קשות", "כותרות העבר" ועוד.

במרץ 2010 השיקה החברה את "ערוץ החדשות" באינטרנט כולל אולפן שהוקם במיוחד עבור כך.

ערוץ החדשות משדר בימי חול בשידור ישיר החל מהשעה 9 בבוקר ל- 11 בלילה וכולל רצועת אולפן פתוח, מבזקים, תוכניות החברה בהן מהדורה ראשונה, שש עם, תוכנית חיסכון, מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 2 ומהדורת החדשות של ערוץ הכנסת.

הערוץ נפתח לשידורים מיוחדים גם בסופי שבוע וחגים.

תכני הסלולר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מספקת כיום את השירות הסלולרי "כוכבית 22" (*22), בשיחת קול או בשיחת וידאו בדור השלישי, ניתן להאזין או לצפות בתכנים שונים של חברת החדשות באמצעות הטלפון הסלולרי. ניתן לצפות במבזקים ובשידור חי במכשירי הדור השלישי של חברות הסלולר פלאפון, סלקום ואורנג'. בנוסף מפעילה החברה שירות עדכוני חדשות על ידי מסרונים (סמס), אשר נשלחים בעת באירועים מיוחדים ומעדכנים על הכותרות החדשותיות בכל יום.

בנובמבר 2009 השיקה החברה את אפליקציית הסמארטפונים שלה עבור מכשירי האייפון ובהמשך למכשירי האנדוראיד. בשנת 2012 זכתה כאפליקציית הסלולר הטובה בתחרות MOBI בנימוק: "באפליקציה ישנה יכולת שיתוף תכנים וצפייה, הכוללת עמידה בעומסים, לצד החשיבות והיכולת לדווח ולשתף מכל מקום ובכל זמן - ובפרט בזמן אמת".

בשנת 2014 מיתגה חברת החדשות את תכני אתרי האינטרנט, הסלולר והרשתות החברתיות תחת חדשות 2 ONLINE.

תכני הרדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלי צה"ל משודרת מדי יום חצי השעה הראשונה של המהדורה המרכזית ובאירועים מיוחדים, כולה. ובעבר הייתה מספקת החברה מבזקי חדשות רדיופוניות בכל שעה עגולה עבור רדיו 99.

האולפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן הסגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 לנובמבר 1993 נחשף האולפן הראשון של חדשות ערוץ 2. האולפן היה סגור וריק (מכאן כנויו), והשדרים הגישו כאשר מאחוריהם פסים כחולים או מפת עולם בצבע כחול. באותה תקופה, צבע הדגל של חברת החדשות היה כחול.

האולפן החדיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן החדיש נחשף בשנת 1997. האולפן היה שחור וכהה, ובמרכזו שולחן צפוף, שלעתים גרם לצפיפות בין אילון וחיימוביץ' בפרט. האולפן נחשב להישג באותה תקופה מבחינת החברה, שכן מבנהו היה מרווח מאוד. עם חנוכת האולפן נחשף הלוגו החדש "חדשות 2".

אולפן המילניום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-31 לדצמבר 1999 נחשף אולפן המילניום, שנועד לשמש רק בערב הכניסה לשנת 2000. קירות האולפן היו מסך כחול, אשר עליו הוקרן אולפן וירטואלי. האולפן היה צפוף אבל מרשים, שכן נוצרה הרגשה שהמסכים מעבירים את האנימציות לידיהם של חיימוביץ' ואיילון. האולפן נבנה בהשקעה של יותר ממליון שקל חדש. האולפן פורק ב-2 לינואר.

אולפני גלובוס גרופ - נווה אילן[עריכת קוד מקור | עריכה]

2000-2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן נחשף ב-17 בינואר בערך. בתקופתו הראשונה היה מואר בצורה שגרמה לקירותיו להיראות כחלחלים. האולפן היה מצויד במאות טלוויזיות, ומסך עומד ליד מדרגות המערכת. באולפן היה גם כן שולחן צפוף עם כדור הארץ. מעל השדרים היה רולר, בו הוצגו בצבעים אדום וירוק הכותרות ושם החברה.

2003-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חניכת האריזה החדשה, המסך העומד הורד, והשולחן הצפוף הוחלף בשולחן מרווח וגדול. כמו כן הוצבה טלוויזית פלזמה בצדו השמאלי של האולפן. התאורה באולפן השתנתה, וקירותיו של האולפן הפכו ללבנים. הרולר, המשיך לדווח בכתום.

2005-2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, עת שדרוג האריזה הגרפית שודרג גם מראה האולפן. נוספה טלוויזית פלזמה בצד הימני שהסתירה את "ג'ונגל" המערכת האפל, וכמו כן בצדו הימני של האולפן נוסף מסך ענק מ-9 טלוויזיות פלזמה. בטלוויזיות נראה לראשונה לוגו מסתובב של "החדשות 2". התאורה השתנתה מחדש, והקירות נראו כחולים כהים. האולפן פורק ב-13 באוקטובר 2007.

האולפן הדינמי של ערוץ 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כחודש שבו מערכת החדשות הוחלפה במסך ענק עם רזולוציה נמוכה, ב-11 בנובמבר נחשף האולפן החדיש של החדשות. באולפן ישנה תאורה דינמית, מסך ענק מ-12 מסכי פלזמה 36 אינץ', כ-25 טלוויזיות רקע, ושולחן ענק הניתן להזזה. באולפן ישנם 2 חלקים: האחורי והקדמי. כמו כן, באותה שנה נחשף הלוגו החדש של "החדשות 2", שהיה, לראשונה בתולדות החברה, עם אותיות מעוגלות. האולפן נבנה בהשקעה של 2 מיליון שקל חדש. החל משנת 2013 בצד השמאלי יש מסך רחב יותר שמורכב משלוש פלזמות במקום אחת עד אז רק במשדרים מיוחדים חיברו את מסכי הפלזמות

בעלי תפקידים בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים ופרשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חדשות 2, ‏צפו: כך נראתה המהדורה המרכזית הראשונה של חדשות 2, באתר ‏mako‏‏, ‏4 בנובמבר 2013‏
  2. ^ בערב הבחירות: יונית לוי בשיתוף פעולה עם ארץ נהדרת, באתר ‏mako‏‏, ‏15 בינואר 2013‏
  3. ^ לי-אור אברבך, ‏סבב בחדשות 2: דנה ויס למוצ"ש, רינה מצליח ל"פגוש", באתר גלובס, 14 במאי 2013
  4. ^ דוד אברהם, נווה אילן ג'וניור היי באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2013
  5. ^ שש עם עודד בן-עמי, ‏תכנית חדשה: "החדשות הלילה", באתר ‏mako‏‏, ‏3 בנובמבר 2013‏
  6. ^ לי-אור אברבך, ‏קרן מרציאנו תשתלב בהגשת מהדורת חדשות 2, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2013