איסור ריבית
איסור ריבית, הוא איסור דתי ביחס לקבלת תמורה על הלוואה. הריבית אסורה ביהדות ובעקבותיה בדת האסלאם.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביהדות
הריבית אסורה על פי ההלכה, אסור לתת אותה ואסור לקבלה. נקראת גם בתורה בתור "נשך" או "מרבית".
[עריכה] מקורות בתורה
בכמה מקומות התורה הזהירה על איסור ריבית:
- "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ" [1],
- "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ" [2].
רש"י מפרש את המילה "נשך" "ריבית, שהוא כנשיכת נחש שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה".
כל האנשים הקשורים במתן הלוואה בריבית עוברים על איסורים. המלווה עובר על שישה לאווים, חמישה המוזכרים כאן ועוד אחד האיסור של "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" [3].הלווה עובר על שני לאווים בלבד א) "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ" [4] ב) "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". הערב, העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על "לא תשימון עליו נשך", הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" [5].
אבל לא לוקים על לאווים אלו, בגלל שהלווה יכול לתבוע את המלווה בבית דין שיחזיר לו את הריבית.
הנביא יחזקאל מדגיש את חומרת האיסור, בסופרו את הריבית יחד עם שלוש העבירות החמורות ביותר [6]. חז"ל ראו בלקיחת ריבית איסור חמור כמו שפיכות דמים [7] ועוד אמרו על הנוטל בריבית שהוא כופר באלוקי ישראל [8]. ולהדגשת גודל המצווה כשהיא ניתנת בלי ריבית אמרו "כל מי שיש לו מעות ומלווה אותן בלא ריבית עליו הכתוב אומר 'כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם' [9] הא למדת שכל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין".
[עריכה] ריבית קצוצה
סוג של ריבית שאסורה מן התורה, כאשר קוצבים מראש בשעת ההלוואה את הסכום שעל הלווה להוסיף למלווה על הקרן. בריבית קצוצה, בית הדין נזקק לתביעה של הלווה להוציאה מיד המלווה.
[עריכה] ריבית מוקדמת ומאוחרת
סג של ריבית שנותן הלווה למלווה שלא בשעת ההלוואה או שעת הפירעון, וכאילו בלי קשר אליה, כגון שנותן מתנה למלווה כתמורה על זה שהלווה לו בעבר (ריבית מאוחרת), או על זה שילווה לו בעתיד (ריבית מוקדמת). ריבית כזאת אסורה רק מדברי חכמים, שהרחיבו את האיסור על כל טובת הנאה שנהנה המלווה מן הלווה.
[עריכה] ריבית דברים
כל דבר שעושה הלווה למען המלווה, שאילו לא היה מקבל ממנו הלוואה לא היה עושה אותו, הרי זה אסור וזה בגדר ריבית ואפילו הייתה זו פעולת דיבור בלבד. לדוגמה: מי שלווה מחברו משהו, ועד אז לא היה נוהג להקדים ולהגיד לו שלום, אסור לו גם לאחר ההלוואה לעשות זאת.
[עריכה] ריבית לנכרי
מותר ללוות מהנוכרים או להלוות להם בריבית שנאמר "לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ--לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" [10]. חכמים אסרו להלוות לנוכרי בריבית קצוצה, גזירה שמא מתוך ריבוי המשא ומתן איתו ילמד ממעשיו של הנוכרי, אבל התירו להלוות לנוכרי בשביל הפרנסה של היהודי.
אבל בזמן שלנו התירו הפוסקים להלוות לנוכרים בכל אופן, כיוון שאי אפשר ליהודי להשתכר בשום משא ומתן בלי שיתעסק עם הנוכרי, כך שלא שייך כאן הטעם שמא ילמד ממעשיו יותר מבאשר סוגים אחרים של משא ומתן.
[עריכה] אבק ריבית
טובת הנאה קטנה שנותן הלווה למלווה, שאינה ממש ריבית, אך קרובה לריבית ונאסרה מדרבנן מחשש שמא יבוא לריבית של תורה. לדוגמה אסור למלווה להשתמש בעבדו של הלווה או לגור בחצרו בחינם, אף על פי שאינם בשימוש הלווה [11]. גם הלוואת סאה בסאה אסורה משום אבק ריבית, כלומר הלוואת מצרך כל שהוא תמורת קבלת מצרך כזה לאחר זמן, שהרי אם יתייקר המוצר, יקבל המלווה החזר שהשווי שלו גדול יותר ממה שהיה בשעת ההלוואה. גם ריבית על עסקה שאינה הלוואה נחשבת לאבק ריבית, ולכן אסור למוכר לומר לקונה "אם תשלם לי במזומן, תן לי מאה ואם תשלם לי בהקפה, תן לי מאה ועשרים" [12].
[עריכה] במניין התרי"ג
ריבית נמנית כאחת מתרי"ג מצוות. היא המצווה ה-ס"ח לפי מניין בעל ספר החינוך, ומצוות לא תעשה רל"ז בספר המצוות לרמב"ם.
[עריכה] באסלאם
הריבית נקראת בערבית ריבא (ربا) ואסורה על פי חוקי דת האסלאם. קיימות דעות שונות ביחס לפרשנות של איסור הריבא. הפרשנות המקובלת בבנקאות האסלאמית המודרנית היא שכל ריבית נחשבת לריבא.
הגישה הקלאסית הייתה שרק כאשר ערך החזר ההלוואה עודף על ערך ההלוואה, הדבר נחשב לריבא. כאשר החלו לייצר מטבעות ממתכות זולות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום גבוה מההלוואה לא נחשב לריבא, משום שהם התמקדו בערך האמיתי של הכסף (הנקבע על ידי המשקל בלבד), ולא בערכו המספרי. לדוגמה, אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר, כשהמשקל המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותה תוצרת לא היו במשקל זהה). שערי הריבית המודרניים אסורים לפי כל הדעות - מפרשנות זו נובעת הבנקאות האסלאמית.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- כל סוגי הריבית באתר דעת
- ריבית נושכת וריבית נושקת, מארון הספרים היהודי
- צד אחד בריבית באתר בית המדרש הוירטואלי
- בַּת-מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב באתר ישיבה
