פריפריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פריפריהיוונית - περιφέρεια, "היקף") היא מונח המציין את היקפו של תחום מרחבי או מופשט כלשהו, את הגבול המרוחק מעצם זה או אחר - כאשר הוא נמדד ביחס בלעדי למיקומו של המרכז בסיטואציה (- על הציר הרדיאלי) ונבחן מנקודת המוצא של הגוף או העצם המרכזי.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג נרכש על ידי כלכלנים לראשונה ב-1902[1] כבא לשמש בהגדרת יחסי פיתוח בין מדינות ואזורים בעולם, לעמוד על האסימטריה בין "מדינות המוצא" המתועשות, שנתפשו כמרכז, לבין העולם השלישי ההולך ומתגלה. בגישה זו אם כן הצמד מרכז-פריפריה הוא בלתי-פריד, כמודל המסביר את היחסים בין שני מרחבים ואת ההייררכיה המובנית בהם.

הגישה הגאוגרפית סיפקה לפיכך הבנה מהותית לאי-שוויון המתקיים. בשנות ה-60, לעומת זאת, היא כבר נדונה על הציר הקולוניאליסטי – פוסטקולוניאליסטי לצד זה הקפיטליסטי – מרקסיסטי, ואילו הגאוגרפים עצמם, החלו להשתמש בפריזמה הזאת לא לפני שנות ה-80, באמצם את המודל שלפיו ה"מרכז" הינו המקום "שם הכל מתרחש", בהשוואה לפריפריה ה'מתעכבת'.

אין לשכוח שכל אותה עת, על מנת להתבונן בעצמו כמרכז, זקוק המתבונן לא אחרת מאשר לפריפריה - כחלק ממרחב שבקונטקסט שלו הוא יכול להציב את עצמו.

דוגמאות בשימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק בישראל במהות ה"פריפריה" מבוסס, עקרונית, על הגדרתו הקלאסית של המונח כמבטא היקפו של מעגל; אלא שבעוד שבארצות דוברות אנגלית למשל, המילה אינה משמשת לרוב יותר מאשר בהיבט המרחבי-פיזי שלה - קרי "שוליים" מוחשיים של דבר-מה (כמו בביולוגיה או בפיזיקה), הרי שבישראל, שבה נודע קשר מיוחד בין משתני מקום וזהות, התקבעה נטייה להאציל משמעויות חברתיות עמוקות על השיח הדן בפריפריה, והמושג נמצא בשימוש מפתח בכל ניסיון להסביר את יחסי הכוחות המעמדיים, הכלכליים והתרבותיים המתקיימים בארץ. אם נתון כי הפריפריה היא קו-היקפה של צורה דו-ממדית נתונה, הרי שבישראל מונחות בעשורים האחרונים לאורך קו זה לא רק יחידות גאוגרפיות סטטיות, אלא גם יחידות אתניות, סוציו-אקונומיות ופוליטיות, והתייחסות זו מעצימה את המטען שנלווה להגדרת הפריפריה מראשיתה והופכת אותה לישות דינמית וחיה - חיים שמשמעותם חורגת מעבר למתח של סקאלת "עיר-כפר" או "מע"ר-פרוור", שכן בישראל פריפריה היא גם פריפריה תרבותית וכלכלית.

בהתאם לגישה הכלכלית המקורית, הפריפריה היא מקום "חדש" יחסית ל"מרכז", בתולית מבחינה תעשייתית ואינה נהנית משירותי תחבורה וחינוך איכותיים. אוסף היחידות שהשיח מניח ביחס ל"ציר המרכזי" יהיה אם כן מנוגד מהבחינות של מעמד, כלכלה ותרבות ליחידה שנבחרה לצורך הדיון כ"מרכזית"; וכך, הקביעה של "מהי פריפריה" תשרטט - לצד החלוקה הגאוגרפית - גם את הגבולות החברתיים-כלכליים של ישראל. בדרך-כלל מוסכם כי בישראל, מאז הקמתה, מתקיימת חפיפה רחבה בין הפריפריה הגאוגרפית ובין זו החברתית, הכלכלית והדתית. אל הפריפריה של ישראל הצעירה נשלחו עולים מזרחיים, שעקב חולשתם מול הממסד המיישב לא קיבלו כלים מספקים להשתלבות בחברה המערבית ש"ייבאה" אותם. מאז ועד היום הפריפריה היא יעד כמעט מובן-מאליו לקליטתה של הגירה לא-מערבית באופן כללי[2].

תושבי הפריפריה, שלעתים קרובות מזוהים או מזהים עצמם כ"שולי המדינה", אינם גאים עוד במעמדם כאותם חלוצים שפנו אל הסְפר בטרם קום המדינה כדי ליישבו מבחירה אידאולוגית. הם חשים אי-צדק כלפי הניכור המתקיים, מעצם הגדרת הפריפריה, בינם ובין מה שכיום נתפס כ"מרכז" - הן מבחינת תשתית חומרית והן מבחינת הון סימבולי. בהתאם לכך, נוהגים להעדיף לדבר על פריפריה כעל "אזורי עדיפות לאומית" - כמשל על התקופה המכוננת של העלייה השנייה שבה הליכה להתיישבות באזורים המרוחקים העידה על בחירה לאומית ערכית ורווחה בקרב האליטה. ביזור לעומת ריכוזיות, פרט מול כלל, וחדש מול ותיק, יקחו מעתה חלק פעיל חיוני בהבנת ההקשרים שבהם מתקיימת הפריפריה בישראל. בישראל חלו שינויים שמהותם במעבר לחשיבה המתבוננת יותר בפריפריה ובצרכיה. המתכננים ביקשו להרים את נס הייחוד הפרטי של היישובים החלשים, וקראו לעידוד מקורות תעסוקה בהם שיצמצמו את האי-שוויון הכלכלי, תוך שאיפה לבלום את מגמת העזיבה של תושביהם אל תל אביב וסביבותיה. התיאור של פריפריה כמושג חי ומשתנה, שאינו תָ‏חום על ידי גדרים סטטיים, מודגש ועולה שוב ושוב כשרואים איך יישוב מרכזי או עטור-מורשת יכול עם אירועי הזמן ותהפוכות דמוגרפיות להידחק ולקבל מעמד חדש של שוליים, כך נצפה בחדרה בשנות השישים ובחיפה בשנות התשעים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]