איציק סעידיאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
איציק סעידיאן
לידה 14 בינואר 1995 (בן 29)
באר שבע
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל הצתה עצמית מול משרדי אגף השיקום במשרד הביטחון
תפקיד פעיל חברתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איציק סעידיאן (מימין) בפגישה עם נשיא מדינת ישראל יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הרצוג

יצחק חיים (איציק) סעידיאן (נולד ב-14 בינואר 1995) הוא פעיל חברתי ששירת בחטיבת גולני. סעידיאן נלחם במבצע צוק איתן בשנת 2014 וניצל ב״אסון הנגמש״. בעקבות כך סובל מהלם קרב. בשנת 2021 הצית את עצמו מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון כאות מחאה על היחס והשיקום הרעוע לאנשים אשר מחלתם ניכרת בנפש ולאו דווקא בגוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איציק סעידיאן נולד וגדל בבאר שבע ללידה ופרשאד סעידיאן, זוג עולים מאיראן שעלו לישראל מטעמים ציוניים. אביו היה אסיר ציון. סעידיאן הוא בן זקונים ולו שני אחים ואחות גדולה.[1]

התגייס לצה"ל בשנת 2013. במבצע צוק איתן לחם במסגרת חטיבת גולני מול כוחות חמאס בקרבות בשכונת שג'אעייה בעזה, שם איבד שמונה מחבריו, ביניהם חברו הטוב בן וענונו באסון הנגמ"ש, ובעקבות כך נגרמה לו טראומה נפשית. לאחר שחרורו פנה לאגף השיקום במשרד הביטחון, שם הכירו בו כנכה צה"ל, אך קבעו שרק חצי מאחוזי הנכות שלו הם בעקבות שירותו בצה"ל, והוא נאבק עבור הכרה רחבה יותר.

ההצתה מול משרדי אגף השיקום, והשלכותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחאה של נכי צה"ל הנושאים שלטי "כולנו.... איציק סעידיאן"

סעידיאן הצית את עצמו ב-12 באפריל 2021, יממה לפני ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מול משרדי אגף השיקום במשרד הביטחון ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה. הוא פונה לבית החולים שיבא כשמצבו אנוש.

בשבוע שלאחר יום הזיכרון הוקם מול משרדי אגף השיקום מאהל מחאה.

ב-18 באפריל 2021, חזרו נכי צה"ל להפגין. בהפגנה שנערכה מול בסיס הקריה בתל אביב, הפגינו כ-20,000 איש, לאחר מכן חסמו המפגינים את נתיבי איילון. באותו היום הוחלט במשרד הביטחון, לעשות רפורמה מקיפה באגף השיקום.[2] בתחילה הצעה הייתה ״חוק איציק סעידיאן״ רפורמה שצפויה לכלול את שיפור איכות השירות לנכי צה"ל, מימוש זכויותיהם ויישום תוכנית שתטפל בהלומי קרב ונפגעי פוסט טראומה. לאחר מכן, במשך כשבועיים לא התקיימו הפגנות שבסופם הוחלט על רפורמת ״נפש-אחת״ שהגדילה את תקציב אגף השיקום בעוד 1.2 מיליארד שקל.

בעקבות כך, גם במהלך אוגוסט 2021 נחנך בבסיס תל השומר מרכז "קשר עד" – צה״ל מקים את היחידה של מרכז הקשר החדש של מערך הנפגעים עבור נכי צה"ל ומשפחות שכולות.[3]

ב-16 בינואר 2023 היה אורח בטקס חילופי הרמטכ"לים אביב כוכבי ומחליפו הרצי הלוי, כשהוא הולך על רגליו.[4]

כעבור כשנה מהמקרה, עבר סעידיאן ממחלקת הכוויות, אל מחלקת השיקום בשיבא, שם שהה באשפוז במשך שנה נוספת. ב-27 באפריל 2023, שתי יממות לאחר יום הזיכרון לחללי צה"ל, שוחרר מבית החולים[5] לאחר תקופת אשפוז בת כשנתיים בבית החולים שיבא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איציק סעידיאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]