משלי איזופוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת משלי איזופוס (1867)

משלי אוזופוס הם אוסף של משלים שכתב איזופוס ביוון העתיקה, המשלים ברובם קצרים ובמרכזם בעלי חיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידוע כיצד סיפוריו של איזופוס הועברו מיוון העתיקה, אולם התיעוד הראשון למשלים נעשה על ידי דמטריוס איש פלרום (Demetrius of Phalerum), נואם אתונאי ומדינאי מהמאה ה-4 לפנה"ס, חסיד של אריסטו, שקטלג את כל האגדות לפי סופרים יווניים מוקדמים לתוך עשרה כרכים.

חלק ממשליו של איזופוס מופיעים במדרשים ובתלמוד ובספרות המדרש מהמאה הראשונה לספירה. מופיעים שם כשלושים משלים. מתוכם שתים עשרה משותפים הן למקורות יווניים והן למקורות הודיים. שישה מקבילים רק למקורות הודיים ושישה אחרים רק למקורות יווניים. הצורה התלמודית מתקרבת קצת יותר למקור ההודי. כך, המשל על השועל והחסידה מסופר בהודו על אריה וציפור אחרת. רבי יהושע בן חנניה מתייחס לסיפור בניסיון למנוע התקוממות נוספת נגד רומא, הוא ממשיל את העם למניח ראשו במלתעותיו של אריה. ואומר "דיינו שנכנסו ללוע הארי ויצאנו בשלום"[1], כך הנגזרת של הסיפור מצביעה על חיבור לסיפור ההודי.

משלי איזופוס בשפות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התרגומים הראשונים של משלי איזופוס לסינית נעשו בתחילת המאה ה-17, 38 משלים הועברו בעל פה על ידי מיסיונר ישועי בשם "ניקולא טריגולט" (Nicolas Trigault). הסיפורים נכתבו על ידי אקדמאי סיני בשם "אנג גנג" (סינית: 张 赓; פין-יין Zhāng Gēng) בשנת 1625.
  • משלי ז'אן דה לה פונטיין בצרפת פורסמו בשנת 1668 ונוצרו בהשראת הפשטות שבמשלי איזופוס. שישה כרכים נשענים על סיפורי איזופוס המסורתיים, ושישה כרכים נוספים מגוונים יותר ושונים מהמקור.

הגרסה הלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום נרחב ראשון של משליו של איזופוס ללטינית נעשה על ידי פדרוס (Phaedrus), שהיה עבד תראקי של אוגוסטוס קיסר, אם כי לפחות משל אחד כבר הופיע בתרגומיו של המשורר אניוס (Ennius) מאתיים שנה קודם לכן, ואחרים נמצאים ביצירותיו של הורטיוס.

הרטוריקנים והפילוסופים היו רגילים להשתמש במשלי איזופוס כתרגיל לחוקרים שלהם. לא רק כדי להזמין אותם לדיון המוסרי של הסיפור, אלא גם כדי להתאמן על שיפור עצמי, מבחינה סגנונית ודקדוקית, על ידי יצירת גרסאות חדשות משלהם. לאחר מכן המשורר אוסוניוס העביר הלאה מספר משלים שתורגמו מאוחר יותר לפרוזה.

הגדול ביותר, הוותיק ביותר, הידוע והמשפיע ביותר מגרסאות הפרוזה של פדרוס הוא זה אשר נושא את שמו של מושל נודע אחר בשם רומולוס. הוא מכיל 83 משלים מהמאה העשירית. האוסף הפך למקור שממנו, במחצית השנייה של ימי הביניים, נכתבו או הורחבו מרבית אוספי המשלים בלטינית.

סיפורי איזופוס לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה המודפסת הראשונה של משלי איזופוס בשפה האנגלית פורסמה ב-26 במרץ 1484 על ויליאם קקסטון (William Caxton). רבים אחרים עשו זאת אחריו במאות השנים שאחרי בפרוזה ובמשלים. ובמאה ה-20 בן א. פרי ערך את אגדות איזופוס בבריוס ופדרוס עבור Loeb Classical Library והעניק להם אינדקס ממוספר בשנת 1952.

עד המאה ה-18 המשלים שימשו בעיקר מורים, מטיפים ואנשי מוסר. היה זה הפילוסוף ג'ון לוק שחשב למקד את הקריאה של המשלים עבור ילדים, ולהשתמש בהם ככלי חינוכי.

משלים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משלי איסופוס, תרגום מיוונית והוסיף מסה והערות - שלמה שפאן, ירושלים: מוסד ביאליק, (תש"ך).
  • מבחר משלים ממשלי איזופוס היווני משוכתבים וחרוזים - יוסף אליעז, להבים (תשע"ה 2014)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בראשית פס"ד