הצתה עצמית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק בשיטה להתאבדות. אם התכוונתם להצתה עצמית של חומרים כימיים, ראו נקודת התלקחות.
הצתה עצמית היא שיטה להתאבדות באמצעות שריפה מכוונת של אדם את עצמו. בתרבויות מסוימות הצתה עצמית היא מסורת בת מאות שנים; בעת המודרנית הצתה עצמית הפכה לצורת מחאה פוליטית רדיקלית.
המסורת הידועה ביותר של הצתה עצמית היא הסאטי, מנהג הודי עתיק בו האלמנה שורפת את עצמה באש מדורת השריפה של בעלה המנוח. מקורו של המנהג בסיפור אודות האלה סאטי, שקפצה למדורת הפולחן שערך אביה, דשקה, לכל האלים למעט בעלה, האל שיווה, על מנת לשמור על כבודו של בעלה.
[עריכה] מקרים מפורסמים של הצתה עצמית
- טיץ' קואנג דוק - נזיר וייטנאמי שהצית עצמו בצומת דרכים עמוס הנמצא בסייגון ב-11 ביוני 1963, מתוך מחאה על רדיפת הבודהיסטים על ידי ממשלת דרום וייטנאם ונשיאה נגו דין דיים.
- יאן פאלאך - סטודנט צ'כי שהצית עצמו במחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-1968, בסופה של תקופת האביב של פראג.
- אליהו ריפס - מתמטיקאי ישראלי, אשר באפריל 1969, טרם עלייתו לישראל, התפרסם בכלי התקשורת העולמיים כששפך על עצמו בנזין בריגה, לטביה, וזאת במחאה על הפליית היהודים בברית המועצות והגבלת עלייתם לישראל.
- ילנה בוסינובה - פעילת ימין ישראלית תושבת קדומים, אשר הציתה את עצמה למוות במחאה נגד תוכנית ההתנתקות ב-17 באוגוסט 2005. בוסינובה הציתה את עצמה במרחק לא רב ממחסום שהקימה המשטרה באזור נתיבות. שוטרים שהיו במקום ניסו לכבות את האש שאחזה בה אך היא נפצעה אנושות ולאחר תשעה ימים מתה מפצעיה.
- מוחמד בועזיזי - ירקן תוניסאי שהצית עצמו במחאה על סגירת דוכן הירקות ממנו התפרנס, על ידי המשטרה התוניסאית, ומעשהו הוביל למהפכת היסמין בסוף שנת 2010 ולנפילת השלטון בתוניסיה,והוביל לגל המחאות בארצות ערב (2011-2010)
