איסור ריבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איסור ריבית הוא איסור דתי ביחס לקבלת תמורה על הלוואה. הריבית אסורה ביהדות ובעקבותיה בדת האסלאם.

מקור המצווה ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסור ריבית על פי ההלכה מתייחס הן לקבלת ריבית והן לנתינתה. ריבית נקראת בתורה "נשך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות:

"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ"‏[1].
"וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ; וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ. אֶת-כַּסְפְּךָ לֹא-תִתֵּן לוֹ, בְּנֶשֶׁךְ; וּבְמַרְבִּית, לֹא-תִתֵּן אָכְלֶךָ"‏[2].

רש"י (בעקבות המדרש, תנחומא, משפטים ט) מפרש את המילה "נשך" "ריבית, שהוא כנשיכת נחש שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה". על פי דבריו אלו ביאר הרב שמעון שקופ בספרו "שערי יֹשר" את סיבת האיסור הגורף שהטילה התורה על הלוואה בריבית, למרות ההגיון הכלכלי העומד בבסיסה:

הענין הוא, שהתורה ירדה לדעת בני אדם - שהשתעבדות לקבל על עצמו ריבית קצוצה, אף שהלווה עושה ברצון, הוא רצון טועים, וכנעשה שלא מדעת. שהוא בעצמו אינו מבין איך שהוא מפסיד לעצמו על ידי נשך ותרבית. ומטעם זה קראה תורה ענין זה כנשיכת נחש, שלפי שעה הוא כאב קל ואחריתו סכנת מות. ומטעם זה אסרה תורה ענין זה, שאף על פי שעל פי תורת המשפטים אין כאן גזל, שמדעתו הוא עושה, אבל בפנימיות הענין יהיה בזה תמצית גזל‏[3].

כל האנשים העוסקים במתן הלוואה בריבית ומאפשרים את ביצועה, עוברים על איסורים. המלווה עובר על שישה לאווים, חמישה המוזכרים כאן ועוד אחד האיסור של "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"‏[4].הלווה עובר על שני לאווים בלבד א) "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"‏[5] ב) "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל". הערב, העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ", הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"‏[6].

אבל לא לוקים על לאווים אלו, בגלל שהלווה יכול לתבוע את המלווה בבית דין שיחזיר לו את הריבית.

הנביא יחזקאל מדגיש את חומרת האיסור, בסופרו את הריבית יחד עם שלוש העבירות החמורות ביותר‏[7]. חז"ל ראו בלקיחת ריבית איסור חמור כמו שפיכות דמים‏[8] ועוד אמרו על הנוטל בריבית שהוא כופר באלוקי ישראל‏[9]. ולהדגשת גודל המצווה כשהיא ניתנת בלי ריבית אמרו "כל מי שיש לו מעות ומלווה אותן בלא ריבית עליו הכתוב אומר 'כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם'‏[10] הא למדת שכל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין".

ריבית נמנית כאחת מתרי"ג מצוות. היא המצווה ה-ס"ח לפי מניין בעל ספר החינוך, ומצוות לא תעשה רל"ז בספר המצוות לרמב"ם.

סוגי ריבית בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבית קצוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריבית שאסורה מן התורה: "ריבית קצוצה", חלה בהתקיים שני תנאים: א. מדובר בהלוואה (ולא בעסקאות מכר). ב. הריבית נקצצה - נקבעה מראש. יש אומרים שגם הסכום צריך להיות קבוע מראש ויש חולקים. ההלכה מחייבת את המלוה להחזיר ללווה "ריבית קצוצה", ואף ניתן לאכוף חיוב זה בבית הדין: "ריבית קצוצה יוצאה בדיינים" (בבא מציעא סא, ב)

ריבית מוקדמת ומאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג של ריבית שנותן הלווה למלווה שלא בשעת ההלוואה או שעת הפירעון, וכאילו בלי קשר אליה, כגון שנותן מתנה למלווה כתמורה על זה שהלווה לו בעבר (ריבית מאוחרת), או על זה שילווה לו בעתיד (ריבית מוקדמת). ריבית כזאת אסורה רק מדברי חכמים, שהרחיבו את האיסור על כל טובת הנאה שנהנה המלווה מן הלווה.

ריבית דברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל דבר שעושה הלווה למען המלווה, שאילו לא היה מקבל ממנו הלוואה לא היה עושה אותו, הרי זה אסור וזה בגדר ריבית ואפילו הייתה זו פעולת דיבור בלבד. לדוגמה: מי שלווה מחברו משהו, ועד אז לא היה נוהג להקדים ולהגיד לו שלום, אסור לו גם לאחר ההלוואה לעשות זאת.

ריבית לנכרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותר ללוות מהנוכרים או להלוות להם בריבית שנאמר "לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ--לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"‏[11]. חכמים אסרו להלוות לנוכרי בריבית קצוצה, גזירה שמא מתוך ריבוי המשא ומתן איתו ילמד ממעשיו של הנוכרי, אבל התירו להלוות לנוכרי בשביל הפרנסה של היהודי.

אבל בזמן שלנו התירו הפוסקים להלוות לנוכרים בכל אופן, כיוון שאי אפשר ליהודי להשתכר בשום משא ומתן בלי שיתעסק עם הנוכרי, כך שלא שייך כאן הטעם שמא ילמד ממעשיו יותר מבאשר סוגים אחרים של משא ומתן.

אבק ריבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אבק ריבית" הוא כינוי שנתנו אמוראים לכל איסורי הריבית שאינם מהתורה. מקור הביטוי הוא בתוספתא עבודה זרה, א, י–יד, עמ' 461, אך שם הכוונה לאיסור קל שיש מחלוקת בפירושו. "אבק ריבית" כולל את כל האיסורים של ריבית שאיננה אסורה מהתורה בין בגלל שלא מדובר בהלוואה, ובין כאשר מדובר בהלוואה אך אין בצידה קציצה מראש. איסורים אלו ניתן לחלק לארבע קבוצות: א. עסקאות מכר שיש בהן מרכיב של אשראי כגון תשלומים. ב. הלוואות של מוצרים ללא ריבית, בעלות פוטנציאל של רווח בגין עליית מחירים ("סאה בסאה"). ג. שותפויות של הון ועבודה ("עיסקא"). ד. תשלומים שונים שנותן הלווה למלוה אך ללא התחיבות או ללא קשר להלוואה ("ריבית מוקדמת", "ריבית מאוחרת", הנחות ואפילו מידע.

איסור ריבית באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריבית נקראת בערבית ריבא (ربا) ואסורה על פי חוקי דת האסלאם. קיימות דעות שונות ביחס לפרשנות של איסור הריבא. הפרשנות המקובלת בבנקאות האסלאמית המודרנית היא שכל ריבית נחשבת לריבא.

הגישה הקלאסית הייתה שרק כאשר ערך החזר ההלוואה עודף על ערך ההלוואה, הדבר נחשב לריבא. כאשר החלו לייצר מטבעות ממתכות זולות, המשפטנים המוסלמים סברו שהחזר חוב בסכום גבוה מההלוואה לא נחשב לריבא, משום שהם התמקדו בערך האמיתי של הכסף (הנקבע על ידי המשקל בלבד), ולא בערכו המספרי. לדוגמה, אפשר היה לשלם תמורת הלוואה של 1000 דינר - 1050 דינר, כשהמשקל המצטבר זהה (מטבעות שונים מאותה תוצרת לא היו במשקל זהה). שערי הריבית המודרניים אסורים לפי כל הדעות - מפרשנות זו נובעת הבנקאות האסלאמית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחום רקובר, "המסחר במשפט העברי",ירושלים תשמ"ח, שער חמישי - ריבית פיגורים - פיצוים על עיכוב כספים במשפט העברי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (שמות כב, כד)
  2. ^ (ויקרא כה, לה-לז)
  3. ^ (שערי יֹשר, שער ה, פרק כה)
  4. ^ (ויקרא יט, יד)
  5. ^ (דברים כג, כ)
  6. ^ (רמב"ם הלכות מלווה ולווה ד, ב)
  7. ^ (יחזקאל יח, ו-יז)
  8. ^ (בבא מציעא סא, ב)
  9. ^ (בבא מציעא עא, א)
  10. ^ (תהילים טו, ה)
  11. ^ (דברים כג, כא)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.